אמרת יידיש, אמרת "מוטל בן פייסי החזן", יצירתו הקלאסית העל זמנית של שלום בן מנחם נחום רבינוביץ' [1859-1916] שנודע בשם העט שלום עליכם אחד מענקי היידיש בכל הזמנים.
היצירה מגיעה לתיאטרון יידישפיל בעיבוד מוזיקלי חדש וקצבי עם תזמורת כלייזמרים חיה על הבמה ואחד יענקל'ה בודו הגדול מכולם. כבר כשהוא עולה על הבמה את מרגיש את היידיש זורמת בעורקך.
"מוטל בן-פייסי החזן" היא סיפור ההגירה, מכתריאלבקה שברוסיה עד לניו יורק, ארצות-הברית, ובכך בעצם מציגה את גורלו וסיפורו של העם היהודי בתחילת המאה ה20.
דרך עיניו התמימות של הילד, מוטל, שהתייתם מאביו, אנו למדים על חיי הקהילה, שאיפותיהם ומצבם הכלכלי והלאומי של היהודים במזרח אירופה לקראת תחילת המאה ה-20, ועל דרך הטלטלות שעברה על אלו שהחליטו להגר לאמריקה, כדי למצוא את דרכם בעולם החדש.
סיפורו של נער יהודי, סיפור נוגע ללב. עדין, חכם ומצחיק עד דמעות על מבטו של ילד ושל אותו הילד בבגרותו על העולם שאבד..
הבמאי יונתן אסתרקין מספר לנו איך נולד המחזה "דודתי אריאלה נוהגת לספר שהזיכרון הכי חי שלה מאבי, אחיה הקטן, בילדותם, הוא שלו שוכב במיטה עם הרגליים מיושרות על הקיר, קורא את מוטל בן פייסי וצוחק עד השמיים.
אחד הזיכרונות היותר מוקדמים שלי מאבי הוא שהוא מקריא לי בילדותי עוד לפני שידעתי לקרוא לבד, את מוטל בן פייסי בתרגומו האלמותי לעברית של י.ד. ברקוביץ ולא מצליח לסיים פסקה כי הוא מתפוצץ מצחוק.
כשאבא שלי שומע יידיש בכלל ואת שלום עליכם בפרט הוא צוחק מן צחוק ייחודי שיש לו ושמור רק ליידיש. צחוק חורק כזה, כמו צחוק של ילד שיוצא מגרונו של איש בן שבעים. כזאת היא היידיש. כזה הוא שלום עליכם וכזה הוא גיבורו מוטל בן פייסי.
ילד נצחי, מרדן, מתחכם אבל גם מרגש עד דמעות ונציג נאמן צעיר לנצח, של העולם שאבד.
סיפורו של מוטל בן פייסי שהיה לנו העונג לעבד להצגה צבעונית מוזיקלית הוא למעשה סיפורו של העם היהודי דובר היידיש בכלל ונעשה הכל כדי לשמור עליו לנצח" אומר הבמאי.
השחקנים מלבד יעקב בודו, עושים עבודה נפלאה בהם אנדרי קשקר, יהונתן רוזן,עומר רוזנבלום,רון שמוקלר, עינת ברנובסקי,שריאל יוסף,חן בר, לואיזה סולומון, רוני סיילר ואורית אורבך.
90 דקות של הנאה יידישאית, משחק מעולה, יידיש של בית ועבודה מצויינת של כל הצוות בהרמוניה יידישאית נפלאה.