עם סעדיה גורודצקי, מנהל המרחב הכפרי של תנועת 'אור' המקימה גרעיני התיישבות באזור הנגב והגליל, שוחחנו על הצעדים הנדרשים כדי לחולל שינוי של ממש באזורים אלה. זאת על רקע הישיבה שקיימה השבוע הוועדה לחיזוק הנגב והגליל בכנסת.
בדיון, מספר גורודצקי, הציגה שרת ההתיישבות אורית סטרוק, את יעדי המשרד "ונראה שתקציב המשרד עומד לגדול בשנתיים הקרובות", הוא אומר ומברך על המגמה שתסייע לישראל להתמודד עם אתגר הכפלת האוכלוסייה שלה ב-25 השנים הבאות.
"כדי שהמרכז ותל אביב לא יקרסו לתוך עצמם וכדי שהנגב והגליל לא יהיו פריפריה שרוצים לברוח מהם לתל אביב, אלא מקומות שרוצים להישאר בהם, צריך להביא עוד ארבעה מיליון תושבים לנגב והגליל. זה לא אירוע קטן, ואם לא נעשה אותו נמצא את עצמנו עם עשרה מיליון תושבים במרכז הארץ, מה שלא ניתן יהיה לשאת שם. כבר עכשיו אנחנו רואים את המצוקות של הלחץ שיכפיל וישלש את עצמו בכל ההיבטים של איכות החיים, כבישים, תשתיות ומחירי דיור", הוא אומר.
כדי לחולל את השינוי, אומר גורדצקי, תנועתו עוסקת מבוקר ועד ערב בעידוד אנשים להגיע למגורים בנגב ובגליל. עד כה, הוא מספר, "עזרנו לכחמישים אלף אנשים להגיע לנגב ולגליל, הקמנו מעל שמונה ישובים וגיבשנו גרעיני התיישבות".
"ברור לנו שגם בעוד 25 שנים רוב האנשים יגורו בעיר, ולכן צריך שהערים תהיינה חזקות ומתפקדות עם קהילות טובות, תעסוקה ודיור איכותי ולא ערים נחשלות. אנחנו דוחפים לדבר הזה גם על ידי הוכחת היתכנות בשכונה שהקמנו בשדרות", הוא אומר ומזכיר את סוגיות הפיתוח העסקי שמקודמות על ידי תנועתו, אך לצד כל אחה קיימת חשיבות גדולה למרחב כפרי חזק בעל אוכלוסייה איתנה שבלעדיה "נמצא את עצמנו במצב אסטרטגי מסוכן של שטחים פתוחים שהופכים למערב פרוע".
כדי שזה יקרה, הוא מוסיף, יש צורך להעביר ארבע מאות אלף מתוך תושבי הנגב והגליל למגורים במרחבים הכפריים בפרק זמן של 25 שנים. "זו משימה לאומית", הוא קובע ומציין שעל מנת להביא לתמורות הללו יש לדאוג לחיזוק התעסוקה, הדיור, החינוך, התרבות והשירותים הנוספים באזורים אלה שיהפכו בכך לאזורי ביקוש. "אנשים צריכים לרצות לגור שם".
אכן, אין להתכחש לעובדה שהמבקשים להתגורר בנגב ובגליל עושים זאת בשל המרחבים הפתוחים, הנופים והאוויר הצלול, אך עם זאת, אומר גורודצקי, יש לזכור שחיים פרקטיים של משפחה עם ילדים מחייבים מחשבה מושכלת לגבי תעסוקה, תחבורה ושירותים נגישים אלמנטאריים נוספים.
"אין לנו ברירה אחרת. חייבים להביא מאסות, וכדי לעשות את זה צריכה להיות סיבה למה לא לגור בתל אביב ולעבור לנגב ולצפון. צריך דיור איכותי ותעסוקה איכותית, וזה מה שהתנועה שלנו עושה. עד היום גיבשנו עשרות גרעינים, בשיתוף פעולה עם הרשויות הקמנו מרכזי חדשנות ותעסוקה, הבאנו משרות, והמדינה צריכה להמשיך בכך".
גורודצקי מזכיר כי על פי החלטות הממשלה בשנים הקרובות יוקמו עוד עשרה ישובים חדשים בנגב ובגליל ולשם כך דרוש גיבוש הגרעינים ההתיישבותיים ובפרק זה של היערכות נרתם ארגונו המסייע להתמודד עם התקופה המורכבת של ראשית דרכו של ישוב חדש. תהליכי הקמת ישובים מתארכים לא פעם לאורך תקופה לא מבוטלת בשל חילופי ממשלות וחילופי פקידים ועל מנת לייצר את תנופת ההתיישבות עליה הוא מדבר דרושה חבירה של מספר משרדי ממשלה רלוונטיים למהלך המורכב, ולא מדובר רק בעניינו של משרד ההתיישבות.
על המניע ששולח זוגות צעירים להקמת ישובים חדשים, אם הצפיפות במרכז, הנופים או אולי חלוציות, אומר גורודצקי כי גרעינים התיישבותיים יש מכל המגזרים, מחרדים ועד חילוניים דרך דתיים ומעורבים, אך מאחר ומדובר באתגר מורכב ולעיתים כזה הדורש הקרבה לא די במניע של הבריחה מהפקקים. ללא רוח ציונית וחלוצית יהיה קשה להחזיק מעמד מול הקשיים והמאבקים נגד תחנות רוח, כהגדרתו, ולעיתים תחנות הרוח הללו הן מוסדות המדינה.
"אנחנו מברכים על התכנית שהוצגה ומכניסה את ההתיישבות לשפה הממשלתית ומסתכלת על דרכי חידוש הכפר לצד העיר, הבאת צעירים ועוד. בזמן שאנחנו רואים הרבה מתחים בתוך החברה הישראלית, המשימה של הנגב והגליל היא משימה מאחדת, היא האלונקה המשותפת של כל החברה הישראלית בין אם אנחנו בימין או בשמאל, דתיים או חילוניים ואפילו ערבים. זה משהו שיכול להיות שפה מאחדת ולמען הדבר הזה תנועת 'אור ' הוקמה. זו המשימה של כולנו לשנים הקרובות. ישראל עומדת להכפיל את עצמה. משימת הנגב והגליל מחזירה את הרוח, התקווה, החלוציות והציונות לחברה הישראלית".