באתי לנחם הערב את משפחת יניב בהר ברכה. את שלום אסתי והילדים. הלל ויגל היו פעילים במפלגה בסבבי הבחירות, הלל התעניין מאוד בפוליטיקה ורצה לשנות ולהשפיע.
רחל, אחותם של הלל ויגל סיפרה שהם השתדלו לתרום דם כל שלושה חודשים וביקשה מהמנחמים דבר אחד, שילכו במקומם. כמה עוצמות נפש.
בשלב מסויים ישבתי בצד עם רחל והחברות שלה מסניף בני עקיבא בשבי שומרון, היא מדריכת חוץ שם. הן סיפרו לי על מצבו הרעוע של הסניף ואז רחל שאלה אם אני יכולה לארגן תרומה של מזגן לסניף.
גייסתי חברים והצלחנו להשיג את התרומה למזגן, לזכות במצווה נוספת ולקיים את הצוואה הבלתי כתובה של הלל ויגל - להרבות במעשים טובים למען אחרים.
יהי זכרם ברוך.