חברת הכנסת לשעבר, סא"ל במיל' ד"ר ענת ברקו, חקרה לאורך שנים את מניעי פיגועי ההתאבדות, תיחקרה וראיינה בכירים בארגוני טרור על מנת להבין מה מוביל את המפגעים ובעיקר מה מרתיע אותם. שאלנו אותה אם יש עוד משהו שישראל לא עשתה על מנת לבלום גלי טרור כדוגמת זה שאנו בעיצומו כעת.
"עד היום הענישה דורשת היצמדות לחוק", היא אומרת. "אם היינו פועלים לפי החוק למאבק בטרור, הדברים היו הרבה יותר ברורים ומרתיעים". לדבריה על מנת לייצר הרתעה של מש נדרשים מספר צעדים הנוגעים ברווחתם וחייהם של המפגעים וסביבתם. בין השאר מדובר בחילוט כספי טרור מיידית, במיידיות ענישה "שהרס בית מחבל יהיה צמוד לאירוע ולא אחרי כמה חודשים, כבר למחרת הפיגוע הורסים את בית", היא אומרת ומציינת גם את שלילת האזרחות והתושבות למחבלים ככלי הכרחי במאבק נגד הטרור.
"בג"ץ לא איפשר לשלול תושבות מחברי פרלמנט של חמאס", היא אומרת ומספרת על שיחותיה עם אבו טיר, בכיר החמאס במזרח ירושלים, ששה בכלא הישראלי ושאל אותה מדוע רוצים לקחת לו את תעודת הזהות הכחולה, מה שמלמד עד כמה הזכויות שמעניקה להם ישראל חשובות להם. "מבחינתו אפשרי להיות חלק ממנגנון החמאס ועם זאת להיות תושב של מדינת ישראל ולהנות משירותי הרווחה והביטוח הלאומי".
"אם מישהו פועל נגד המדינה, לא יכול להיות שיתאפשר לו לקבל הטבות, לכן שלילת תושבות לגיטימית מאוד", אומר ברקו ומציינת כי רבים מאנשי החמאס בירושלים מחזיקים בבתים ברשות הפלשתינית ובנקל ניתן להעביר אותם לבתים הללו לאחר שלילת מעמדם האזרחי בישראל.
ומה באשר למחבלים מהרש"פ? לגביהם מזכירה ד"ר ברקו את משמעות הכליאה והגבלת החופש כגורם מרתיע, במידה ויישקלו מחדש התנאים המפליגים והמקוממים שהם מקבלים בכלא. "יכול להיות שצריך לחשוב מחדש את תפיסת הכליאה שלהם. הם מוחזקים בקבוצות וזוכים להטבות כולל טיפול רפואי יותר מאשר לחיילי צה"ל מה שמאוד מקומם".
עוד שאלנו לעמדתה של ברקו בסוגיית עונש מוות למחבלים והיא משיבה כי היא מתנגדת לכך שכן בעידן זה, במאה ה-21, אין מקום שישראל תהיה חברה במועדות המדינות המפוקפקות שמטילות עונש מוות, עוד לפני שדנים בסוגיית האפקטיביות ההרתעתית של העונש. באשר לארה"ב שעונש מוות קיים בה היא מציינת שאת הכליאה הקשה של טרוריסטים מעבירה ארה"ב לגואנטנמו.
לטעמה יש סמליות חשובה בכך שרק אייכמן הוא שהוצא להורג בישראל. לזאת היא מוסיפה ומזכירה כי עונש מוות קיים כיום למחבלים בבית משפט צבאי בראשות קצין בדרגת סא"ל ומעלה ובהחלטה פה אחד. לטעמה אין מקום לשנות את החוק למציאות בה רוב של שני שופטים יוכל להביא להוצאה להורג. כמו כן היא מעלה את השאלה אם גם יהודי שיואשם בביצוע טרור יידון על פי אותה חקיקה, שהרי לא ניתן לבצע הפרדה בחוק בין יהודים לערבים. בעיניה מדובר בחקיקה שכל תכליתה היא כותרות ותו לא.
"למרות שיש התפוררות במבנה המשפחה הפלשתינית, שלילת תושבות אזרחות וזכויות סוציאליות הזה עונש מרתיע שיביא את המשפחות לפקח באופן הרבה יותר הדוק על הילדים שלהם כי הפגיעה תהיה חמורה במשפחה. הערבות המשפחתית ההדדית שם מאוד חזקה", אומרת ברקו ומדגישה כי יש לדאוג לזרז את הליכי הענישה עד ליישומם על מנת להשיג את האפקט ההרתעתי הנדרש.