העלייה השנייה

"לא תכננו לעלות דווקא בעיתוי הזה. בעקבות הרצח של שני יהודים באזור, הדבר המתבקש היה שהממשלה תקים באופן מיידי את היישוב. הממשלה הקודמת סיימה את כל הפרוצדורות. בסך הכול צריך לקבל החלטה ולאפשר לנו לעלות. עברה כבר שנה וחצי מאז שנגמרה ההכנה של הסקר. לפי המתווה, מיד עם סיום הסקר האדמה מוכרזת, והישיבה עולה למקום. זה יכול לקרות היום, בעוד שעה. לכן לא ראינו סיבה שהממשלה לא תאשר את העלייה לאביתר באופן מיידי. חשבנו שכשנעלה, הממשלה תגיד לנו: מצוין!" כך מסביר ל'בשבע' צבי אלימלך שרבף, מראשי תנועת נחלה, את הנסיבות שהובילו לעלייה המחודשת לאביתר בתחילת השבוע. ביום ראשון בערב, זמן קצר לאחר הפיגוע בכפר חווארה שבו נרצחו האחים הלל ויגל יניב הי"ד מהר ברכה, ולאחר כשנה וחצי שבהן הממשלות לא קיימו את ההסכם שנחתם עם המתיישבים, משפחות אביתר ועשרות בחורי ישיבה עלו בחזרה ליישוב.

"אחרי רצח של יהודים בחווארה, הדבר הנדרש ביותר הוא הקמה של יישוב חדש", מוסיף שרבף. "שלא יקימו את אביתר, אלא שאביתר יהיה מובן מאליו, ויקימו לפחות שני יישובים נוספים לזכר הנרצחים. זה היה הדבר הבסיסי שהממשלה הייתה צריכה לעשות. אבל אמרנו: מכיוון שזו ממשלת ימין, ואנחנו לא רוצים להיאבק בה, נעזור לה לקיים את מה שהיא התחייבה אליו. ניתן לה עוד דחיפה חיובית למה שהיא מחויבת אליו גם ככה".

גלנט תמך בהקמת היישוב

בשעות הראשונות לחזרתם של תושבי אביתר, הם החלו לנהל שגרת חיים לכל דבר ועניין ביישוב שאוכלס מחדש: גני ילדים, פעילויות לנוער, שיעורים, תפילות, התוועדויות והכנות להמשך השבוע. כוחות הביטחון שהוצבו במקום, הן כדי לשמור על המבנים והן כדי למנוע את חזרת התושבים, לא עמדו מנגד וביצעו כמה ניסיונות פינוי שצלחו באופן חלקי בלבד. במהלך השבוע, מאות אנשים ונשים היו באזור וניסו להגיע למקום.

בתחילת השבוע ערכה סיעת עוצמה יהודית ישיבת סיעה במקום, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אף פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש ממנו להמשיך לאפשר את שהייתם של המתיישבים באביתר, בהתאם להסכם הקואליציוני. "מאחר שבכל מקרה יש הסכמה לגבי היישוב, יהיה זה מן הדין, מן היושר ומן הצדק לאפשר לאזרחים הצדיקים שעלו את המשך השהייה במקום", כתב בן גביר. אך הפינויים החוזרים ונשנים מעידים כי נתניהו החליט אחרת.

תושבי אביתר טרחו להזכיר לשר הביטחון יואב גלנט ציוץ שלו עצמו מלפני כשנתיים, לאחר חתימת ההסכם בין הממשלה לתושבי אביתר, שבו כתב: "הקמת ישיבת ההסדר במקום תבטיח את חידוש היישוב בעתיד, ואת ביטחון הציר החיוני מתל אביב לבקעת הירדן". במהלך הלוויה של האחים הלל ויגל יניב הי"ד, גלנט אף ספג צעקות בעקבות הפינויים באביתר: "למה אתה מפנה את אביתר? בושה וחרפה".

למה הממשלה אינה מבינה את מה שאתה מבין, ושולחת כוחות לפנות אתכם?

"הרוב בממשלה רוצים לאשר", מאבחן שרבף. "ביום הרצח, בוועידה הבין־לאומית, נתניהו התחייב שלא ינקוט צעדים התיישבותיים משמעותיים בארבעת החודשים הקרובים. כל שאר שרי הממשלה רוצים לאפשר את החזרה לאביתר באופן מיידי, ונתניהו בולם את זה בגלל הלחץ הבין־לאומי. אנחנו חושבים שדחיפה מהציבור יכולה לעזור להתמודד עם הלחץ הבין־לאומי. כולם מבינים שאפשר לעשות את זה ברגע.

"הממשלה התחייבה לעשות את זה בעצמה. זאת הייתה הצהרה בחודש הראשון להקמתה", הוא מזכיר. "הממשלה התחייבה לזה שוב אחרי הרצח הנורא בנווה יעקב, וגם אז לא קיימה את התחייבותה. קיווינו שאחרי הרצח בשומרון הממשלה תיזום ותוביל את זה, אז נתנו דחיפה מסוימת כדי להקל עליה. עכשיו כל העניין התעורר כי ראינו את ההתחייבות הישראלית שישראל לא תנקוט צעדים התיישבותיים משמעותיים בחודשים הקרובים, ואביתר הוא צעד התיישבותי משמעותי מאוד. לכן, כשמחברים אחת ועוד אחת, הבנו שנתניהו מתכנן למסמס את זה לפחות בארבעת החודשים הקרובים, ומי יודע מה יהיה אחר כך. לכן חשבנו שיהיה נכון שהציבור יעלה וידרוש לאפשר את קיום ההסכם וגם ייתן תשובה ציונית הולמת - להכות בטרור ולהקים יישובים".

התכנון המקורי של תושבי אביתר, אם הממשלה לא תאשר את היישוב קודם לכן, היה לערוך ליל סדר המוני במקום. שרבף מבהיר שהתוכנית שרירה וקיימת. "הרעיון לתזמון הוא בדיוק מאה ימים אחרי הקמת הממשלה. כדי לאשר את היישוב, לא צריך יותר מ־24 שעות. אפשר לאשר את היישוב באופן מיידי. בכל זאת אמרנו: ניתן מאה ימים לממשלה, ולכן קבענו את ליל הסדר. כעת אנחנו מקווים שליל הסדר ההמוני יהיה כבר הרבה אחרי שנגור שם. שזו כבר תהיה סעודת הודיה על החזרה הגדולה לאביתר בעזרת ה'. אנחנו מקווים מאוד שזו לא תהיה נקודת מאבק, אלא אירוע שיתרחש הרבה זמן אחרי שנחזור".

הסקר אושר והתהליך נעצר

גרעין המשפחות עלה לקרקע סמוך לצומת תפוח בשומרון במהלך ימי השבעה על יהודה גואטה הי"ד, שנרצח בפיגוע ירי בצומת תפוח בעיצומו של מבצע שומר החומות. אל המקום, שקרוי על שמו של אביתר בורובסקי הי"ד, שנרצח אף הוא בפיגוע סמוך לצומת תפוח, הצטרפו בתוך זמן קצר עשרות משפחות, שהתגוררו בו בקרוואנים. המקום התפתח במהירות שיא, ובתוך חודשיים מנה היישוב הצעיר 50 משפחות, 70 משפחות נוספות ברשימת המתנה, 250 ילדים, מעון וגן, מקווה נשים בבנייה, בית מדרש פעיל ומדרשה לנשים. על פי ההסכם התפנו תושבי אביתר מרצון מבתיהם והמקום הועבר לשליטת צה"ל, ללא הריסה של המבנים שהוקמו בו. יחד עם זאת סוכם כי את מעמד הקרקע שעליה הוקם היישוב יבחנו גורמים משפטיים במינהל האזרחי, ואם הוא יימצא מתאים, תוקם במקום ישיבה ויאושרו מגורים לצוות הישיבה והתלמידים. בהמשך תתאפשר שם נוכחות אזרחית מלאה.

יותר משנה וחצי חלפו מאז חתימת ההסכם. בשלב הראשון, שהתבצע ככל הנראה לאחר שלושה חודשים ולא פורסם רשמית, המינהל האזרחי סיים את בדיקת הסקר באדמת אביתר ומצא כי כ־60 דונמים מהשטח הם אדמות מדינה שניתן להקים עליהן יישוב חדש, אך מאז התהליך נעצר.

במבט לאחור, ההסכם שחתמתם עליו עם הממשלה הקודמת היה נכון, או שכבר יש לכם הרהורי כפירה?

"מראש חשבנו שההסכם לא טוב", מודה שרבף. "אבל מכיוון שהאופציה האחרת הייתה שהערבים יעלו וישרפו את המקום וישתלטו עליו, חשבנו שבכל זאת נכון לחתום עליו. חששנו מאוד שהממשלה הקודמת לא תעמוד בהתחייבויות שלה. ידענו שהיא אינה ימנית. ציפינו שהממשלה הנוכחית תאפשר את החזרה מיד, אחרי שכבר הממשלה הקודמת התחייבה לה. הממשלה החדשה צריכה לכל הפחות לעמוד בהתחייבות, מה גם שזה מעוגן בהסכמים הקואליציוניים עם כמה מפלגות".

עם הגורמים שעומדים מאחורי הקמת אביתר, יחד עם תנועת נחלה ומועצה אזורית שומרון, נמנה חבר הכנסת צבי סוכות (הציונות הדתית). לעלייה המחודשת למקום הוא הגיע הפעם גם על תקן חבר כנסת. "נקלעתי לזירת הרצח של יהודה גואטה הי"ד שתי דקות אחרי הפיגוע. המראות הקשים לא יוצאים לי מהראש עד היום. למחרת, כשגרעין אביתר עלה לקרקע, התגייסתי בכל הכוח לעזור להם", הוא משחזר. "לקחתי על עצמי הלוואה של כ־300 אלף ש"ח, ויחד עם שותפים רבים ומתנדבים מכל האזור שעבדו מסביב לשעון, הצלחנו להביא קרוונים ולקדם בנייה במהירות האור".

למה לעלות עכשיו? הרי רק לפני כמה ימים קיבל השר בצלאל סמוטריץ' את הסמכויות על קידום היישוב.

"העלייה עכשיו היא עוד תשובה לפיגוע הנורא. המחבלים רוצים לעקור אותנו מהארץ, ואנחנו צריכים ליישב הרבה יותר. הפינוי של אביתר - שאגב, נעשה בצורה 'חלבית' מאוד - כמובן לא נעשה על דעתנו. אנחנו חושבים שצריך לאשר ולא לפנות, ובכל אופן עובדים על אישור היישוב בהקדם. באביתר יקום יישוב בעזרת ה' כבר בקרוב, וזה בזכות ההסכם. אם לא היינו חותמים, היה שם עכשיו יישוב ערבי ככל הנראה. הטעות הייתה שאמרנו שאנחנו מאמינים לממשלה הקודמת, בעוד שהיא לא התכוונה לממש את ההסכם".

לצד השמחה על העלייה המחודשת לאביתר, מבהיר חבר הכנסת סוכות כי הקמת יישובים צריכה להתבצע בלי כל קשר לפיגועים. "לכך נבחרנו, ובעזרת ה' כשהסמכויות יעברו לשר סמוטריץ' נוכל לעשות הרבה יותר באופן קבוע. באנו כדי ליצור שינוי של ממש ביחסה של מדינת ישראל להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. אנחנו כוח משמעותי מאוד בתוך הממשלה, ומקווים להצליח בהרבה סייעתא דשמיא".

"אביתר הייתה צריכה לקום בלי שום קשר למעשה רצח או לפיגועים", קובע יוסי דגן, ראש מועצת שומרון. "קודם כול כי זו אדמה שקל לאשר אותה, בטח אחרי הירצחם של אביתר בורובסקי ושל יהודה גואטה, בטח ובטח כשבקווי היסוד של הממשלה נקבע שהיא מקדמת את מתווה אביתר. אם זה היה במקרה רגיל, היה אפשר להגיד: בוא נחכה חודשיים-שלושה-ארבעה עד שיסתיימו ההליכים, אבל אחרי רצח חמור כל כך צריך לתת תשובה ציונית הולמת. תשובה אזרחית, מעבר לתשובה הצבאית שצריך לתת. תשובה אזרחית שתחזק את עם ישראל, שאנחנו כאן בעלי הבית על הארץ, ואנחנו כאן כדי להישאר. לכן אני מחזק את המשפחות היקרות והחלוצות של תנועת נחלה שעלו לאביתר, ואני דורש מהממשלה להסדיר בצורה מלאה את אביתר. ביום שממשלת ישראל תאמר: נרצחו שני אזרחים יקרים וטהורים סמוך לאביתר ואנחנו מסדירים את אביתר - תומכי הטרור בג'נין וברמאללה יפסיקו לחלק בקלאוות.

"הפינוי של אביתר הוא מעשה חמור", מוסיף דגן. "פניתי לחבריי בממשלה ודרשתי מהם הבהרות. אנחנו נפעל וניאבק בכל כוחנו כדי שבאביתר תוקם ותוסדר התיישבות קבע, כיאה למקום חשוב כל כך בלב השומרון ובלב ארץ ישראל. מי שהסביר לי כמה אביתר חשובה מבחינה ביטחונית, היות שהיא מגינה על הכביש שמוביל מכיוון הים התיכון לכיוון הירדן, הוא דווקא בני גנץ. מכל הסיבות, הממשלה צריכה להיענות לדרישת המשפחות היקרות, לדרישת המשפחות השכולות - לאשר להקים במקום יישוב מסודר. אנחנו לא נפסיק להיאבק עד שזה יקרה. ההתיישבות באביתר, מעבר לחשיבותה הביטחונית, לחשיבותה ההתיישבותית, היא גם ערכית - אנחנו לא נכנעים לטרור".

סטרוק: "מצדיעה לתושבי אביתר"

סעיף 125 בהסכם הקואליציוני, שנחתם לפני יותר מחודשיים, קובע כי "משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יקדמו לאלתר את מימוש 'מתווה אביתר' שנקבע על ידי הממשלה ה־36", מה שמעלה תהיות באשר לחוסר התקדמות המדינה בנושא. "הדברים שכתובים בהסכמים הקואליציוניים מקודמים, ומקודמים בזמן בסך הכול", מבהירה שרת ההתיישבות אורית סטרוק. "אנחנו עוברים על הטקסטים כל הזמן, ואנחנו פועלים לפיהם. כבר קידמנו לא מעט דברים - גם חוק חומש, גם חוק שלילת אזרחות למחבלים, שפירושו בעצם גירוש מחבלים, גם את הנושא של אזורי עדיפות לאומית הובלנו, גם את נושא הסדרת ההתיישבות הצעירה. אנחנו עובדים לפי הספר, ואנחנו ברוך ה' מתקדמים יפה.

"עם חלק מהדברים ביהודה ושומרון לא התקדמנו משום שלא הועברו הסמכויות. מחלוקת הסמכויות שהייתה בין בצלאל לגלנט עיכבה הרבה מאוד דברים, ורק בלילה של יום חמישי האחרון נחתם ביניהם הסכם חלוקת הסמכויות. עכשיו אפשר להתחיל לעבוד בכל התחום הזה. אביתר הוא אחד הנושאים הראשונים על השולחן. גם אנשי נחלה יודעים את זה. אנחנו כל הזמן עובדים בתיאום איתם, הם מכירים את העבודה. לא היה אפשר לעשות אפילו את הצעד הראשון בלי לחתום לפני כן על הסיכום הזה עם גלנט".

בסופו של דבר, מאז שחזרו המתיישבים השבוע, ניסו לפנות אותם כבר ארבע פעמים.

"מתווה אביתר לא צריך להיות מקודם על ידי המתיישבים, הוא צריך להיות מקודם על ידי הממשלה", קובעת סטרוק. "הממשלה צריכה לפעול בהתאם למתווה. לא סתם הוא נקרא מתווה - יש פה רשימת פעולות שצריכה להתבצע בסדר מסוים. זה היה צריך להתחיל מזמן, אבל זה יכול להתחיל רק השבוע, לאחר שמונה ראש המינהלת האזרחית במשרד הביטחון. מהצעד הראשון ועד להקמת ישיבה במקום, על פי המתווה, אמורים לחלוף מספר לא מבוטל של שבועות. את זה לא אנחנו קבענו. את הסדר והקצב הזה קבעה הממשלה הקודמת, שחתמה על ההסכם עם המתיישבים.

"אנשי אביתר כבר חסרי סבלנות, בצדק גמור מבחינתם, משום שהם מחכים מחוץ ליישוב שלהם הרבה יותר זמן מכפי שהיה צריך. הסקר היה מוכן כבר לפני חצי שנה בערך, ובאמת עיכבו אותם בלי סוף. אני חושבת שהגישה שלהם לעלות עכשיו לקרקע היא הגיונית, היא שרירה, היא אפילו ראויה להערכה, משום שהם מתעלים את כל הכעס, התסכול והכאב על הפיגוע למקום שהכי נכון לתעל אותם אליו - למקום ההתיישבותי", מוסיפה סטרוק. "אני רק מצדיעה להם, אבל אני מסבירה שהצעד הזה שהם עשו הוא לא צעד ממשלתי, זה צעד שלהם – צעד של האזרחים".

אבל יש כאן ממשלת ימין על מלא שמפנה מתיישבים.

"ממשלת ימין על מלא היא ממשלה שמורכבת ממפלגות שונות, מדעות שונות. לא כל חברי הממשלה מחזיקים בעמדות של בצלאל סמוטריץ' ושלי", היא מבקשת לדייק. "כזכור, אנחנו קיבלנו בבחירות 14 מנדטים, לא קיבלנו 61 מנדטים. מה לעשות שאנחנו לא מחזיקים בכל משרדי הממשלה? במחלוקת שנוצרה סביב הסמכויות, הסמכות של פינוי אביתר בגלל חשש ביטחוני כזה או אחר נשארה בידי השר גלנט. ברגע שהוא אומר שצריך לפנות את המקום בגלל חשש ביטחוני - אנחנו יכולים לנסות לשכנע אותו, אנחנו יכולים להתווכח איתו, אנחנו יכולים לעורר שיח שגם ראש הממשלה משתתף בו, אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים, אבל אנחנו לא יכולים להחליט במקומו.

"אנחנו הולכים לממש את מתווה אביתר", מבהירה סטרוק. "זאת התוכנית שלנו, וזה בסמכות של בצלאל. הוא מכין את תוכנית העבודה. תוכנית העבודה לא פועלת לפי לוחות הזמנים של תנועת נחלה. היא תואמת את לוחות הזמנים של המינהל האזרחי. אני מאמינה וגם מבטיחה שאביתר יקום וייבנה וייכונן ויהיה יישוב פורח בארץ ישראל, ושהממשלה היא שתעשה את זה. אני יכולה רק להצטער ולכאוב כמובן על שמפנים את המתיישבים, אני יכולה להצדיע להם ולהזדהות איתם, ואני יכולה לעודד אותם, אבל אני לא יכולה לקחת סמכויות של שר אחר".

***