"דמיין לעצמך מצב תיאורטי לחלוטין במדינה אחרת", ממשיל חבר הכנסת משה סעדה בציניות מושחזת, "חוקר במח"ש מקבל תלונה על שאחד הניצבים במשטרה ביצע פעולה של סחיטה במהלך חקירה בתיק ראש ממשלה כדי לגרום לחשוד לחתום על הסכם עד מדינה. לכאורה חשד פלילי. על פי החוק כיום, הוא צריך לבקש מפרקליט המדינה רשות לפתוח בחקירה. הוא ניגש למשרד שלו, דופק בדלת, צועקים לו 'פתוח'. את מי הוא יראה יושב במשרד של פרקליט המדינה בסבירות גבוהה, מתייעץ איתו על התיק המדובר? את אותו ניצב בעצמו. זו המציאות של ניגוד העניינים שבה אנחנו נמצאים כיום, ואת זה באתי לשנות".
גבולות הגזרה של חבילת החוקים המכונה "הרפורמה המשפטית" מטושטשים למדי, והם משורטטים אד הוק לפי צורך פוליטי של חברי הכנסת. חוק מח"ש, שהגיש חבר הכנסת סעדה ועבר בשבוע שעבר בקריאה טרומית, הוא אחד החוקים שיושבים על הגדר. כשרוצים חברי האופוזיציה לצייר את הרפורמה כבליץ חקיקתי של אינספור חוקים בתוך פרק זמן קצר – הרי שחוק מח"ש הוא חלק מהרפורמה. אך כשבוחנים את אופן הגשתו למליאה (הצעת חוק פרטית) ואת הוועדה שבה הוא נידון (טרם נקבע, אך לא בוועדת החוקה), הוא עושה רושם של חוק שעומד בפני עצמו. כך או כך, זעקות קץ הדמוקרטיה חלות עליו באופן אוטומטי, כפי שהן עשויות בימים טרופים אלה לחול גם על שינוי סוג הדג במזנון החלבי בכנסת.
כמו שאר סעיפי הרפורמה, גם החוק הזה מקורו בביקורת ארוכת שנים שהושמעה בחוגי הימין ועתה מקבלת צורה של הצעת חוק מפורטת שנותנת מענה לבעיות. מח"ש עלתה על המוקד מאז פינוי עמונה 2006, כשטיפלה בסלחנות מופלגת בתלונות שהגישו מפגינים שנפגעו מאלימות שוטרים קשה. מאז הופיעה שוב ושוב בכותרות כשטייחה עבירות מין של בכירים במשטרה, נמנעה מלחקור את הריגת יעקוב אלקיעאן כדי "לא לעשות טוב למי שרוצה ברעת המערכת", הניחה לשוטרים שהרגו את הנער אהוביה סנדק ז"ל ללכת לדרכם בלי לתת את הדין ונמנעה מלחקור שוטרים שהפעילו את רוגלת פגסוס באופן לא חוקי.
ניקוי אורוות במשטרה ובפרקליטות
מי שהיה מזוהה יותר מכול עם הפרסומים האלה הוא חבר הכנסת משה סעדה עצמו, שכיהן בעבר כממלא מקום ראש מח"ש ומאחוריו קריירה ארוכת שנים במחלקה. סעדה, שלטענתו הודח על ידי שי ניצן לטובת קרן בר מנחם משום שהסכימה לשרת את האינטרסים שלו, מודר במשך שנתיים מתיקים כסגן ראש המחלקה ולבסוף אף פוטר. בימים אלה הוא עדיין מנהל תביעה נגד ניצן ובר מנחם בגין התעמרות, אך לטענתו אין לזה דבר עם השינויים שהוא מבקש להוביל באופן ההפעלה של הארגון.
"ניגוד העניינים במח"ש כיום הוא כפול", הוא מסביר ל'בשבע'. "כפי שתיארתי, פרקליט המדינה הוא זה שמאשר חקירות נגד קצינים בכירים במשטרה, בה בשעה שהוא עובד איתם באופן צמוד כחוקרים בתיקים שבהם הוא תובע. מן העבר השני, גם פרקליטים שעוברים עבירות פליליות אמורים להיחקר כיום על ידי המשטרה, שעובדת איתם צמוד בשגרה. זה יוצר מצב של טיוח הדדי, של שמור לי ואשמור לך".
הצעת החוק מבקשת לבצע שני שינויים במבנה ההפעלה של מח"ש: השינוי הראשון הוא העברת האחריות על המחלקה מפרקליטות המדינה ליחידה עצמאית במשרד המשפטים שכפופה לשר בלבד, והרחבת סמכויות החוקרים והתובעים במחלקה לפתוח בהליכים גם נגד פרקליטים בשירות המדינה. שני השינויים הללו, טוען סעדה, ייצרו מח"ש עצמאית וחזקה שתנקה את האורוות במשטרה ובפרקליטות.
ההצעה, כמו כל הצעה אחרת שהועלתה לייעול הפרקליטות בשנים האחרונות, לא התקבלה בעין יפה. ארגון הפרקליטים שבת במחאה נגדה במשך שעתיים ביום חמישי האחרון, ובהמשך מתכנן שביתות ארוכות יותר. הטענה העיקרית שמושמעת שם היא נגד פוליטיזציה שתביא איתה הכפיפות הישירה לשר. "הצעת החוק פועלת ליצור גוף אשר יחקור פרקליטים בחקירות פליליות ולא על ידי משטרת ישראל, כאשר יחידה זו תהיה כפופה לשר", קבלה עורכת הדין אורית קורין, יושבת ראש איגוד הפרקליטים. "מדובר בפגיעה קשה וחד־צדדית בפרקליטים ובפרקליטות ורצון להלך עליהם אימים בעת מילוי תפקידם הציבורי".
לא אימים ולא פגיעה, מדגיש סעדה. "הצעת החוק מבקשת לחזק את מח"ש", הוא מסביר. "לפי ההצעה ראש מח"ש יהיה חייב לעמוד בקריטריונים של כשירות לכהן כשופט עליון. הוא יהיה עצמאי לחלוטין, ויורה בעצמו על פתיחת חקירות נגד שוטרים או פרקליטים. הדגשתי בהצעת החוק: הכפיפות לשר המשפטים היא אך ורק בפן המינהלי, קרי בקביעת תקנים ותקציב, ולא בשום פן מקצועי כולל הוראה לפתוח או לסגור תיק חקירה. זה בדיוק המצב הקיים כיום של השר למול הפרקליטות, שהיא לכל השיטות גוף עצמאי למדי".
אתה לא חושב שיש טעם לפגם בכך שאתה, שפוטרת מהמחלקה ומנהל כיום הליך משפטי נגד העומדת בראשה, מגיש הצעת חוק שמשנה לחלוטין את תפקודה?
"ממש לא", הוא מתנגד בתוקף. "ראשית, השינויים האלה הם דברים שאני מדבר עליהם כבר שנים, הרבה לפני שבר מנחם הגיעה למח"ש והצעדים נגדי ננקטו. ההפך הוא הנכון, בגלל העמדות האלה ספגתי את ההתעמרות בעבודה. בנוסף לכך, העניין האישי שיש לי הוא אך ורק נגד שי ניצן וקרן בר מנחם. את החוקרים במח"ש אני מכיר ומוקיר, את חלקם הגדול אני קיבלתי לעבודה וטיפחתי. אין לי שום דבר נגדם, השינוי המוצע רק יחזק אותם. אותו הדבר לגבי הפרקליטים, שרובם אנשים מצוינים שאני מכיר ומעריך ובקשרים טובים איתם. המטרה היא לא להיכנס בהם, אלא להשוות אותם לכל אזרחי ישראל – כפי שאני ואתה עלולים למצוא את עצמנו תחת חקירה פלילית אם חלילה נמעד, כך גם פרקליט שיעבור על החוק יצטרך לתת את הדין. הם לא חסינים מפני החוק".
"גם פרשת סנדק תיחקר"
הסיבוב הקודם שבו עלתה יוזמה לשיפור עבודתה של המחלקה לחקירות שוטרים בכנסת היה כאשר שר המשפטים דאז אמיר אוחנה ביקש להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן את פעילות הארגון. אז היה זה היועמ"ש מנדלבליט שטען כי קיימת מניעה משפטית להקים ועדה כזאת בזמן ממשלת מעבר, ובג"ץ בסופו של דבר קיים את דבריו וביטל את הקמת הוועדה. פרט להצעות לשינויים מבניים שוועדה כזאת אמורה להציע, כפי שעושה כעת סעדה בחוק שלו, לוועדה יש גם סמכות לחקור אירועים שהתרחשו בעבר ולדרוש תשובות מהמעורבים בהם. סעדה מבטיח שגם את העניין הזה הוא לא זונח.
"כבר היום אני במגעים עם יושב ראש הקואליציה על יוזמה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא השימוש ברוגלות שנעשה במשטרה ובאישור הפרקליטות", הוא מגלה. "לאחר מכן בהחלט נקים גם ועדות שיבררו את האמת ויעשו צדק בפרשיות אהוביה סנדק ויעקוב אלקיעאן. אלה בהחלט דברים שנעשה ונביא להצבעה".
נכון לעכשיו, ההצעה של סעדה – שהוגשה כהצעה פרטית ולא ממשלתית – עברה בקריאה טרומית והיא עדיין ממתינה להכרעה באיזו ועדה תידון. על אף שלא עשתה את הדרך המקוצרת בוועדת השרים לחקיקה, סעדה מתעקש שהצעת החוק שלו נמצאת בדרך הבטוחה אל ספר החוקים. "יש לי גיבוי מלא של כל הקואליציה, נעביר את החוק בכל הקריאות", הוא אומר. יהיה המסגור של חוק כזה כחלק מהרפורמה או כחוק חיצוני לה, חידוד השיניים של המחלקה לחקירות שוטרים והרחבת הסמכויות גם למול פרקליטות המדינה הן צעדים מבורכים ונדרשים.
לתגובות: yoniro770@gmail.com
***