אחת לשנה, בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, נפגשים האדם הנעלה ביותר, במקום הנעלה ביותר ובזמן הנעלה ביותר. ובסדר עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים, לובש הכהן הגדול בגדי זהב, טובל, לובש בגדי לבן וכך מספר פעמים.
מהו סוד בגדי הכהן הגדול, מדוע לא מסיים את כל העבודות באותם בגדים, מדוע דווקא את עבודת יום הכיפורים, החשובה שבעבודות עושה הוא בארבעה בגדי לבן ולא בשמונה בגדי זהב? ולמי בכלל חשוב סוג הבגד שראשיתו כידוע בחטא אדם הראשון?
'ולבני אהרן תעשה כתונת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת' . מספר פסוקים קודם לכן, 'ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ מצנפת ואבנט'.[שמות כ"ח, ד']. מצנפת זו האמורה בכהן גדול, היא המגבעת האמורה בכהן הדיוט, ואותה מגבעת הייתה עשויה מבד באורך 16 אמה! ולכאורה קשה, וכי מה תפארת יש ברצועת בד כה ארוכה?! בעל המשך חכמה בפרשתנו מחלק בין שלש דרגות בבגדי הכהונה. הראשונה – האבנטים והמגבעות שהינם לכבוד ולתפארת ונזקקים להם לעבודות החשובות, או כלשונו, 'שאינן מן הפחותות'. הדרגה השנייה – הכתונת אשר בהעדרם נחשב הכהן לזר. וקיימת דרגה שלישית – מניעת פחיתות. בגדר זה נמצאים המכנסיים. אין הם בגדר בגדי כבוד, וחסרונם אינו רק בגלל שאז הכהן הופך לזר, אלא שבהעדרם יש פחיתות וחוסר צניעות. לכן, חייבים הם להיות על הכהן תדיר.
מעין זה אומר הנצי"ב בהעמק דבר. [שמות ל"ט, כ"ח], אך מוסיף ושואל, מדוע לעומת כהן רגיל, כהן גדול כל שמונת הבגדים הם לכבוד ולתפארת? ומסביר: אהרון, הכהן הגדול, נבדל מכלל ישראל, וחשוב שיהיה נכבד בעיני הבריות ומעלתו כשליח ציבור עליונה. אין זה חלילה מתוך גאווה עצמית, רוחו הרמה, אלא מעליונות מעלתו. על עם ישראל להפנים, כי חפץ ה' ביקרו וראוי הוא להיות מרכבה לשכינה. אחרי הכהן הגדול, בדרגה פחותה יותר, באים הכוהנים הרגילים, שרק מגבעותיהם הינן לכבוד ולתפארת. גם הם צריכים להיות מכובדים בעיני ישראל וידעו הכהנים מחד וישראל מאידך, מעלתם וחובת מעמדם. האורח חיים הקדוש, אף הוא אומר כי המכנסיים אינם באים אלא כדי שלא תגלה ערוה, ואין בהם צורך קדושת עבודה, ולכן אמרם בסוף.
מוסיף החתם סופר במסכת יומא ע"א, על צמד המלים 'פארי המגבעות', שהתואר תפארת אינו נובע מפאת חשיבות הבגד. מדוע, אפוא, נקראו המגבעות 'פארי המגבעות'? וכי מה תפארת במגבעות יותר משאר בגדים? מסביר החת"ס, שהמגבעת, הגם שעשויה הייתה מבד ארוך מאוד, כיוון שהייתה מבד דק מאוד, הניח הכהן תפילה של ראש עליה, ללא חשש חציצה. ותפילין, נקראים פאר [סוכה כה.] ואומרת הגמרא במסכת ברכות ו': מנין שהקב"ה מניח תפילין? שנאמר: 'נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו' [ישעיהו סב, ח]. ומה כתוב בתפילין של הקב"ה? 'מי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ' [שמואל ב, ז, כג], ובתפילין של ישראל – 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'[דברים ו, ד]. זהו קשר תפילין אותו אראה לעניו, למשה רבנו, קשר המסמל את הקשר בין עם ישראל לקב"ה. קשר בו משבח הקב"ה את ישראל וישראל מקלסים את הקב"ה. זהו הפאר שמסמלת המגבעת עליה הונחו התפילין ובהם קשר התפילין, המסמל את הקשר הנצחי בין ישראל והקב"ה, ומכאן שמה, מגבעת פאר.
מדוע, אפוא, כהן גדול לובש רק ארבעה בגדי לבן בעבודת יוה"כ ולא את שמונת הבגדים שכולם אצלו לכבוד ולתפארת? דומה כי מספר תשובות בדבר. הראשונה, מאותו טעם שרבים מאיתנו לובשים קיטל ביום הכיפורים, כי בגדי לבן מזכירים את יום המיתה ומעוררים לחשבון נפש, לוידוי, חרטה וקבלה. השנייה, כי הזהב מקטרג ומזכיר את חטא העגל שנעשה מזהב שפרקו בני ישראל מעליהם. והשלישית, כי לא יתכן שיום הכיפורים יכפר, כשיש בכהן הגדול שמץ מידת הגאווה כי לובש הוא בגדים הנקראים 'לכבוד ולתפארת'. בגדי זהב אלו עלולים להשפיע על מידת הגאווה שבו, ולהביא את לובשו לבגוד חלילה בתפקידו הנעלה. לכן לובש הוא בגדי לבן.
בגד יכול שיהיה לכבוד ולתפארה, אך יכול שהבגד לא יהיה אלא כסות לבגידה, והמעיל במקום שישמש למעלה יורידהו למעילה. ואכן, מעניין להתבונן ולהשוות מבטם של שני מלכים על מהותו של בגד. האחד, מלך ישראל, והשני, מלך ממלכי אומות העולם. שלמה המלך ומנגד אחשוורוש המלך. על שלמה המלך נאמר "וַיִּתֵּן אֱלֹקים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד, וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם וגו' [מלכים א', ה,ט]. ומהו אומר קהלת על בגד? "בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך אל יחסר", [קהלת ט,ח] - "בגדיך לבנים".
לבן במשמעות נקי, נקי מעוונות, כמו שנאמר בפסוק: "נקי כפיים ובר לבב" [תהלים כד', ד']. וכן אומר הכתוב: "כי ילבשני בגדי ישע ומעיל צדקה יעטני" [ישעיהו סא, י] – או אז בורא עולם מתפאר בנו, ואנו מתפארים בו.
בניגוד למלך שלמה, המלך אחשוורוש, עליו יש מחלוקת במסכת מגילה י"א, אם פיקח היה או שמא טיפש. כך או כך, בניגוד לשלמה, הוא לא הבין בגד מהו. שהרי, בכל הקשור לושתי המלכה, הוא ודאי לא הבין חשיבותו היסודית של בגד בפרט וחשיבותה של צניעות בכלל. אך אף ביחס לבגדים שלבש בעצמו, אומרת הגמרא במסכת מגילה יב', אמר רבי יוסי בר חנינא, מלמד שלבש בגדי כהונה ונתעטף ועמד. כתוב כאן: 'בהראותו את עשר כבוד מלכותו [אלו כלי המקדש] ואת יקר תפארת גדולתו, וכתיב שם, 'לכבוד ולתפארת' [שמות כא].
אומר העץ אברהם בעין יעקב, כבר ביארו מפרשי הלשון ששם פאר לא הונח ראשונה על הפאר הגופני, כי אם על הפאר הנפשי. אחשוורוש ביקש להתגאות ולהראות את גדולתו לפני השרים בכך שהוא יכול ללבוש מלבושי כבוד אלה, שהביא נבוכדנצר מירושלים, למרות שמטרתם כאמור הפוכה בתכלית, לסמל מתוך ענווה רבה וריחוק ממידת הגאווה, את התפקיד הנעלה והנשגב של כהן גדול. פורים שמח
עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל