עשרים שנה אחרי ועידת עקבה בהשתתפות נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, ראש ממשלת ישראל המנוח אריאל שרון ויושב ראש הרשות הפלשתינית אבו מאזן, שבו והתכנסו שם השבוע נציגים מישראל, מהרשות הפלשתינית, מארצות הברית, מירדן וממצרים. השיחות הן אולי סנונית ראשונה של תיווך אמיתי וישיר בין ישראל לפלשתינים, כשברקע גל טרור עוצמתי ואובדן שליטה של הרשות על חלקים מיהודה ושומרון שנמצאים באחריותה.
המפגש בעקבה נועד בעיקר כדי לבסס את תוכנית הרגיעה האמריקנית שממשל ביידן לחץ על ישראל ועל הפלשתינים להסכים לה. על פי התוכנית, הפלשתינים משכו את הצעת ההחלטה שהגישו למועצת הביטחון של האו"ם (בגלל שהאמריקנים ביקשו להתחמק מהצורך להטיל וטו על גינוי בנייה ביהודה ושומרון, נ"ק), בתמורה להתחייבות ישראלית שלא להביא בחודשים הקרובים אישורי בנייה חדשים, כדי למנוע הסלמה ביטחונית.
הודעת הסיכום של המפגש הזה כללה שורה של מסקנות. בין היתר נטען שסוכם על הקפאת בנייה ביהודה ושומרון, צעד שהקפיץ חלקים נרחבים מהקואליציה, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו - שהבהיר שכלל לא הייתה הסכמה כזו.
נתניהו ציין כי "בניגוד לציוצים, הבנייה וההסדרה ביהודה ושומרון יימשכו בהתאם ללו"ז התכנון והבנייה המקורי, ללא שום שינוי. אין ולא תהיה שום הקפאה". יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, הוסיף: "אומר זאת בקצרה כדי שלא יהיו אי־הבנות: הבנייה לא תוקפא. 2.5 מיליון ישראלים הצביעו ימין. זה רצון העם. דמוקרטיה".
עם זאת, גורם מדיני בכיר ציין מיד לאחר תום השיחות כי "נציגי מדינת ישראל הדגישו במפגש כי לא יחול שינוי בהחלטה להסדיר תשעה יישובים בהתיישבות הצעירה ולבנות 9,500 יחידות דיור ביהודה ושומרון. כמו כן, צוין כי בחודשים הקרובים לא צפויות החלטות נוספות בעניין ההתיישבות".
השר שמע על הוועידה מהתקשורת
במפלגת הציונות הדתית ובמפלגת עוצמה יהודית הבהירו מלכתחילה את דעתם על המפגש. השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית שלח מסר ברור בנוגע לפסגה: "אם מישהו עושה ועידה בירדן בלי לשתף את הממשלה, שלא יצפה לגיבוי מהממשלה למסקנות שלה".
יושב ראש מפלגת הציונות הדתית השר בצלאל סמוטריץ' לא הסתיר את דעתו על המפגש בעקבה. "שמעתי על הוועידה המיותרת הזו מהתקשורת בדיוק כמוכם, אבל דבר אחד אני כן יודע: לא תהיה הקפאה של הבנייה והפיתוח בהתיישבות אפילו לא ליום אחד (זה בסמכותי). צה"ל ימשיך לפעול לסיכול טרור בכל שטחי יהודה ושומרון ללא שום מגבלה (נוודא בקבינט). פשוט מאוד", כתב בטוויטר.
ל'בשבע' אומר השר סמוטריץ' כי המפגש עם הפלשתינים היה מיותר וכי הוא מתנגד למפגשים מסוג זה. "אני סבור שלא נכון לשבת עם הרשות הפלשתינית, בטח לא תוך כדי טרור. עם טרור לא מדברים, טרור מכריעים בכוח ובתקיפות".
בסופו של דבר, פורסמה הצהרה שלפיה במשך מספר חודשים לא יהיו אישורי בנייה חדשים ביהודה ושומרון.
"אין שום התחייבות כזו. אנחנו ממשיכים לפעול בדיוק כפי שתכננו וסיכמנו עם ראש הממשלה, הן בנושא הבנייה והן בנושא הסדרת ההתיישבות הצעירה. הממשלה הזו בונה ותמשיך לבנות ולפתח את ההתיישבות כפי שלא היה שנים רבות".
איך אתה מתכוון לפעול בשטח לאור הסיכומים בוועידה? הייתה אמורה להתכנס ישיבת מת"ע (מועצת התכנון העליונה) בקרוב לאישור יחידות דיור נוספות.
"המת"ע הבאה תוכננה מראש לחודש מאי, ובעזרת ה' היא תתכנס ותאשר את התוכניות שסוכמו".
טענה נוספת שהועלתה היא שסוכם על הגבלת פעילותו של צה"ל - הפחתת גלי המעצרים היומיים של מחבלים והפניית המאמץ בעיקר לסיכול "פצצות מתקתקות". ראש המל"ל צחי הנגבי דחה את הטענה הזו. "אין שום שינוי במדיניות ישראל. בחודשים הקרובים מדינת ישראל תסדיר תשעה מאחזים ותאשר 9,500 יחידות דיור חדשות ביהודה ושומרון. אין שום הקפאת בנייה או שינוי בסטטוס קוו בהר הבית ואין שום הגבלה על פעילות צה"ל".
למרות זאת, ייתכן מאוד שצה"ל יצמצם בעקבות הסיכומים את פעילותו בשטחי A למינימום ההכרחי לקראת חודש הרמדאן ובמהלכו. השבוע נרשמו יומיים שבהם כלל לא בוצעו מבצעי מעצרים, אך גורמים צבאיים ציינו כי אין לכך קשר לסיכומים בעקבה.
עם זאת, לישראל אין מענה לבעיה הגדולה ביותר – חוסר הרצון של אבו מאזן להוביל למעצר של מחבלים ולמנוע טרור. את השליטה בצפון השומרון הרשות איבדה לאלפי מחבלים חמושים שברשותם לא רק רובים ותחמושת, אלא גם אמצעי לחימה שונים.
גורם מדיני אומר לנו בהקשר הזה כי "הוועידה חשובה, אבל היא לא יכולה להביא אותנו למצב שנסמוך על הרשות הפלשתינית בעניינים ביטחוניים. ישראל צריכה להגן על עצמה, ומשום כך אי אפשר לעצור את הפעילות הביטחונית החשובה שמסכלת טרור, וודאי שלא לסמוך שמישהו אחר יעשה את העבודה שלנו".
חשוב לציין שגם ההודעה המסכמת מטעם מחלקת המדינה האמריקנית לוועידה לא כללה שום הצהרה על הקפאת הבנייה. האמריקנים פרסמו את הסעיפים שסוכמו בין הצדדים, והסעיף השלישי התייחס באופן ישיר לסוגיה. "ממשלת ישראל והרשות הפלשתינית אישרו שהן מחויבות להפסקת הצעדים החד־צדדיים לתקופה של בין שלושה לשישה חודשים. זה כולל התחייבות ישראלית לעצירת הדיונים לאישור התיישבויות חדשות במשך ארבעה חודשים ולאישור מאחזים במשך שישה חודשים".
למעשה גם הירדנים שפרסמו הצהרה לא דיברו על הקפאת בנייה, ושר החוץ איימן ספדי אף הודה בכך. בריאיון לרשת CNN אמר: "ישראל התחייבה בפסגת עקבה שלא לדון בבניית התנחלויות חדשות ולא לאשר הכשרת מאחזים חדשים למשך מספר חודשים. המחויבות הזו אינה נוגעת להחלטות קודמות של הממשלה הישראלית בשבוע שעבר בעניין הבנייה".
באופוזיציה תקפו בחריפות את ההשתתפות הישראלית בפסגה, וציינו כי בתקופתם לא הסכימו לקיום מפגשים מסוג זה דווקא בגלל שידעו מראש את הדרישות ולא היו מוכנים לקבל אותן. בזה הצדק עימם. הממשלה הקודמת אכן נמנעה, למרות בקשות אמריקניות מפורשות, ממתן התחייבויות פומביות לפלשתינים ומקיום מפגשים רשמיים מסוג זה.
הפגנת חולשה ישראלית
הפרשן לענייני ערבים יוני בן מנחם, המשמש חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מעריך שישראל רשמה בעצם השתתפותה בוועידת עקבה הפסד אסטרטגי.
"העניין העקרוני שבו ישראל הפגינה חולשה הוא התקדים המדיני והעניין ההצהרתי. היום הערבים מדברים על כך שהוועידה הזו היא בסיס למשא ומתן לחידוש המגעים להקמת מדינה פלשתינית. גם הירדנים, גם המצרים וגם הפלשתינים אומרים שזה בעצם נועד להיות שלב לקראת חידוש עתידי של המגעים למימוש פתרון שתי המדינות", אומר בן מנחם.
לדבריו, "עצם ההסכמה של ישראל לרשום הצהרה כתובה על הימנעות מאישורי בנייה זו הבעיה, והיא חמורה שבעתיים כשמדובר בממשלת ימין. הרי לו הממשלה הקודמת הייתה עושה בדיוק את אותם צעדים, היה בלגן גדול. מדובר בצעדים שעוברים בשקט יחסי, בלי שהקבינט כונס, ושמים את ישראל על המסלול לפתרון שתי המדינות. הרי אפשר היה גם לסכם את אותם מהלכים מבלי לתת להם פומבי, וישראל עשתה דברים כאלה בעבר".
לדידך ישראל בכלל לא הייתה צריכה להסכים לפסגת עקבה, למרות הלחצים מכל הצדדים?
"הרי ידוע וברור לנו שאבו מאזן לא רוצה להילחם בטרור. אז בשביל מה לבוא? חמאס אפילו לא הוזמן, והוא חזק יותר מאבו מאזן. אז מה הסיבה להיות שם? ידעו מראש שכל סיכום יעוגן במסגרת רשמית של פרוטוקולים ודיונים ומסמכים, וכל דבר כזה הוא תקדים".
אז למה לדעתך נתניהו החליט בכל זאת ללכת לוועידה?
"מאוד יכול להיות שזה קשור לסעודיה ולגרעין האיראני. אין ספק שלראש הממשלה ברור שבשורה ביטחונית לא תצא מהמפגש הזה. הרי ביבי טס לירדן לא מזמן והתחייב שלא יהיה שינוי בהר הבית, וזה לא עצר את הטרור. אז בשביל מה לשלוח את כל הקבוצה הישראלית? כדי לעשות הצגות? כנראה שהוא רוצה ללכת להסדר. הוא כנראה רוצה את הנורמליזציה עם סעודיה, והאמריקנים אמרו לו שהוא צריך לקדם את פתרון שתי המדינות כדי שיעזרו לו בכך. נתניהו יודע שלסעודים יהיה קל יותר אם יקודם פתרון שתי המדינות.
"הוא לא רוצה להרגיז את האמריקנים גם בגלל החשש שלו מהגרעין האיראני ובגלל הרצון שהאמריקנים יהיו רתומים לו באופן הכי גדול שאפשר. אז במקום להקים יישוב חדש ביום שבו נרצחו שני האחים הי"ד בחווארה, ישבו ודנו עם הפלשתינים. הרי נתניהו יודע שהתשובה לטרור שהכי משגעת את הפלשתינים היא הקמת עוד יישובים".
מעניין גם לשאול, למה הפלשתינים באו? הם נגררו, כמו נתניהו, בלחץ אמריקני?
"הרחוב הפלשתיני כולו התנגד להשתתפות נציגי הרשות בפסגה. הלך הרוח היה שמדובר בניסיון הרגעה של ארצות הברית וישראל, שנועד לנטרל את המחאה הפלשתינית שכבר החלה בהתעוררות לקראת אינתיפאדה חדשה. אבו מאזן היה נתון ללחצים כבדים של ממשל ביידן, הנשיא המצרי א־סיסי ועבדאללה מלך ירדן, ובסוף הוא התקפל, מחשש שארצות הברית תפגע בסיוע הכספי השנתי למנגנוני הביטחון הפלשתיניים. גם הובטח לו שישראל תסכים בדיונים בעקבה להעביר לו מדי שנה 200 מיליון שקלים נוספים מהכספים שהיא גובה במעבר גשר אלנבי, שבמשך עשר השנים האחרונות לא הועברו כלל לידי הפלשתינים".
ישראל יצאה עם הישג כלשהו מהוועידה הזו?
"ההערכה בקרב גורמי ביטחון בכירים בישראל היא שהמפגש הביטחוני בעקבה ייכשל, ושאין שום שינוי במוטיבציה של אבו מאזן משום שהוא איננו מוכן לסכן את שלטונו ולהורות לכוחות הביטחון של הרשות להתעמת עם קבוצות הטרור החמושות בצפון השומרון באזורי שכם וג'נין.
"הודעת הסיכום של הוועידה מעידה על כך שלא הייתה בה שום התחייבות פלשתינית להילחם בטרור. תוקם ועדה ביטחונית משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית שתבחן את חידוש התיאום הביטחוני ואת הנכונות והיכולת של הרשות לשאת באחריות למאבק בטרור בשטחים שבשליטתה. כמו כן סוכם להקים ועדה אזרחית שתפעל לקדם צעדים כלכליים בוני אמון".
אבו מאזן לא ירסן את הטרור
חמש המדינות שהשתתפו בפסגה בעקבה עתידות לשוב ולהיפגש במהלך החודש הקרוב בשארם א־שייח', כשהמארחת הפעם תהיה מצרים – אולי המתווכת החזקה ביותר בין ישראל לפלשתינים בשנים האחרונות. השאלה היא אם גל הטרור ימשיך להתעצם מחד גיסא, ואם יהיו תגובות ישראליות קשות מאידך.
בסופו של דבר כל הצדדים מעוניינים בשקט, אבל האינטרס הישראלי גובר על כולם. איש לא רוצה לחזור לאירועי שומר החומות, וחודש הרמדאן מועד לפורענות. חג הפסח המתקרב הוא עוד נקודה שבה מערכת הביטחון מייחלת לשקט יחסי. האינטרס הפלשתיני נוגע לכסף – אבו מאזן זקוק לכסף האמריקני, וזה ימשיך לזרום רק עם הבעת נכונות פלשתינית למפגשים מסוג זה. מבחינת האמריקנים, עצם קיומו של המפגש הזה הוא הישג גדול. להושיב את כל הצדדים – ובעיקר את ישראל והפלשתינים – לשיחות משמעותיות, זה הישג נדיר מאוד. ההרכב הנוכחי, של חמש המשתתפות, עוד יותר יוצא דופן.
בממשל האמריקני יודעים שאבו מאזן אינו מסוגל – וכנראה גם אינו רוצה – לרסן את הטרור בכל זמן נתון, ולכן לא תהיה לו יכולת לעשות דבר נגד התגברות טרור משמעותית בחודש הרמדאן. גם בישראל יודעים זאת. במצרים ובירדן יש אפס אמון ברשות הפלשתינית באופן כללי ובאבו מאזן בפרט.
נראה שחשיבותה של פסגת עקבה היא בעיקר בעצם קיומה, כשכל צד מפרש את המפגש הזה כרצונו. ההמשך תלוי בהתפתחויות בשטח, ובהבנת המשמעות - כיצד חזרה לשיחות עם הפלשתינים בתקופת ממשלת ימין מתיישבת עם העמדות של מרבית החברים בקואליציה הנוכחית.
***