המעצרים המנהליים של אב ל-2 וצעיר יהודי נוסף כשעוד טרם יבש הדם מהרצח של יגל, הלל, ואילן הי"ד. כשכל מערכת הביטחון עוסקת בכמה מגרשי משטובות שהוצתו בחווארה, במקום באינתיפאדה שאנחנו נמצאים כבר בתוכה, הם לא עניין של נערי הגבעות או של בני המשפחה של העצורים.
המעצרים המנהליים ליהודים הם הצד השני של המשוואה של הכלת הפיגועים.
מאז הקמת הממשלה החדשה אנחנו סופרים כבר 14 נרצחים. הגיע הזמן להגיד את האמת: אנחנו בעיצומה של האינתיפאדה. רק בשבוע האחרון 3 פיגועי ירי שאחד מהם נגמר בנס, גדודי מחבלים קמים ומתפשטים בכל יהודה ושומרון במציאות שלא נראתה כאן למעלה מ 15- שנה. וזאת מלבד עשרות פיגועי אבנים, בקבוקי תבערה ועוד יומיומיים. לפני מספר חודשים כשהחלו פיגועי הירי הפגנו "לא מחכים להלוויות" ההלוויות כבר כאן ויותר מדי. אבל אם לא יחול שינוי במדיניות הביטחונית חלילה וחס נראה כאן מראות הרבה יותר גרועים הזכורים מהאינתיפאדה הקודמת.
זו אינתיפאדה שהאשמה בהתהוותה היא אמנם לא הממשלה הנוכחית, אך האחריות להכלת הפיגועים והעדר שום שינוי בתגובה מכל ממשלה אחרת - יואב גלנט - יציר כפיה של המערכת ממשיך את אותה מדיניות הכלה, אותה מדיניות הישענות על הרשות הפלסטינית, ואותו ניסיון נואל "לשמור על השקט", שצה"ל מורגל אליו ב 30 שנות אוסלו.
מי שעקב אחרי התדרוכים של "גורמים ביטחוניים" בכלי התקשורת מאז הפיגוע שבו נרצחו יגל והלל הי"ד, הבחין כי הם מכוונים לדבר אחד - המסר כי אין ברירה אחרת מאשר המשך ההישענות על הרשות הפלסטינית והצורך להכיל את הפיגועים, לפעול באופן ממוקד ולוותר על ההרתעה לצורך כך. התדרוכים - שחזרו על עצמם בראיונות של אלוף הפיקוד יהודה פוקס האשימו שוב ושוב את היהודים בכך שהם - שיצאו למחות אחרי הפיגוע שבו נרצחו שני יהודים, אחראים לאובדן ה"יציבות"
שר הביטחון יואב גלנט - כמו כל שר ביטחון שצמח באותה מערכת, שכל צורת החשיבה שלה מבוססת על תפיסות אוסלו, ושכל צמרת הפיקוד שלה צמחה אל תוך תפיסה אסטרטגית שאינה מאמינה ביכולת להכריע את האויב, ולנצח אותו, אלא אך ורק להרגיע את השטח, "לנהל את הסכסוך" ולפעול כדי להחזיר את היציבות לאחר כל פיגוע כמה שיותר מהר. לפי אותצה תפיסה "אין יהודים אין פיגועים", לטנגו צריך כידוע שניים, ולפי תפיסת מערכת הביטחון אם היהודים יהיו בשקט - יישמר השקט, גם לאחר פיגועים רצחניים.
התפיסה הזאת קורסת ואין חלופה, האינתיפאדה המתפרצת היא תהליך ידוע מראש, אך המערכת לא מסוגלת לשנות את התפיסה ומנסה לעצור באמצעות "שובר גלים" צונאמי שכבר עבר אותו מזמן. בניסיון נואש היא מנסה לסתום את הפה של היהודים שלא יצעקו - שימותו בשקט. מאות המוחים בחווארה אחרי הפיגוע הרצחני לא הגיעו מחלל ריק, הציבור רואה את החידלון גם של ממשלת הימין מלא-מלא ומבין ששום דבר לא השתנה.
המעצרים המנהליים הם הצד השני של המטבע של הכלת הפיגועים. המעצרים נועדו כדי להחזיר את השקט ולהכיל גם את הפיגוע הבא. והם הסימן המובהק ביותר כי אין שום כוונה לשנות את התפיסה, וכי הקריאה המפוכחת של המתיישבים לצאת למבצע צבאי נגד קיני הטרור נדחית על הסף. המאבק על המעצרים המנהליים הוא גם המאבק על החיים שלנו ואם לא נתעורר נמצא את עצמנו שוב בהלוויות חס וחלילה.