בחיבור ובאהבה גדולה למשפחת יניב ירדו תושבי בנימין בהובלת צוות היישוב עלי לצמתים בכביש 60 וקיבלו את פני משפחת יניב אשר חזרה מהלווית הבנים יגל והלל הי"ד.
"זכינו ומשפחת יניב עצרה ואף דיברה עם מאות התושבים אשר חיכו לה בצומת עלי, זכות גדולה שיש לנו עם כזה שותף ומאוחד ברגעים אלו", אומר אריאל אלמליח יו"ר היישוב עלי.
מי שנשא דברים בשם המשפחה השכולה היה האבא הרב שלום יניב. "תושבי עלי היקרים, כרגע חזרנו מהר הרצל, ואנחנו רוצים לומר, לא סתם כדי לעודד, שעצם זה שאתם החלטתם לרדת בשעה זו, אנחנו יודעים כמה זה קשה ומורכב, האמירה שבצומת הזו חיים יהודים ובכל מרחב בנימין והשומרון ובכלל בכל ארץ ישראל, ארץ ישראל שלנו, ואין לאף אחד רשות לערער עליה, אמירה חזקה שנותנת המון כוח לכל עם ישראל", אמר שלום לבאי מפגן התמיכה. "אין לנו מקום אחר, זה מה שה' הבטיח לנו, פה נגדל את הילדים. פה נחנך את הילדים שלנו לתורה ולמצוות".
בתום דבריו שרו המשתתפים "עם ישראל חי" ביחד עם בני המשפחה.
בהר הרצל בירושלים נערכה בצהריים (שני) הלוויתם של האחים הלל ויגל יניב הי"ד מהר ברכה שנרצחו בפיגוע הירי בחווארה. בתחילת ההלוייה נשאו את הארונות של השניים חיילים וחברים. לפני ההספדים נטמנו שני הארונות באדמה.
רחל ספדה לשני אחיה הלל ויגל: ''אלוקים, אתה יודע איך כותבים הספד? אני לא. מי שמכיר יודע שהם לא הפסיקו להציק לי ולשגע אותי מתוך אהבה. הם לא היו שלמים אבל הכי מושלמים בשבילי. מה הייתי נותנת בשביל עוד שיחת טלפון או קפה מוקצף או מנת שווארמה ונסיעה לשומרונים לקנות גלידה לשבת. הנה אני כאן כנראה אני אתחתן ראשונה כמו שצחקת עלי תמיד. מי יעשה איתי ארוחות במוצ"ש?יהיה לי משעמם בלעדיכם, אני אוהבת באמת ומתגעגעת''.
צור האח הקטן ספד: ''אני לא מצליח לעכל. תמיד חשבתי מי מכם יותר טוב. הלל תמיד היה מחלק לי כסף ויגל תמיד ממתקים. שניהם היו שונים אבל מציקים לי. אתם למעלה בגן עדן רבים וצוחקים עלי''.
ההורים שלום ואסתי נשאו הספד משותף: ''על שני בניי אני בוכיה. הלל ויגל, עם שלם הולך אחריכם. הייתה בכם תורת ארץ ישראל ואהבת הארץ. הלל אהוב שלנו עם לב זהב ורגיש ואוהב וכל מי צריך עזרה - אתה היית שם.
רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח. איזה חברים הייתם. כמה פשטות. מי ידביק אותנו חזרה? גליתם למקום תורה וחזרתם כלפידים. היינו ועודנו הורים גאים והפירות שיצאו מהאילן מתוקים. כמה שמחה הייתה בשמות שלכם ועכשיו המוות עלה בחלוננו. ה' אנחנו אוהבים אותך ואפילו בהסתרה. מהר גריזים עליתם השמימה ובאתם ונטמנתם בירושלים. אנו בירושלים של מטה ואתם בירושלים של מעלה''.