הרב יובל שרלו, סופר ומרצה, חבר בוועדה המייעצת למרכז ההשתלות וראש מרכז האתיקה בארגון רבני צוהר, מתארח אצל דודו סעדה ומתייחס למאבק על הרפורמה המשפטית.
"אני בוחן את כל רפורמת המשפט מזווית קצת שונה: האם כל המהלך הזה יקרב או ירחיק אותנו מאבינו שבשמיים. אני חושש שכרגע זה גורם לפעולת הרחקה פיצול ופילוג עוד לפני הרפורמה עצמה. זו סכנה עצומה והתמונה עגומה מאוד. הדבר השני - האם בסוף התהליך נמצא את עצמנו כמדינה יותר יהודית, הוגנת וצודקת . בהקשר הזה אני חושב שאם לא תיעשה הרפורמה זה לא יהיה טוב, אבל גם אסור לה להיעשות במלואה", אומר הרב שרלו.
הוא מוסיף: "צריך לייצר רפורמה אבל בגבולות יחד עם שיח של אחים. אין טעם להידברות אם אתה לא מוכן להתגמש ולהתפשר. צריך ללכת הכי רחוק שאפשר אחד כלפי השני וחייב להיות אמון משני הצדדים, וזו הסיבה שאין שיח, כי אין אמון. כל צד בטוח שאם הוא יעשה את הצעד הראשון הוא ינוצל על ידי הצד השני, וזה משבר קשה מאוד".
"אני מסתכל על הציבור המתנגד. אסור לנו לטעות מול מאות אלפי האנשים אוהבי הארץ, שהם חלק ממנה. הם מתכוונים להתנגד לרפורמה בדיוק כפי שאנחנו נהגנו בהתנתקות וכפי שנלחמנו באוסלו ולמרות הכל נשארנו חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל למרות המכות הנוראיות שחטפנו. אני מסתכל עליהם ואני רוצה לכרות איתם ברית. אנשים אחים אנחנו. צריך שיח לא מתלהם, לא להכפיש, להאזין בכנות ובאמת שלא כל האמת נמצאת בצד אחד, ראוי לכבד ולקבל. היותנו עם אחד זהו הנכס האסטרטגי מספר אחד".
הרב שרלו מוסיף: "אתן טיפ אחד למקדמי הרפורמה וגם לאלו שמתנגדים לה: אני מעריך ש 80 אחוז בעד שינויים ולא ללכת עד הסוף. במקום לתת את הבמה לאלה שמושכים לקצוות, והרוב הדומם שותק - דברו אחד עם השני. רבים יסכימו שצריך שינוי בפסגת ההתגברות וגם בוועדה למינוי שופטים , ושבג"צ פלש למקומות שאסור לו לפלוש, ושאסור לתת לכוח הפוליטי את הכוח המוחלט, וכיוון שהרוב שם - פשוט תדברו".
כחבר נשיאות מועצת העיתונות: "משהו לא טוב קרה לתקשורת הישראלית. כל עולם העיתונאות התדרדר. יש טשטוש מוחלט בין עובדות לפרשנות, יותר מדי עמדות אישיות, תופעת הפייק ניוז. לא מספיק עושים הצלבה. פעם היתה חובה למקבל ידיעה לבדוק אותה. היום בגלל הרדיפה אחרי הסקופ ומהירות - העיתונאות התדרדרה להיות טוקבקים. בלי קשר לימין או שמאל".
הרב שרלו מסיים את דבריו: "האתגרים הגדולים שלנו: להיות מדינה יהודית, אבל לא 'מדינת הלכה' כזו שמוגדרת בחוק הכותל או חוק החמץ, אלא ברוח חזון הנביאים - צדק ומוסר. והדבר השני - לפתוח את הלבבות. להזכיר לעצמנו שעוצמת המחלוקת הולכת למקום שמסכן אותנו. היו לנו אירועים כאלו בתנ"ך ובהיסטוריה, ומי שהרוויח מכל העימות הזה בסוף זה היה החילון והכפירה. צריך לזכור עד כמה אנחנו מבורכים שיש בנו גוונים שונים ועד כמה אנחנו יכולים לחיות יחד".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.