פנחס ולרשטיין, תושב עפרה וממייסדי ההתיישבות ביהודה ושומרון, אומר כי הוא חש רע מאוד לגבי ההתרחשויות והשיח סביב הרפורמה במערכת המשפט.
"הקרע בחברה הישראלית - בינינו לבין עצמנו - הסיפור המשפטי הוא טריגר בלבד. לא בכדי הסיסמה מדברת להיות עם חופשי, כלומר הפחד מהפיכת המדינה למדינת חומייני הוא שמוביל לייאוש. אני לא עושה חשבון של צד זה או אחר ומי צודק, אני מאמין שהאחדות היא תנאי הכי דרמטי בחברה הישראלית. פשרה מבחינתי היא מילה נגטיבית כי היא לא אמיתית, אמיתי זה למצוא את המכנה המשותף וללכת איתו. אישית יש לי בטן מלאה על מערכת המשפט והפרקליטות במדינה אבל זה בכלל לא חשוב לי כרגע, הצורך להניף את הדגל ולמצוא את המכנה המשותף הוא הדבר הדרמטי", אמר ולרשטיין בראיון ל-103FM.
לדבריו, "לצערי הרב, הקמפיינים היו 'רק לא ביבי', אגב אני רוצה שבנימין נתניהו יהיה ראש ממשלה אבל זה בכלל לא רלוונטי כרגע לעומק השבר. ברגע שיש שבר, גם האיום הבינלאומי עלינו וגם האיום הביטחוני הולך וגובר, לכן הצורך הוא כל כך אדיר למצוא את המכנה המשותף".
בהמשך טען כי "בוודאי בנושא המשפטי ניתן למצוא את המכנה המשותף מהר מאוד אם הפוליטיקאים לא היו מתערבים בזה. בנושא הלאומי צריך להבהיר למדינה שיש בה איזשהו סטטוס-קוו שבן גוריון הבין את זה לכתחילה, וגם הציבור הדתי-הלאומי והציבור הדתי בכלל צריך להבין שהמדינה היא של כלל אזרחיה, ודאי כמדינה יהודית ודמוקרטית, אבל ההגדרה של הזהות היהודית חייבת להיות לא על ידי הציבור הדתי אלא על ידי כלל הציבור והחברה הישראלית. זה התהליך שצריך לראות, כרגע איך מייצרים מהלך שעוצר את השבר? אבל בגדול, איך מייצרים אמנה חברתית שרוב מניין של החברה הישראלית יודע מה המשמעות של שירות בצה"ל?".
"המשמעות של אותה אמא, מה שאמרה ברגע שהודיעו לה על השכול, שלחה לנוער הר ברכה הקלטה שהמסר הוא 'תכינו מרק, יהיו פה עכשיו הרבה חיילים וצריך לדאוג להם, לא הפגנות, תגדילו את לימוד התורה אבל חפשו שירות משמעותי בצה"ל ובמשטרה', אומרת את זה אם שכולה ששני בניה נרצחו. אני מוכרח להגיד שאני הפעם הזדעזעתי, לא הרשיתי לעצמי באינתיפאדה כי הייתי בתפקיד של שליח ציבור, להזדעזע כמו היום. אכן גם ליוויתי את ההלוויה והשתדלתי להיות בכל המקומות האלה. אם היינו מעיזים לקחת את התת-מסר של אותה אם שכולה, אני חושב שכל החברה הייתה מסכימה עליו", הוסיף.
"זה לא משחק כדורגל של מכבי חיפה נגד בית"ר ירושלים", הדגיש ולרשטיין. "זה לא 0 או 1. אחת השגיאות הגדולות, אני אומר את זה מאוד בזהירות, של נשיאת ביהמ"ש העליון בנאום המפורסם שלה - שהיא גם דיברה על 0 או 1. אילו הייתה אומרת 'כן, אני מתנגדת לכל המהלך של הקואליציה אבל אני חושבת שצריכים לעשות תיקונים כאלו או אחרים', ליבי היה מתרומם. אף אחד לא מאמין שלא צריך תיקונים. עצם זה שצריך תיקונים - אין אחד בישראל שלא מסכים על זה".
לדבריו, "אני מבין שיש התקדמויות אבל אני דווקא חושב, לצערי הרב, כלומר זה לא חשוב איזה צד ולכן אני משתדל לדבר עם האנשים בשטח מימין ומשמאל 24/7, כי זו צריכה להיות משימה לאומית. אני לא נושא שום תפקיד ציבורי היום בדבר הזה, אבל הרי מי שיעשה את הצעד הראשון לנשיא, נראה את הצד השני שלא בא. לא אכפת לי כרגע אם גנץ הולך לנשיא ואומר 'הנה, אני מתחיל', ואז נראה שהממשלה ממשיכה את התהליכים. או הפוך, יבוא בנימין נתניהו לנשיא למרות שהנשיא ביקש מהיועמ"שית והיא לא אישרה לנתניהו להיכנס למשא ומתן".
"בואו ננסה לדמיין מה קורה בחברה הישראלית כשביהמ"ש בצורה כזו או אחרת מחליט על נבצרות של נתניהו. אני רוצה להזכיר שלא אתה ולא אני נקבע את זה, התשובה שאני מקבל תמיד היא 'לא, זה לא יקרה' - זה להתעלם מסיטואציה, הסיטואציה הזו בהחלט יכולה לקרות. הקרע בחברה הישראלית יהיה חסר תקדים אפילו בהשוואה למה שקורה עכשיו", סיכם ולרשטיין.