לאחר שבע שנים שעברו מאז ההסכם הקודם בין ההסתדרות למשרד האוצר, הגיע הזמן לדיון מעמיק ורציני ולהסכם חדש ומעודכן. אין ספק שהמשק עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות, החל מהשפעות מגפת הקורונה, מיתון והאינפלציה שתוקפת אותנו בחודשים ובשנים האחרונות.
מהצד של משרד האוצר, זאת הצלחה אסטרטגית לסגור הסכם מול ציבור משמעותי, גדול ומשפיע במשק. כל הסכם שכזה אמור להביא לשקט ויציבות שחסרים כל כך בימים אלו.
ידוע לכולם שההסתדרות מייצגת מגוון רחב של עובדים, החל מוועדים חזקים כמו חברת חשמל, הרכבת והנמלים ועד לסקטורים חלשים יותר כמו האחיות והעובדים הסוציאליים. ולכן מה שמעניין זה הפרטים הקטנים שבתוך ההסכם, איך תוספות השכר וה"קופה המיוחדת" של 3-2.5 מיליארד תחולק בין הסקטורים השונים והאם ידאגו למגזרים החלשים שזוכים לשכר נמוך או דווקא ייטיבו עוד עם חברי הוועדים הגדולים הנהנים מתנאים מפליגים.
ההשפעה על המגזר העסקי
כבר היום המגזר העסקי נמצא במחסור בעובדים, והסכם שמחזק את המגזר הציבורי, יקשה על התחרות בין המגזר הציבורי והעסקי בגיוס עובדים איכותיים. בנוסף, התפוקה לעובד בישראל לעומת חלק גדול ממדינות המערביות עדיין אינה גבוהה, ובאופן ספציפי התוצר לשעת עבודה נמוך בלמעלה מה-20% ביחס למדינות ה OECD. לכן השוואה למדינות אירופאיות איננו נכון, וקיצור שעות עבודה עלול להשפיע לרעה ולהמשיך להכביד על מעסיקים במגזר העסקי שינסו להשוות תנאים למגזר הציבורי.
כמו כן, המגזר הציבורי לא נמדד מול איכות ביצועים או איכות השירות לציבור. וצמצום שעות העבודה ללא תוספת תקנים יכולה להביא את עובדי השירות הציבורי להתייעלות. אבל החשש של כולנו הוא שהתוצאה תהיה אחרת והשירות לאזרח יפגע. אי לכך חשוב שמקבלי ההחלטות בהסתדרות ובאוצר ישכילו לפתח מדדי איכות שירות ומדדי תפוקות, במקביל לתוספות שכר או לצמצום שעות עבודה.
ההשפעה על המשק והאינפלציה
תוספת שכר לאוכלוסייה גדולה במשק סותר את הרעיון של בנק ישראל לצמצמם את ההוצאה הפרטית על מנת לרסן את האינפלציה. מעבר לכך, המהלך יגרום לגל של דרישות מצד מגזרים נוספים שלא נכללים במסגרת הייצוג של ההסתדרות, שירצו להשוות תנאים או להעלות את השכר שלהם בהתאם.
יש להניח ששינוי היקף שעות העבודה מ-42 ל-40 שעות שבועיות למגזר גדול, ישפיע במישרין ובעקיפין על המגזרים "הצמודים" למגזר הציבורי. ושינוי זה בוודאי ישפיע בסופו של דבר "ויזלוג" גם למגזר העסקי. במידה ותהיה השפעה עקיפה על הסכמים במגזר העסקי או השפעה ישירה של חקיקה כוללת בנושא, אין ספק שהעלות הנוספת, בסופו של דבר, תתגלגל לצרכן ותעלה את עלות השירותים והמוצרים. ושוב השפעה תבוא לידי ביטוי בעליית האינפלציה.
לסיכום, רק בהשלמת תהליך החקיקה, הבשלת פרטי ההסכם ואישור התקציב המלא, נוכל לראות בוודאות מי הרוויח ותוקצב בתוספות ועל חשבון איזה מגזר התוספות האלו הגיעו והאם המהלך האסטרטגי של האוצר ומקבלי ההחלטות יצליח להועיל למשק. וזאת לאור כלל האתגרים העומדים בפני הכלכלה של ישראל בימים אלו ובחודשים הקרובים.
אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ Auren ישראל