במערב אין כל חדש
כמה אנשי ימין שאיתם שוחחתי זועזעו משלט שהונף באחת ההפגנות ועליו הכיתוב 'במפלת ציון ננוחם'. אכן שלט מטורלל המלמד עד אנה הגיעו הזויי המחאה, אבל להזדעזע? מה יש כאן להזדעזע? הרי בכל פעם שהם מניפים את דגל אש"ף הם אומרים בדיוק את אותו דבר.
וכה כתב יאיר
תחת הכותרת 'מישהו ימות' פרסם בעבר הפובליציסט וההוגה יאיר לבית לפיד טור ובו כתב בין השאר: "מישהו הולך למות. הוא עוד לא יודע את זה, אבל הוא ימות. האמבולנס שלו יתקע, הלב שלו יקרוס, העובר שלה ייוולד מת, אחד הצמיגים הבוערים יפוצץ את מיכל הדלק שלו והוא יישרף חיים, לתפארת מדינת ישראל".
ועוד כתב האיש והלפיד: "יותר מכל דבר אחר בלטה אתמול קלות הדעת. צעירי המתנחלים מפיקים על חשבוננו פסטיבל מאוהב בעצמו, שנראה להם מאוד מהפכני. אתמול הם עמדו בירושלים וצעקו 'מדינת משטרה'. לרגע, אי אפשר היה שלא להצטער על כך שהם טועים. במדינות שבהן המשטרה נחושה יותר ומותשת פחות, היו מעיפים אותם מהכביש בתוך שלוש דקות".
אבל אלה היו מתנחלים כאמור, אז הכללים שונים והמאמרים שונים, כידוע.
(ותודה לצבי שביט, שמצא את הטור, צילם ושיגר אלינו)
נס גלוי
כששומעים רמטכ"לים וראשי ממשלה לשעבר, אנשים שביטחונה וחוסנה של מדינת ישראל היה נתון בידיהם, לשעבר מלהיטים את היצרים, מאיימים במרי אזרחי נטול גבולות ומארגנים את סתימת עורקיה של המדינה מבלי לחשוב על הסיכון לחיי האדם, על מצוקתם של מי שצריך ולא מתאפשר לו להגיע לבתי חולים, על מפעלים שלא יכולים לפתוח את שעריהם ולספק סחורות בזמן, על תדמיתה של ישראל בעולם כמדינת כאוס, וזה ממש לא מפריע להם, רמטכ"לים וראשי ממשלה בעבר, אין מנוס מלהבין שאנחנו חיים כאן בנס גלוי.
אי אפשר לחשוב שבידי האנשים חסרי האחריות הללו היו נתונים המפתחות לקיומה של המדינה, לחיי אזרחיה וביטחונם, מבלי להאמין שיש בורא לעולם, יש מנהיג לבירה, ושהבורא הזה מאוד מאוד מאוד מעוניין בקיומה של מדינת ישראל, שאם לא כן, עם אנשים כאלה בראשה, היא הייתה קורסת מזמן.
על ספת הפסיכולוג
ההתגייסות של גנרלים ומפקדים בדימוס בהם אהוד ברק, יאיר גולן, בוגי יעלון, דן חלוץ ואחרים יחד עם אצולת הלשעברים של השב"כ והמשטרה להובלת המאבק בממשלה המיישמת את בחירתו הדמוקרטית של העם היושב בציון, מכניסה אותי לנעליו של הפסיכולוג בגרוש, וככזה אין לי אלא לנתח ניתוח פסיכולוג מעמיק את האישים הללו.
טוב, נו, נוותר על המעמיק, וזה הולך ככה: מדובר ככל הנראה בהוכחה נוספת לסיבת הכישלונות של גנרלים בשורות הפוליטיקה. אלו אנשים שלאורך שנות השירות הביטחוני שלהם נצרבה בהם התפיסה שמפקד אומר וחיילים מבצעים. זה הרי לא יתכן שלגנרל ולטוראי יהיה קול שווה, כי מי הוא בכלל. הרי יש עוד שורה ארוכה של מפקדים ומפקדי מפקדים שכל תפקידם הוא לוודא שהטוראי יבצע את מה שאני, הגנרל היודע, קובע, אז מה זה הסיפור המטופש הזה של דמוקרטיה.
ואם העם לא מבין לבד את גדלותי ידענותי ועצמתי, נצא לרחובות ונהפוך את המדינה עד שהם יפנימו. למה מי הם בכלל...
למה הם לא מקשיבים בזמן?
בראיון לכאן רשת ב' נשאל האלוף במיל' עמוס גלעד על ידי אריה גולן אם יהיה לצה"ל קל להגן עלינו במידה ויהיה גבול ברור בין ישראל לפלשתינים, ממש כמו שיש בין מדינות. ניתן לשער שגולן קיווה לשמוע שהנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון, ההתנחלויות והצבא, הם שמסכנים את חייהם של הישראלים, אלא שהאלוף במיל', שגם הוא מתומכי הקמתה של מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון, בחר לענות שלא כמצופה ממנו.
האלוף במיל' גלעד השיב שאם צה"ל ייצא מיהודה ושומרון הטרור יימשך, מאחר והרש"פ נמצאת בשפל והחמאס אורב בפינה וממתין לקיצה על מנת להשתלט על השטח ולהפעיל עלינו את זרועותיו הרצחניות.
אז מסתבר שגם אצל מי שדוגל ברעיון שתי המדינות, גם אצל מי שמשום מה סבור שהרש"פ היא גורם ממתן ומרגיע (ועוצם עיניים מתשלומי משכורות המחבלים כאילו היה מדובר בתשלומי משכורת למעצבי שיער ולגנני המוקטעה), גם אצלו חילחלה ההבנה שהחמאס צפוי להשתלט על יהודה ושומרון ומשם להתקדם להגשמת זממו.
תגידו, זה לא בדיוק מה שנאמר כאן בתקופת אוסלו על ידי האלה שלא מקשיבים להם, או בשמם הפשוט יותר, הימין? הרי כבר אז נכתב ונאמר מעל כל במה ובכל פורום שגם אם ערפאת אינו הרוצח עם הסכין בין השיניים, גם אם הוא שינה מקצוע והחל לגדל חתולי רחוב עזובים, איש לא יכול להבטיח שמחר החמאס לא ישתלט על אותה מדינה פלשתינית, בבחירות או בחרב, וכל ההסכמים יהיו טובים אולי לאספני חתימות, וגם זה ממש לא בטוח.
כל זה נאמר שוב ושוב, והוכחה ראשונית לכך ראינו כשהחמאס השתלט דמוקרטית לחלוטין על רצועת עזה ומאז הוא משגר עלינו רקטות וטילים שמגיעים עד גוש דן. כעת שומעים את הדברים גם מקצין בכיר כמו עמוס גלעד, אבל למה להקשיב למבהילים מהימין ולמה להסתכל למציאות בעיניים כשאפשר לשקוע בחלומות מדומיינים הזויים ומסוכנים על שלום ושלווה?
מקצוע חדש נולד
מן המפורסמות היא העובדה שככל שהקידמה מתקדמת והשיכלול משתכלל מקצועות רבים הולכים ונעלמים מנוף חיינו. ואין כוונתי לרצענים ומחלקי קרח וחלב שמקדמא דנא פסו מן הארץ, וגם לא לשענים וסנדלרים שעוד נותרו מהם בודדים כשמורות טבע שובות לב ומעוררות סקרנות. גם רבים מפקידי בנק, מוכרי הכרטיסים והגרפיקאים הוחלפו בתוכנות, אפליקציות, בינות מלאכותיות ושאר נוגסי מקצועות.
ככל הנראה על מנת להשלים את החסר המציאו בציונות הדתית מקצוע חדש: פקחי חיוכים ושביעות רצון.
אני לא רוצה לנחש מאיזו תפוצה ממורמרת יצאה הבשורה, אבל היא יצאה לדרך ובגדול. וכך אירע שמיד לאחר העברת שלבי החקיקה הראשונים לתיקון מערכת המשפט, צצו הפקחים מכל עבר על מנת למדוד עם מד זווית את מוטת עיקול החיוך והיקף פתיחת השפתיים באופן החשוד כעדות מרשיעה לשמחה מסוימת על פניהם של חברי הכנסת תומכי החקיקה. דרגה מיוחדת של רפ"ח (רב פקח חיוכים) ניתנה לבעלי איכויות זיהוי מיוחדת שגם היו מסוגלים לנתח את עצמת הברק בעיניהם של הח"כים המרוצים שהעזו, לא עלינו, לשמוח יותר מדי.
ומיד רצו הפקחים ורבי הפקחים בהולים אל התקשורת המגזרית ובידיהם גרפים מרשיעים והקלטות המעידות על משהו שבהחלט נשמע כמו אדוות שמחה שנקלטה מבעד לדלתות לשכותיהם של חברי הכנסת. זה לא בסדר, הם אומרים. זה לא לעניין, הם מדגישים. לא צריך לשמוח בצורה כזו כשבאופוזיציה מפגינים ומודאגים. איפה ההתחשבות? מה הצהלולים הללו. ניצחנו, בסדר, הצלחנו, נו שויין, אבל תעשו את זה בשקט. זה מפריע לשכנים. ואם אפשר ללוות את הניצחון והצלחת החקיקה בקולות קינה, נהי ובכי הרי זה משובח.
להקשיב לנשיא
נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי, השיב תשובה מעניינת ומטרידה לשאלה שנשאל על ידי i24NEWS בנושא צעדיה של ישאל נגד איראן והסיוע שמעבירה איראן לרוסיה.
וזו הייתה תשובתו של הנשיא האוקראיני: "יש לי את כל התשובות לשאלות שלך, אבל לצערי לא אוכל להשיב. אני לא יכול לסכן את השיפור שהתחיל ביחסים בין אוקראינה לישראל".
יפה שהוא לא מתכסה מאחורי תשובות חלקיות ומתחמקות ומבהיר ישירות לשואלים שהוא לא מתכוון לענות בגלל סיבות דיפלומטיות. במידה מסוימת זו בהחלט נקודה לשבחו. לא בא לו ולא מתאים לו לענות אז הוא לא עונה וגם אומר את זה בגלוי. נחמד. אלא שהתוכן שמאחורי דבריו אמור להטריד.
לזלנסקי ברור שאם הוא ישיב בגילוי לב לשאלה, התשובה תערער את יחסיו עם ישראל. לא צריך להיות מאור הגולה כדי להבין את מה שמשתמע מכך. תשובה גלוית לב של זלנסקי לא תהיה חיזוק ידיה של ישראל והסכמה עם מהלכיה נגד הצורר האיראני. חמור יותר שהוא מחזיק בעמדות מדאיגות שכאלה למרות שאותו צורר מעביר נשק לרוסים שטובחים בבני עמו.
רק שנדע.
האמת שמאחורי התחפושת
אולי בהשראת אווירת הפורים מלאו רחובותינו בתחפושות 'סיפורה של שפחה' כחלק מהמחאה נגד תיקון מערכת המשפט, שזה נחמד, תחפושות מייצרות עניין וססגוניות, שמחה וששון לכל ילד בלון.
אלא שהבחירה דווקא בתחפושות הללו קצת מוזרה בעיניי. ממה שהבנתי וממה שקראתי (ותקנו אותי במידה וראיתם ואני טועה), עניינה של הסדרה סיפורה של שפחה' הוא מציאות אפוקליפטית שבה גברים שולטים בעולם וכחלק מכך הופכים שפחות לפונדקאיות למען נשותיהם האצילות והמעודנות. ממש משום כך מוזר לי לראות שאותם מפגינים המתחפשים לשפחות מתוך איזה שכנוע עמוק ומטורלל שהחזון האפוקליפטי שבסדרה הוא אחריתה של ישראל שאחרי הרפורמה, אותם מפגינים ממש תוקפים את הממשלה ככזו שתחוקק חוק שיאסור פונדקאות בישראל...
אז לא הבנתי, פונדקאות זה חלק מהאפוקליפסה או שדווקא חוק נגד פונדקאות הוא האסון המתרגש עלינו? מישהו שם מוכן להחליט ולהיות קצת יותר עקבי? התבלבלנו.
עשינו עסק?
בימים כתיקונם הייתי חושב שזו פרודיה חביבה או עקיצה סאטירית בלתי מזיקה, אבל בעידן שבו כל טירלול מזכה את יוצרו בכותרת ענק בעיתון יש בהחלט סברה שהמסמך המשונה שטוענים שחולק בין המפגינים במוצאי השבת הקודמת אכן חולק.
כוונתי לאותו מסמך שחולק באחת ההפגנות ובו מבטיחים מנסחיו שאם "אתם פוגעים בדמוקרטיה, אנחנו נפגע ביהדות", ובהמשכו פירוט סעיפים שונים של התכניות לפגיעה מאורגנת ביהדות. בין השאר לפתוח בסעודות חמץ בחוצות הערים בפסח, נסיעה מאורגנת בכבישי ארצנו ביום כיפור, דרישה להקמת כנסיות ומסגדים, מינגולים בפתח בתי כנסת בשבתות, הפסקת ברית מילה ואפילו בניית פסלים בכל עיר כחלק מניתוץ עשרת הדברות.
אין ספק שמוחות יצירתיים עמלו על המסמך המרתק. אני רק רוצה לשאול אם מנסחיו מוכנים להתחייב שאם יתברר שבסופו של יום דווקא החקיקה החדשה תחזק את הדמוקרטיה הישראלית, אולי אפילו תביא לידי ביטוי את דעת הרוב (משהו שמזכיר דמוקרטיה), הם מתחייבים לפעול לחיזוק היהדות בפרהסיה הישראלית. מקובל?
להערות ולהארות שלכם: [email protected]