יום ראשון השבוע, שעת צהריים. זמן לא רב לאחר הפיגוע הנורא בחווארה שבו נרצחו האחים הלל מנחם ויגל יעקב הי"ד, בניהם של שלום ואסתי יניב מהר ברכה ונכדיו של הרב שמואל יניב מגבעת שמואל, הגיע בנו של הרב שמואל יניב לבשר לסבא על רצח נכדיו.
"הבן שלי הגיע עם רופא ידיד בזמן שאני שכבתי לנוח מעמל העבודה על הספרים, ושאלתי אותם: למה אתם יושבים על המיטה? בואו ניכנס לחדר. חשבתי שהרופא זקוק לעזרה, הוא כבר נעזר בי בעבר בנושא מסוים", משחזר הרב יניב בשיחה עם 'בשבע'.
"ה' נתן וה' לקח. אחד גומר את התיקון בגיל 80 ואחד בגיל 17. אנחנו לא חיים כמו מתושלח, לכל אדם יש ייעוד בשנותיו, הכול זה מתנת חיים. האם רגשית קשה לי? בוודאי. אנחנו בני אדם, לא מלאכים. יש לי עוד כמה דברים שקשים לי, אבל אנחנו צריכים להתגבר כארי לעבודת הבורא. כבר אמר כלב בן יפונה 'עלה נעלה' - לעלות בהר זה קשה - 'וירשנו אותה'. אנחנו נעשה את מה שהקב"ה רוצה מאיתנו, דור של גאולה". כשאני מאחל לרב שלא ידע עוד צער, הוא מפנה את הדברים בעיקר לרעייתו ולבנו הרב שלום, אבי הנרצחים. "שאשתי לא תדע עוד צער, ולא בני, ולא כל עם ישראל".
אך למרות הצער, הרב יניב רואה בכל המהלך האלוקי התממשות של הגאולה. "כל תאריכי הגאולה הכתובים בספר דניאל, הכול מתממש נקודה לנקודה בצורה מושלמת. אנחנו עם של גיבורים, עם של עזי נפש כדוד, לא מפחדים, אנשי גאולה. אנחנו לא אנשים נהנתנים, באנו לעולם כדי לעסוק במורשתו של אברהם, לרומם את העולם מעולם גשמי לעולם של אצילות, טוב לב, קדושה. אנחנו הולכים בדרכו של הגאון מווילנה שאמר לתלמידיו: זה יהיה קשה מאוד. אנחנו אנשים שלמדנו בבית המדרש של רבנו הרב צבי יהודה קוק שבניגוד לכל היגיון נצליח להיבנות בכל מרחבי ארצנו, ועל המקום שהיה הכי קשה - גב ההר - רבנו אמר: נעשה ונצליח. אנשים אמרו: הייתכן? מי ילך לגור אחרי שכם, באלון מורה? מי יסכים למעשים האלה? אמריקה? רוסיה? צרפת? מצרים? עם ישראל? ממשלת ישראל? והוא לא אמר שום דבר, אלא עשה מעשה.
"הגאון מווילנה אמר שסימן לגאולה זה יוסף מצליח. ואני תהיתי: הייתכן שייתנו לאדם צעיר את כל הממלכה המצרית? זה הגיוני? אלא שהקב"ה עושה מעשה בניגוד לטבע. כאן נמצא חותמו של הקב"ה", אומר הרב יניב ומכוון לאירועי השבוע. "האנשים שנמצאים בהר ברכה, חמש מאות המשפחות האלו, הם גילוי שכינה בחוש. אנשים צעירים יפים ומוכשרים שיכולים לעסוק בהייטק התל אביבי. כן, זה המופת: הוא לא יצליח במעט, הוא יצליח במיליונים - איתמר, אלון מורה, יצהר וכל היישובים, יבואו המונים. הייתכן שלא נשב שם? ארץ ישראל היא קדושה וצריך להילחם עליה בקום ועשה - 'וירשת וישבת'".
השיח שהרב יניב מכוון אליו הוא רק כללי, הוא מסרב לראות בעצמו נושא השיחה. "מה אני ומי אני? אסקופה נדרסת של כנסת ישראל. זה לא סיפור שלנו אלא סיפור של גאולה. הכו בי בגלל שקוראים לי שמואל יניב? לא, אלא בגלל שזו מלחמה על הגאולה. אנו עם של גיבורים, ונעשה מה שעשו דוד המלך, מתתיהו, עזרא הסופר וכל קדושי העולם, מה שעשו משפחת ריבלין והרב עקיבא יוסף שלזינגר בארץ ישראל. אנחנו גרגיר שממנו צריך לבנות את הלבנה של קדושה בעולם".
נצמח מתוך המשבר
ואכן, האסון שפקד את משפחת יניב לא היה רק אסון פרטי. עם ישראל כאב ודאב השבוע ביחד איתם, ובמיוחד המעגלים הקרובים של החברים בהר ברכה לצד החברים של הלל ויגל מהישיבה והצבא. "היישוב חטף מכה כואבת מאוד מאוד, האחים הלל ויגל היו כל כך מיוחדים, פעילים מרכזיים בנוער, חדורי ערכים ומסירות. אתה מרגיש את החיסרון, בור נפער מול העיניים שלך ואתה לא יודע מה לעשות עם זה", מספר יוני הישראלי, יושב ראש ועד היישוב הר ברכה. "למרות האובדן שאין לו תרופה, אני מרגיש בתור יושב ראש הוועד את העוצמה של הציבור שהדהימה אותי. מדובר ביישוב של שלושת אלפים נפש, עם קרוב לאלפיים ילדים ובני נוער, ועדיין מרגישים את הביחד ואת העוצמה המשותפת".
הישראלי מרגיש שאין אויב שיכול לנצח את היישוב הר ברכה. "מבחינתי, אם עברנו אירוע כזה - אין אויב שיוכל להפיל אותנו ולשבור את העוצמה הציבורית הזו. יש פה תחושה של חלוציות, אחווה ומסירות. אני מרגיש שיש פה בסיס ערכי אמיתי של חיים של תורה, של רעות, עזרה הדדית בהמון מישורים, אכפתיות אחד כלפי השני וחיבור לחיים. אלו הערכים שנושמים פה באוויר. אחרי שאסתי נפרדה מהילדים בבית החולים, אמרנו לה: הנוער לא יודע את נפשו. והיא ובעלה, שריכזו את הנוער ביישוב, החליטו שהם צריכים לצאת עם מסר. היא הקליטה הודעה מלאת תעצומות נפש, בלי שום הכנה, מבפנים, שם כל הערכים טמונים".
הסוד, לדברי הישראלי, טמון בחיבור מתמיד של ערכי התורה לחיים. זה מה שנותן את הכוח להתמודד עם הקושי שבמגורים בקו הראשון של התיישבות. "חיבור של תורה ועבודה, ובסוף השבוע יושבים ולומדים תורה ביחד. כל שנה נולדים פה מאה ילדים, יש בריתות, בר מצוות ושמחות של משפחות והמון מפגשים חברתיים. אין שום כוח של רוע בעולם שיכול להתמודד עם העוצמה הזו. זה מה שהיה בולט אצל הלל ויגל, החיוניות ושמחת החיים. ראינו הקלטות וסרטונים שלהם מאירועים, בזמן שכל מיני אנשים נכנסים למרמור ולתחושות קשות, הם הגיבו בחיבוק של החיילים ובצ'ופרים וסירי מרק שהכניסו לרכב ופשוט עברו מעמדה לעמדה. אלו היו אנשים שלא מחכים שיפעילו אותם, אלא עושים את הדברים הכי חשובים בסט הערכים שאותו הם חיו".
הכאב הגדול שחוו אנשי הר ברכה לא גרם להם לשקוע אלא להפך, להירתם בעוצמה למען המשפחה. "יש צוות ביישוב שמטפל בכל הצרכים של ימי השבעה: הקימו אוהלים, משפחות מכינות ארוחות, עוזרים בניקיונות ובסדר, מנווטים את התנועה ומקבלים את אלפי האורחים מכל רחבי הארץ. יש פה גם בית הארחה שנתן אפשרות למשפחה המורחבת ללון בחדרים שלו. כל השיחות והדברים שנאמרו בשבעה מוקלטים ומוסרטים, כי אלו סיפורים שאת חלקם אפילו ההורים לא הכירו".
לצד המשפחה, ישנו מענה גם לבני הנוער שנמצאים במצב מורכב. "יש מפגשי נוער עם גורמים שעוסקים בביטחון ובחינוך שדנים במצב המורכב שאנחנו נמצאים בו ואיך להתמודד עם כל דבר. אנחנו מקבלים יוזמות איך לעשות טוב ולדאוג שיהיה טוב, שתהיה אווירה של תקווה והתקדמות, וחלילה לא לשקוע בייאוש ובשברון לב. מתוך המשבר הזה נמשיך לצמוח ולהתעצם. כל האויבים שמנסים לייאש אותנו, יבינו שהתוצאה תהיה בדיוק ההפך. לרגע לא נחלשים ומורידים את הראש, אלא מתמודדים ודואגים להיות חזקים ולהתבונן קדימה בעיניים פקוחות ובלב מלא תקווה".
איך מתמודדים ביום שאחרי השבעה?
"ברמת מעגל המשפחה, אנחנו כקהילה וכיישוב נמשיך להיות איתם לאורך כל הדרך, יחד עם הנוער הנפלא שהוא ממש חלק מהמשפחה שלהם. נדאג לרפא קצת את הנפש הפצועה ואת החלל העצום שנוצר באהבה, באחווה ובשותפות מלאה. ברמת הקהילה, התחושה שלי היא שמתוך המשברים האלה נצליח לצמוח, להתחזק ולהתעצם בכל המישורים שחשובים לנו - בחינוך הילדים, בעזרה ההדדית והחסד ובהתפתחות היישובית והבנייה. אנחנו עומדים בפני הקמת שכונות ענק שימשיכו ליצור את התעצומות שעליהן אני מדבר.
"אני חייב לצין את החיבוק האדיר והאחווה המדהימה שהיישוב הר ברכה מקבל מכל ההתיישבות מיהודה ושומרון, ומכמות עצומה של קהילות ברחבי הארץ", מדגיש הישראלי, "ובמיוחד מהמעגלים הפנימיים של היישובים השכנים. בתקופה כזו מרגישים את החיבור המיוחד והשותפות לדרך יישוב הארץ שמקרבת את הלבבות, מעצימה את הכוחות ומאפשרת להרים את העיניים ולהסתכל קדימה. וכפי שאסתי יניב אמרה: יהיה פה טוב, אנחנו נדאג להשלים את הדבר הזה".
כפר עוין על ציר מרכזי
הפיגוע הקשה בכפר חווארה שבו נרצחו הלל ויגל הי"ד הצטרף לרצף הפיגועים בחודש האחרון, שבמהלכו נרצחו 14 יהודים. בפיגוע הזה נוספו שני נרצחים חדשים לסטטיסטיקה הקשה, בחורי ישיבות טהורים וקדושים שנרצחו בעת שהיו בדרכם לשקוד על התורה בישיבות גבעת אולגה וקריית שמונה.
בגזרת השומרון ובפרט בחווארה זריקות אבנים, ולעיתים גם בקבוקי תבערה, הן עניין שבשגרה. לעומת זאת, פיגועי ירי הם עניין אחר לגמרי, מסוכן הרבה יותר ומעסיק את כוחות הביטחון בסדר גודל אחר. חשוב לציין: למרות ניסיונות רבים שנעשו במהלך השנים, מעולם עד השבוע לא נרצח יהודי בחווארה. כעת המשוואה השתנתה. איתות אזהרה ראשון התרחש בספטמבר 2022, כאשר מחבלים ירו בחווארה לעבר רכבו של הרב דוד אמיתי, ראש ישיבת תפוח, אך הוא לא נפגע. באופן כללי המצב מחמיר, ובמהלך שנת 2022 היו באזור יהודה ושומרון 285 אירועי ירי, לעומת 61 אירועים בלבד ב־2021.
הכפר הגדול חווארה שוכן דרומית לשכם, ובמרכזו עובר ציר 60, עורק ראשי לאלפי תושבי יישובי גב ההר - יצהר, איתמר, אלון מורה והר ברכה. חווארה ידוע ככפר עוין ותומך טרור, עשרות רכבים נפגעים ויהודים נפצעים שם תמידים כסדרם, אך כאמור, פיגועי ירי היו עד עתה בגדר אירוע נדיר. בדוברות צה"ל והמשטרה סירבו להעביר לאתר 'הקול היהודי' נתונים לגבי מעצרים וכתבי אישום נגד תושבי הכפר. אולי עתה היחס לחווארה ישתנה. "העצבים במערכת הביטחון הם על הפרת הסדר בשומרון: יש שנים סדר קבוע שלפיו ערבים גונבים רכבים, מנהלים משחטות רכבים באין מפריע, זורקים אבנים על יהודים ולפעמים גם מצליחים לרצוח אותם. פתאום לתוך כל זה נכנסים יהודים שמפירים את הסדר, וזה כבר לא בסדר", אומר אלחנן גרונר, עורך אתר 'הקול היהודי'.
הוא מוסיף כי כמה מהבתים שצולמו בתקשורת כשנשרפו השבוע בידי יהודים הם למעשה בתים שנשרפו לפני כשנתיים בסכסוך חמולות. "לפני כשנתיים זה היה במסגרת ריב חמולות באזור קוזה (בפאתי חווארה) שבו נרצחו שלושה ערבים ובתגובה הוצתו כמה בתים. כל מי שעובר בציר חווארה רואה את הבתים השרופים והריקים, שעומדים כעדות אילמת לצורה שבה ערבים מבינים שלא כדאי לרצוח".
תחקיר של 'הקול היהודי' גילה למשל כי עאיד מחארב, שמגרש הרכבים שלו הוצת, הוא אסיר ביטחוני לשעבר שריצה חמש שנים בכלא הישראלי על עבירות ביטחוניות. הוא גם הביע תמיכה בפיגוע שבו נרצחו הלל ויגל הי"ד וכתב כי "השבאב החליט שוועידת עקבה תעבור לחווארה וגם בן גביר אחד המוזמנים" - רמז לתמיכה ברצח השר לביטחון לאומי כפי שנרצחו שני יהודים במרכז הכפר. גם בנו קסאם וגם הוא עצמו מביעים בפייסבוק תמיכה רבה במחבלים, והבן אף מצולם עם רובה קלצ'ניקוב.
גרונר מציג בפנינו סרטונים מהרשתות החברתיות שבהם נראים תושבי הכפר העוין שמחים וצוהלים על הפיגוע, תוך שהם מעלים תיעודים של הרכב של הלל ויגל הי"ד שעליו הוסיפו את הכיתוב "רכב מקולקל למכירה". זאת ועוד, ערוץ החדשות 'אל־קודס' קרא לבעלי חנויות למחוק את ההקלטות ממצלמות האבטחה מיום הפיגוע. "חשבתי על אירועי הלילה והמסקנה שלי היא שהפיגוע אתמול נגע כל כך חזק באנשים כי אין תושב בגב ההר שלא ראה בעיני רוחו את עצמו, את אשתו או את אחד הילדים כמי שנורה למוות מכדורי המרצחים בפקק בחווארה. מכילים פה שנים זריקות אבנים באופן יומיומי. התגובה, שהייתה ספונטנית לחלוטין והיקפה היה מפתיע, ניסתה להבהיר - לא עוד", אומר גרונר. "כמות האנשים שהיו שם, סוג האוכלוסייה וההתעלמות הברורה מכל מיני מרגיעים בשכר למיניהם צריכה להבהיר לצבא ולממשלה - ההתנהלות הביטחונית פה בגזרה צריכה להשתנות. הדרישה לאפס אירועי טרור צריכה להדהד, והיא ישימה. צאו מהקופסה. מה שהיה זה לא מה שיהיה".
גרונר לא מתרגש מילדי חווארה הבוכיים. "כל מי שמתרשם עכשיו מסרטוני ילדי חווארה, שייזכר מי הם הילדים הללו. הנה, כאן בבית הספר בכפר נערך לפני כמה חודשים טקס האדרת מחבלים, ובהם ראאד חאזם שרצח שלושה יהודים ברחוב דיזינגוף בתל אביב ועודאי תמימי שרצח את החיילת נועה לזר הי"ד".
כביש עוקף טרור
מי שמנסה לפעול כדי לשנות את המצב הבעייתי שבו נמצאים היהודים בגב ההר הוא ראש מועצת שומרון יוסי דגן. "הפיגוע הזה הוא שילוב של הבטיחותי והביטחוני יחד. אנשים עומדים בפקקים, וכתוצאה מכך סופגים זריקות אבנים, ניסיונות לינץ' ופיגועי ירי. אנחנו מתריעים על זה שנים ואשר יגורנו בא לנו", אומר דגן ל'בשבע'.
דגן מדבר על כביש עוקף חווארה שנבנה בימים אלו. "אני נאלצתי לשבות רעב לפני חמש שנים כדי שיהיה תקציב לכביש עוקף חווארה, שכעת נמצא בעיצומה של הסלילה. שרת התחבורה מירי רגב עובדת בכל כוחה כדי לקדם את סלילת הכביש. לאחר הפיגוע ישבתי עם המשפחות בזמן ההודעה הקשה בבית החולים בילינסון, ומיד לאחר מכן התקשרתי למירי רגב ואמרתי לה שצריך לקדם את הכביש בכל הכוח עוד יותר מהיום, ואכן היא נתנה הנחיות לזרז בצורה דרמטית".
עם זאת, מסתבר שמבחינת חלק מהתושבים, גם לאחר השלמת הכביש העוקף הם לא יפסיקו לנסוע בחווארה. "זה לא סוד שתושבי גב ההר מחכים לעוקף. אני אישית נסעתי ברכב שטח על העוקף כדי לחסוך פקקים", מספר ליאור זברג, תושב יצהר. "אך יחד עם זאת, אני ועוד הרבה תושבים התחייבנו להמשיך לנסוע בשני הצירים. מסוכן מאוד שהמקום יופקר, איפה שאין נוכחות יהודית יש קיני טרור. העוקף לא ימנע את הטרור, הפתרונות לטרור לא נמצאים במשרד התחבורה, וכזכור, כל סוגי הרכבים יורשו לנסוע בעוקף".
זברג מעוניין בכביש העוקף בעיקר בשביל האורחים. "הרבה ספקים אומרים לך: תבוא לצומת תפוח, אני לא יודע אם בטוח לעבור בחווארה. כיף לראות את העוקף נבנה, כך יבואו אורחים שירגישו טוב יותר ויפתחו בנחת את החלון, וכמובן טמון בזה פוטנציאל בנייה עצום, היישובים יכולים להכפיל את עצמם".
אשר לתפקוד כוחות צה"ל באירועי השבוע האחרון, יוסי דגן מדגיש כי הוא מלא הערצה למח"ט שומרון שמעון סיסו ואין לו שום תלונות על חיילי צה"ל. המוקד מבחינתו נמצא אך ורק בקריית הממשלה. "הממשלה הנהדרת שאני בחרתי בה לא משנה את הפרדיגמה. אני דורש מממשלת ישראל להראות שבעל הבית השתגע, להחזיר את המחסומים שנפתחו בגלל פוליטיקה, וכמובן להחרים את הנשק שמסתובב בשטח, לעשות מבצע נגד הנשק ונגד הרשות הפלשתינית. המחבל בחליפה, אבו מאזן, שמממן ומסית את גל הטרור הזה, הוא שצריך לחשוש שידפקו לו בדלת, ולא האישה שנוסעת בחווארה. אני מעריך את נתניהו, את גלנט ואת שאר השרים, סומך עליהם ומצפה מהם להפוך שולחן".
מלבד הפתרון הביטחוני, יש עוד משהו שאתה מצפה לו מהממשלה?
"תמיד צריכים לבנות את ארץ ישראל, ובוודאי שאחרי פיגועים קמים יישובים. כך הוקם משמר השבעה, וגם לנו יש תוכניות מעשיות עכשיו. את אביתר היה צריך לאשר בלי קשר, זה מקום אסטרטגי שיש עליו הסכם מפורש שנכנס לקווי היסוד של הממשלה. בממשלה רוצים, אבל במקום לעשות זאת בעוד כמה חודשים, צריך לאשר כבר עכשיו, לאשר שם אלפי יחידות. כך יפסיקו לחלק בקלאוות ברמאללה ובג'נין".
***