בזמן שיו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הגיע לריאיון באולפן אתר 'וואלה' בתל אביב, המתינו לו בחוץ מפגינים שצעקו "בושה", ו"ד-מו-קר-טיה".
המפגינים הניפו שלטים נגד הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה, כפי שהיא התחייבה לבוחרים שלה לפני הבחירות. הפגנות זה דבר חשוב, ואפילו מבורך. במדינה דמוקרטית נותנים לאנשים להפגין, אנשים מפסידים ימי עבודה, אנשים רוצים שינויים אז הם מפגינים וזאת זכותם המלאה.
מנגד, חברי הכנסת מהאופוזיציה מתנהגים בתוך הכנסת כאילו הם מפגינים ברחוב, אחד קופץ על השולחן כמו נער מתבגר בתיכון, השני לא עשה צבא וגם לא עשה שירות לאומי ומטיף לחרדים להתגייס, השלישי צורח ומוודא שהוא מתועד היטב ומזדרז לעלות לרשתות כדי להראות לכולם שהנה "הכנסתי לרוטמן", ח"כ אחר נאלץ לפרסם הודעת התנצלות שחייך לצד נתניהו, ח"כ אחר מתראיין ותוך כדי הראיון מתברר שהוא לא יודע כלום על הנושא עליו הוא מתראיין. אין בחבורת הצווחנים בוועדות אף אחד שהוא ענייני.
יו"ר ועדת חוקה רוטמן נותן לכל אחד לדבר, אבל חלק מהם באים לצעוק, רוטמן עצמו לא מצליח לסיים משפט אחד מבלי שיקטעו אותו 5 פעמים במשך דקה, אז הוא נאלץ להוציא את הח"כים.
אם חלק מחברי האופוזיציה היו ענייניים הם היו מקבלים תשובות להכל, וגם היו יכולים לשנות חלק מהדברים, אבל הם באים להשתולל ולהתפרע, ולקבל לייקים, אין דיון אחד בועדת חוקה שמתנהל בעינייניות, חברי אופוזיציה באים רק להתפרע.
מנגד יש חברי אופוזיציה כמו ח"כ אפרת רייטן מסיעת העבודה שפועלת למען הציבור, ושמה לכמה רגעים את המחלוקות בצד כדי לסייע לאזרח הפשוט, וגם זאב אלקין מהמחנה הממלכתי שנסע יחד עם ח"כ יולי אדלשטיין לאוקראינה לטובת ישראל. גם מנסור עבאס יו"ר סיעת רע"מ מגיע לוועדות כדי לדאוג לבוחרים שלו, הכי קל לצרוח ולעלות פוסטים, אבל לחלק מהאופוזיציה יש אחריות לבוחרים שלהם, עבאס ענייני מאוד, וגם מקבל אוזן קשבת, כולל גדעון סער, שמגיע להקשיב ולהביע דעה, גם אם אחר כך הוא מצייץ נגד הרפורמה המשפטית, אבל במפלגות מסוימות יש רק דבר אחד לרצות את הבוס, כל השאר לא מעניין.
מי שרוצה לפעול למען הבוחרים שלו, יכול לעשות זאת, אבל מי שרוצה לקבל לייקים, יתפרע ויקפוץ על שולחנות עד שיקבל את הזווית שרצה בשביל הטיקטוק.
וזה ממשיך בפוסטים ובתגובות נגדו בכל מקום אפשרי. במיוחד עיתון הארץ שקבע כי רוטמן הוא "לא בר שיח הוגן". רוטמן לא גדל בשכונת יוקרה בהוליווד, הוא אדם שגדל בתוך עמו, הוא הראשון שיתן לאנשים לדבר את אשר על ליבם, אני מכיר אותו מההפגנות הרבות לשם הייתי הולך בלי הפסקה, אבל למתנגדי הרפורמה אין שום רצון לדבר, אם האינטרנט יקרוס בזמן דיון בועדת חוקה ומשפט, כל צווחני האופוזיציה יעזבו את החדר היישר למזנון הכנסת, כי מה שווה צווחות נגד רוטמן אם אי אפשר לפרסם בטיקטוק.