בראיון לערוץ 7 מתייחסת שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, להתמודדות עם גל הטרור ולמאבקי הסמכויות במשרד הביטחון.
בראשית הדברים נשאלה השרה סטרוק אודות החלטת היועמ"שית לאשר חקירה במשטרה לחבר הכנסת צביקה פוגל בעקבות דבריו על האירועים בחוו'ארה. לדבריה ההחלטה אינה מפתיעה אותה, "אנחנו מורגלים באכיפה בררנית מצד משרד המשפטים. הלוואי שיהיו זריזים כל כך בחקירת מסיתים מהשמאל ומהמגזר הערבי". לטעמה אירוע זה, כמו גם האופן בו קיימת אכיפה בררנית מול מפגיני השמאל, מהווה הוכחה נוספת לנחיצות החקיקה לתיקון מערכת המשפט.
באשר להתמודדות עם גל הטרור הפוקד את ישראל, אומרת השרה סטרוק כי "צריך שכולנו נבין שהממשלות כולן נאלצות להתמודד עם טרור בתת תנאים, כמו רקדן שחייב לרקוד על רצפה עקומה. אנחנו בתת תנאים מבחינה ביטחונית מאז אוסלו. באוסלו ישראל השתגעה ועשתה מעשה ששום מדינה נורמאלית לא עשתה לפנינו. היא הכניסה לתוכנו גדודים של מחבלים, נתנה להם ארץ, שלטון, נשק ואימונים, ועכשיו עם המפלצת הזו צריך להתמודד. אלו תת תנאים. לכן קשה לדון את כל הממשלות לחובה", היא אומרת וקובעת כי כל עוד הפרדיגמה של אוסלו לא תשונה ההתמודדות תימשך.
על דבריה אלה אנחנו מזכירים את דבריו של משה פייגלין, ולפיהם כל עוד ממשלת ישראל לא תבטל את הסכמי אוסלו דבר לא ישתנה, וסטרוק מביעה הסכמה מלאה לדבריו אלה. "רבים מאנשי הימין האמיתי יודעים שזה מה שצריך לעשות. הצדקת קיומה של הרש"פ הייתה להיאבק בטרור בלי בג"ץ ובלי בצלם, כפי שאמר רבין, אבל היא לא רק לא עשתה את זה, אלא הכניסה לספר החוקים שלה חוק מעודד טרור, תשלום לרוצחי יהודים שעולה לפי מספר מעשי הרצח וחומרת הפיגוע. מאז פרעה, המן והנאצים לא היה ספר חוקים שמעודד רצח יהודים, ואילו כאן במרחק יריקה יש ישות שמעודדת רצח יהודים".
סטרוק מטילה לא מעט מאשמת המציאות הביטחונית על הממשלה הקודמת, ובעיקר כלפי שר הביטחון דאז, בני גנץ, שלדבריה ביצע שני צעדים חמורים: "הראשון הוא ההחלטה שגנץ קיבל על דעת עצמו להוציא את צה"ל ממרכזי האוכלוסייה הפלשתינית. מדובר בפעילות שצה"ל מבצע כנוהל 'כיסוח דשא' במרכזי הערים. הפעילות הזו היא הסיבה לכך שאנשים יכולים לחיות בצורה נורמאלית בישראל בלי שיתפוצצו בקניון או במסעדה. זה קורה כי כוחות הביטחון נכנסים ופועלים. גנץ הפסיק את הפעילות החשובה הזו, ובכך הוא איפשר לטרור לגדול ולצמוח לממדים מפלצתיים, וכך קיבלנו טרור בתוך ישראל הקטנה. אחרי מספר חודשים גם גנץ עצמו הפסיק את המעשה הזה".
"הדבר החמור השני שהוא עשה הוא חידוש תשלומים לרש"פ. יש חוק שמחייב לקזז סכומים שהרש"פ מעבירה לטרור. הוא לכאורה קיזז את הסכומים, אבל את אותם סכומים בדיוק הוא העביר להם בדלת מסתובבת כהלוואה, שזה מימון טרור במו ידיך", אומרת סטרוק ומזכיר את המתקפה שספגה מחברת הכנסת מירב כהן (יש עתיד) לאחר שהאשימה את ממשלת לפיד בנט בתמיכה בטרור. "אני גם עכשיו מאשימה אותם בטרור. במו ידיהם הם מימנו את הטרור. מי שהיה חתום על תלושי המשכורת למחבלים הם שרי אותה ממשלה שאיפשרו את הדלת המסתובבת של כספי טרור ואיפשרו לבני גנץ להוציא את צה"ל ממרכזי הערים, וזה דבר שלא ייעשה".
לתיקון שני צעדים אלה, אומרת השרה סטרוק, פעלה הממשלה הנוכחית, זאת גם כאשר השר סמוטריץ' הורה על קיזוז גדול יותר של כספי הטרור, גם בהחלטת השר גלנט לחלט כספי מחבלים שניתנו להם בעבר, ובנוסף פעולות יומיומיות של צה"ל וגורמי הביטחון לחיסול מחבלים במרכזי האוכלוסייה הפלשתינית. היעד, היא אומרת, הוא השבת ישראל למציאות ולנורמה שהייתה לפני עידן בני גנץ, שגם הוא עצמו "חידש את פעילות צה"ל בערים כשהוא הבין לאיזו קטסטרופה הוא גרם".
לבד מכך תוגברו הפעילויות של צה"ל במרכזי הערים, אומרת סטרוק ומזכירה כי אבו מאזן דרש בפסגת עקבה את הוצאת כוחות צה"ל ממרכזי הערים, "זה דבר שאסור לעשות אותו כי זה לאפשר לטרור לפרוח ולהכות בנו".
באשר לעצם ההשתתפות בוועידה אומרת סטרוק כי מן הראוי היה שראש המל"ל, צחי הנגבי, כלל לא היה משתתף בה. היא גם מבקרת את העובדה שהשר בצלאל סמוטריץ' כשר בכיר לא קיבל עדכון על הכוונה לשגר משלחת לוועידה זו והיציאה אליה לא קיבלה את הסכמתו, מה שנכון ונדרש היה שיקרה.
"על גבי זה עלינו לעשות כמה צעדים ובראש ובראשונה דרוש דילול של התנועה הפלשתינית ממרכזי האוכלוסייה החוצה ובצירים הראשיים כמו הרחוב הראשי של חוו'ארה. אחרי הפגוע הטילו על שכם כתר נושם וכך גם על יריחו, מקיפים את העיר כך שיציאת כלי רכב מהעיר מחייבת בידוק. מדובר ברף מינימום אלמנטרי שכל אחד מאיתנו עובר בכניסה לכל קניון. המצב שבו מחבל ערבי יכול לצאת מהבית שלו למקום שבו הוא רוצה לבצע פיגוע, והוא יודע שאת כל הדרך הוא יעבור בלי בדיקה כלשהי של חייל, זה מצב לא הגיוני, לא מוסרי ולא צודק".
"אחרי הפיגוע בחוו'ארה ישבתי עם נשות הר ברכה ושמעתי מהן על המציאות שאותה הכרתי עוד קודם לכן, מציאות שבה הן נוסעות מדי יום ברחוב סואן ועומדות שם 30 ו-40 דקות כשאין סביבן אף גורם שיכול לסייע להן, מה שיכול להוות תשתית לפיגוע. לכן צריך לדלל תנועה שם. לא יכול להיות מצב שנהגת או נהג יהודים עומדים בפקק שלא זז ומשמשים מטרות חיות למפגעים. הגישה כלפי חוו'ארה צריכה להשתנות. כל התזה הזו שמבדלת בין אוכלוסייה שקטה לבין מחבלים מוכחת כתזה שלא מחזיקה מים. אף לא אחד שם עצר את המחבל", אומרת סטרוק ומדגישה כי החובה לפעול ולדלל את התנועה מוטלת על הממשלה הנוכחית. "זה מוטל עלינו. אני בטוחה שזו חובתה של ממשלה לדאוג לביטחון הנוסעים בכבישים וזה לפתחנו, זה מדיר שינה מעיניי ומעינינו".
על דבריה לפיה כל עוד תפיסת אוסלו שלטת המציאות תימשך כרקדן שנאלץ לרקוד על רצפה עקומה, שאלנו אם נכונה התחושה שמדובר בתפיסה שכבר אי אפשר לחזור ממנה לאחור, וסטרוק משיבה בשלילה נחרצת. בעיניה הדברים בהחלט אפשריים וראיה לתפנית שהולכת ומתבצעת היא מוצאת גם בחקיקת חוק חומש. "מדובר בחוק שבו המדינה מודה שהיא פעלה בעוול ובאיוולת כשהיא גירשה מהמקומות האלה. הנה זה קורה. לא צריך להרים ידיים. אנחנו בתהליך, כפי שלמדנו מרבותינו, ובתהליך הזה הממשלה הזו עושה דברים שלא האמנו שממשלה תעשה. יש דברים שלא מוצאים חן בעיניי בכלל אבל בסך הכול יש התקדמות יפה מאוד".
על אחד האירועים שלא מוצאים חן בעיניה ובעיני רבים, אירוע העקירה של כרם הזיתים בעמק שילה, שאלנו את סטרוק אם אכן מדובר בנגזרת למאבק הסמכויות של השר גלנט עם השר סמוטריץ', והיא משיבה בחיוב: "חשוב להבין שהחוק הזה הוא חוק אנטישמי, חוק שקובע שבסכסוך בין יהודי ליהודי או בין ערבי לערבי ילכו לבית משפט, אבל בסכסוך בין יהודי לערבי המפקד בשטח הוא שיחליט לטובת הערבי, זה חוק אנטישמי. זה שבג"ץ לא פסל את החוק האנטישמי הזה שנחקק על ידי קצינה ביועמ"ש יו"ש לפני 15 שנה, קצינה מהשמאל הקיצוני שבקיצוני, זה מראה לנו מי זה בג"ץ".
על הכרם עצמו היא אומרת: "מעבר לכך שניתן היה להציל את הכרם והתכוונו להציל את הכרם, בצלאל סמוטריץ', כשר לעניינים האזרחיים במשרד הביטחון, נתן הנחיה שלא לעקור, הסיבה הייתה מאבק הסמכויות בין השר גלנט לסמוטריץ'. ברוך ה', מסוף השבוע שעבר הפרק הזה מאחורינו והסמכויות הועברו לשר סמוטריץ שכבר מינה את מי שיעמוד בראש המנהלת האזרחית שתעמוד מתחתיו", היא אומרת ומציינת כי הדברים יתרחשו לאורך זמן, שכן יש צורך למנות יועמ"שים מתאימים ולבנות את המערכת ולהתניע אותה.
האם הפקידות במינהל האזרחי לא צפויה להיות לעומתית לכל מהלך שיקדים סמוטריץ' במשרד? "יהיו כאלה ויהיו כאלה, כמו כל פקידות ממשלתית. נכון שבמנהל האזרחי הייתה אג'נדה מסוימת, אבל לא כולם שם הסכימו לה, ויש מי שישמחו מאוד לעבוד תחת השר סמוטריץ'. זה לא הולך להיות קל כמו שכל דבר בניהול מדינה לא קורה קל, אבל אנחנו יודעים מה צריך לעשות. יהודה אליהו, שמונה לעמוד בראש המינהלת, מי שהיה מנכ"ל בנימין ומנכ"ל רגבים, הוא בעל הידע הנרחב ביותר בתחומים האלה ואני בטוחה שיעשה את הטוב ביותר שאפשר. אין מתאים ממנו לתפקיד הזה".
עוד שאלנו את סטרוק אם להערכתה נראה סוף לתופעה שבה פקידים פלשתינים במינהל האזרחי מעבירים מידע על קרקעות, על בניה, על תכניות כאלה ואחרות לגורמים עוינים ברש"פ, והיא משיבה: "אני מאמינה שכן. לא הכול ביום אחד, אבל אני מאמינה שכן. גם השר סמוטריץ' וגם ראש המינהלת, יהודה אליהו, מכירים את הדברים ויודעים את הפתרונות. שום דבר לא ביום אחד, אבל אנחנו בדרך הנכונה. לא פיללנו להגיע לדרך הזו ולאופציות הללו שעומדות בפנינו ובעזרת ה' נעשה ונצליח".