הכלכלן ד"ר ויצמן נגר, בעבר חוקר בכיר בבנק ישראל וכיום מרצה לכלכלה במכללה האקדמית אשקלון לא מתרשם מעצומת הכלכלנים נגד מהלכי תיקון מערכת המשפט ואף מהתמיכה הבינלאומית שקיבלו חותמי העצומה לאזהרותיהם.
בראשית דבריו מציין ד"ר נגר כי בעוד כלכלנים מתווכחים על אירועי עבר והגורמים להם בזירה הכלכלית, על אחת כמה וכמה לא ניתן לחזות את העתיד כפי שמנסים לקבוע החתומים על עצומת הכלכלנים המתארים ירידה צפויה בדירוג האשראי של ישראל, קושי בגיוס משאבים ונטישת ההייטק את ישראל כתוצאה ממהלכי הרפורמה.
עוד הוא מדגיש כי התחזית אותה מציגים הכלכלנים מוצגת כתחזית יחידה שאין בלתה, בעוד בנקל ניתן להציג עוד שורת תרחישים אופטימיים הרבה יותר. "קצת צניעות", מבקש ד"ר נגר מהחתומים על העצומה ומציין כי נייר עמדה שאינו מציג תרחישים נוספים ואינו מתייחס לעובדות היה מושלך.
בהתייחס לטענות העולות בעצומת הכלכלנים ואזהרותיהם מפרט, ד"ר נגר ובתחילה מתייחס לטענה לפיה ישראל פוגעת באופיה הדמוקרטי ובשל כך היא צפויה להיפגע בזירה הכלכלית. נגר מזכיר כי הרפורמה אינה פוגעת בדמותה הדמוקרטית של ישראל כלל ועיקר, אלא לכל היותר מחזירה את ישראל למציאות שקדמה לעידן אהרון ברק, תקופה שאין מי שמערער על כך שגם בה ישראל הייתה דמוקרטיה לכל דבר. בהקשר זה הוא מזכיר שמהלכיו של אהרון ברק זכו להתנגדות מבכירים בעולם המשפט ואיש מהם לא ראה במציאות הקודמת דיקטטורה.
ועם כל זאת, מוסיף נגר, מאחר והכלכלנים החתומים מזהירים מהפיכתה של ישראל להונגריה ולפולין, ראוי לבחון מה קרה לדירוג האשראי של הונגריה ופולין ולגלות שהדירוג של פולין נותר יציב גם לאחר השינוי שעברה, ובהונגריה אף עלה הדירוג במדרגה אחת לאחר השינוי המשטרי שהתחולל בה.
עוד מציין ד"ר נגר כי אין כל קשר בין מאפייני המשטר למציאות הכלכלית של מדינה, והראיה לכך מגיעה ממגוון מדינות. "סינגפור מדינה לא דמוקרטית והדירוג שלה הכי גבוה", הוא אומר ומציין כי הדירוג של הונג קונג הוא השני בגובהו והוא דומה לזה של ארצות הברית. גם טיוואן, שמדינות רבות אינן מקיימות איתה קשרים כלכליים בשל היותה נתונה תחת שלטון סין, זוכה לדירוג גבוה, השני בטבלת הדירוגים והשווה לזה של ארצות הברית.
לדבריו מה שכן מהווה ערובה לדירוג גבוה הוא לא מאפייני המשטר אלא הביצועים הכלכליים והיכולת של הגופים הכלכליים הבינלאומיים לסמוך על המדינה ומנהיגיה.
בהתייחס לחשש שההייטק, הענף המוביל את כלכלת ישראל, ייפגע מהקושי לבצע גיוסי אשראי, אומר ד"ר נגר כי "גם אם תהיה עליה של אחוז או שניים, ההשקעה בהייטק לא בונה על אחוז או שניים אלא על מאות ואלפי אחוזי רווח. ההשקעה בהייטק היא הצלחה או כישלון, שם הסיכון מאוד גבוה ולכן משקיעים קצת ומצפים לרווחים גדולים של מאות לאלפי אחוזים".
לטעמו של ד"ר נגר "העצומה הזו מביכה", כלשונו. "אני לא רוצה לדבר על אנשים שאני מעריך", הוא מוסיף בהתייחסו לחתומים על העצומה, ולשאלתנו אודות אישים מהעולם המעניקים רוח גבית לעצומה, ובהם גם זוכי פרס נובל, הוא מוסיף: "אני מעריך גם את זוכי פרס נובל בכימיה, אבל מה הקשר בינם לבין כלכלה?". לטעמו העצומה נובעת אך ורק מהפוזיציה הפוליטית.
"הם מוכרים את היוקרה המקצועית שלהם בגלל פוזיציה. יציבות שלטונית תורמת לכלכלה הרבה יותר. זה מאפשר תכנון לטווח רחוק וקביעת מדיניות קדימה בנושאי השקעות, רפורמות ועוד. לדברים האלה חשובה היציבות השלטונית לעומת הטרללת שהייתה כאן ארבע שנים".
על ההערכות מומחים לפיהם לא הרפורמה היא שתפגע בכלכלה, אלא הסערה המהומה והתבהלה, אומר ד,ר נגר כי אכן "אנשים יושבים מהצד, לא נכנסים לעומק הדברים, רואים את המהומה ושואלים מה קרה פה וזה עושה. אולי אלו רעשים שיעברו מהר, תלוי באופן שבו המציאות תתגבר על זה ואולי הרעשים האלה יימשכו".
נגר משוכנע שהצעד ההכרחי הראשון על מנת להרגיע את הסערה הוא השקעה בהסברה, אך כאשר על ראש הממשלה מוטל איסור להסביר את המהלכים וכך גם על הקמתו של משרד ההסברה יש מי שמציב קשיים, המשימה הופכת לקשה מאוד.
ד"ר נגר מציין בדבריו כי כלכלנים מציעים בדרך כלל קידום של רפורמות על מנת לפשט מהלכים כלכליים, ואחד המעקשים המרכזיים עבור שוק ההון הוא המשפטיזציה התוקעת מהלכים ומונעת התקדמות. לכאורה מתבקש היה שכלכלנים ירצו ברפורמה ולא יתנגדו לה, אך "אנשים נכנסו לפחדים עם תבהלות לא מציאותיות. הם לא מכירים מה שיש ברפורמה, הם לא יודעים מה הרפורמה עושה. אני משוחח עם אנשים מאוד אינטליגנטים שלא מבינים במה מדובר. הם מספרים שיבטלו את זכויות האזרח וחירותו או שיקצרו לימודים של חמש שנים לחצי שנה כדי שמגזר מסוים ירוויח מכך. מה הדברים האלה? ואני שומע את הדברים בערוץ 13. איפה זה כתוב ברפורמה? אין לכם שיפוט? יש כאן הרבה מייצרי תבהלה ללא שום יסוד ולכן דרושה כאן הסברה".