
6 זיכרונות על הלל יניב:
1. פורים בשיעור א', קבעתי חברותא עם אחד החבר'ה אבל הוא היה שיכור מידי בשביל ללמוד, לקחתי את הספר לכיתת הרב קירשטיין וניסיתי ללמוד שם, הלל שהיה שיכור לגמרי ביקש ממני ללמוד בקול שהוא גם ישמע.
אחד החבר'ה לידינו שהיה שיכור כל הזמן דיבר והפריע ואז הלל צרח עליו בכל הכוח: "היי! שתוק! גנן מדבר תורה עכשיו! הוא מלמד תורה!".
2. לקראת החתונה הייתי צריך עזרה בבית, תליית מדפים, התקנת גופי תאורה, בניית ארונות.. הלל הגיע במשך שבוע-שבועיים כמעט כל יום. הביא חבר'ה, ניהל, עבד, תלה וסידר.
את הכול עשה בשמחה ובכיף. אחרי העבודה הוא שלח לי הקלטות:
"שמע באמת מה שאתה צריך, תאורה, חשמל, נגרות, צביעה.. באמת מה שאתה צריך לבית תגיד, אני באמת אבוא ואעשה את זה בכיף, בהפסקת צהרים או אחרי 23:00, באמת בכיף. אז תעדכן אותי את רוצה שאני אביא כלים ביום ראשון.. באמת בכיף כאילו אל תתכננו לשלם או משהו כזה.. כאילו בחיים לא. תראו את זה כמתנה לחתונה, באמת בכיף. אם אם אתם רוצים לשלם שימו את הכסף לצדקה. ידעתי שזה יקרה (שנרצה לשלם לו) אבל לא לא כאילו באמת באמת באמת בכיף כאילו אני נהנה מזה".
3. אחרי החתונה חגגנו שבע ברכות אצל הרב אריה, כמובן שהלל היה הראשון לארגן, להגיע מראש, להכין את האוכל ולדאוג לאווירה.
4. בפורים בשיעור ב הלל הביא בקבוק אלכוהול יקר ממש, תוך דקות ספורות הוא כבר היה שיכור לגמרי וחילק לכל מי שרק היה לידו.
5. במהלך הצבא קיבלתי ממנו בהפתעה הודעת מזל טוב לרגל יום הנישואין. הופתעתי אבל שמחתי, התעניינתי איך הולך לו והזכרתי לו שאני חייב לו 15₪ מהדברים שהוא קנה בשביל הבית שלי.. הוא ענה ככה:
"וואלה אין מאושר ממני, קיצור מבסוט רצח באמת. כאילו פשוט נהנה מכל רגע, צר לי לאכזב את המאוכזבים אבל כאילו כל יום אני מאושר מחדש באמת פשוט נהנה מכל רגע בצה"ל. מפקד גבר, ספינה פסיכית, פשוט נהנה מכל רגע. ולגבי ה-15 שקל נראה לך שאתה מעביר לי?! אחי מה אתה זוכר מאיפה זה? שים 15 שקל בצדקה ושא ברכה".
6. ביום חמישי לפני האירוע שאלתי את הלל איך הוא חווה את השיעור אחרי הצבא, הוא אמר שהשיעור הצטמצם ועכשיו הוא הרבה יותר טוב, ממש היה מבסוט.
שאלתי אותו איך הוא חווה את השיעור מבחינה לימודית כי הייתי בטוח שהוא יתלהב על איך שהשיעור התחזק.. אבל הוא ענה "סוף זמן חורף.. לא שופט".