סוד המעון הנאלם / נעלם

מומחים ממליצים למדינה לשפוך את התינוק עם המים ולשרוף את כל היער ואף אחד לא טורח לבדוק את ההשלכות.

חינוך חינם והקריאה לאיכות הטיפול הם שני הפכים, קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו.

את זה אומרים עשרות מומחי אקדמיה, אבל באותה נשימה כולם מנסים להוביל לחינוך ציבורי חינם על מלא.

האם מישהו מאותם מומחים יוצרי דעת קהל מטעם האקדמיה ביצע איזשהו מחקר מעמיק ורציני אודות הנזקים שנגרמו לגילאי 3-6 בחוק חינוך חינם של הפרופסור מנואל טרכטנברג? אותם ילדים לא בשלים, לא גמולים, לא מוכנים, שהגיעו למסגרות חינוך חינם (גני עירייה מפוקחים) עם גננת וחצי סייעת דחוסים בכיתות של 35 ילדים שאינם מבינים מה היה כל כך דחוף למדינה לגזול כך את ילדותם ואושרם מתוך החממה בה גדלו.

לאחרונה נפגשו נציגי התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל עם נציגי משרד האוצר, משרד רוה"מ ומשרד החינוך וראש המועצה לכלכלה הפרופסור אבי שמחון והודיעו כי לא יאפשרו לבצע במעונות היום הפרטיים מעשה טרכטנברג 2 כפי שבוצע בגני הילדים לגילאי 3-6. נציגי ההתאחדות הסבירו למקבלי ההחלטות כי לכל מעון פרטי ישנו תמהיל הוצאות המורכב בין היתר משכירות מבנה, עלויות שכר, הוצאות הקמה, ציוד ותקורה.
למעשה מעונות היום הפרטיים משמשים צינור העברת כספי מיסים בין ההורים למדינה…

לא חשבתם על זה כך, הא?ֿֿ

המחיר אותו אתם משלמים כולל בתוכו הוצאות תפעול משמעותיות, ארנונה עסקית, מע"מ, מים, חשמל ומיסים נוספים.

ההיגיון אומר שמדינה מתוקנת הרוצה לתת חינוך חינם לתושבים תשמר את המשאב החשוב ביותר שיש לה - כח אדם פרטי, בוודאי בימים של מחסור בעובדים, לאחר שנים של הרס תדמית המחנך, זילות המקצוע, ולאחר שכמעט לא נותרו אנשים שמוכנים לעבוד כשהם נחשבים עבריינים לחוק תכנון ובניה

שימוש חורג, חשודים מראש כאלימים על פי חוק המצלמות ונטולי כל זכויות (מלבד זכות הערעור) למול מעונות הסמל, הזוכים לפטור נרחב ממיסי עירייה וממשלה, הזוכים לתקצוב וסבסוד ומתחזקים מבנים, ציי רכב ומשכורות עתק למנכ"לים.

הגננות הפרטיות משלמות את כל המיסוי ומעבירות אותו מההורים למדינה ואז אומרים להן שהן עושקות את ההורים וצריך להלאים אותן.

בדיקה של סטודנט מתחיל לכלכלה תגלה שהמדינה מרוויחה יותר מהגננת אבל הקולות הנשמעים הן עושק ההורים ומחירים גבוהים. שוב כדי לכונן חינוך חינם ציבורי על מלא ולהתעלם מכל תמרורי האזהרה שבדרך.

אלו שדוחפים לחינוך חינם מתעלמים במכוון מהמצוקה האדירה של מחסור במטפלות איכותיות. מטפלות חדשות רבות לא שורדות את החודש הראשון ואחרות לא נשארות לסיים שנת עבודה. המטפלות הוותיקות אינן מעוניינות לעבוד יותר בתחום כי גם כך הן חשות שהן בגדר חשודות בחוק המצלמות ובעיני הציבור, והן אינן רוצות לעבור למגזר הציבורי כיוון ששם שכרן אינו משתווה למגזר הפרטי.

כמו כן, המדינה חוקקה ב"חוק הפיקוח" שעד שנת 2025 כל המטפלות יעברו הכשרה בהיקף של כ-220 שעות לימוד, אך בפועל לא נפתחים מספיק קורסים להכשרת מטפלות, ומבדיקה שנערכה מטפלות לא מצליחות לסיים את הקורס, ואילו אחרות לוקחות את התעודה ומקימות משפחתונים קטנים שהם מחוץ לדרישות "חוק הפיקוח". דבר המייצר מסגרות חינוך בהן המדינה לא מפקחת על איכות הטיפול בילדים, פעוטות ובתינוקות.

כמו כן, "ההבטחה הגדולה" להדרכה חינוכית של 4 שעות בכל חודש במעון, עדיין לא מיושמת במלואה בכל הארץ, שלא להזכיר את המבנים החדשים שנבנים מכספי המדינה העומדים ריקים כבר היום בגלל מחסור בכח אדם.

עובדות אלו נעלמות מחוות הדעת של המומחים המתיימרים לייעץ למדינה לכונן חינוך ציבורי מלא חינם, ולאלץ את המדינה לבזבז כספי ציבור ולהשקיע 80 מיליארד שקלים בבינוי ועוד 27 מיליארד ש"ח בחינוך חינם כל שנה.

הם מתעלמים מסכנת ירידה באיכות הטיפול כתוצאה מסבסוד אחיד ומועט למעונות היום ומכך שבגנים ובמעונות הפרטיים נצבר הידע והניסיון הרב ביותר בתחום הגיל הרך שלמשרד החינוך יקח שנים אם בכלל כדי להשלים.

הם מספרים שהמדינה לא יודעת לעבוד עם גופים פרטיים ולכן נדרשת הלאמה, אבל הם שוכחים שהמודלים קיימים בכל אספקט של חיינו שבה המדינה ביצעה הפרטה והתייעלות משום שהבינה שהאיכות האמיתית נמצאת דווקא במגזר הפרטי התחרותי והמתחדש.

ומה לגבי גישות חינוכיות? אנטרופוסופי, מונטיסורי, קיבוצי, זורם, רג'יו אמיליה ועוד? כל אלה הרי ייעלמו ולא יהיו חלק ממסגרות חינוך החינם. הם יימחקו ברגע שהמעונות הפרטיים יעלמו מעל דפי ההיסטוריה של החינוך האיכותי כאן במדינה.

בחוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-5 של פרופסור מנואל טרכטנברג ביצעה המדינה מחטף לא רק לילדים אלא גם לאנשי חינוך וחזון שנתנו את נפשם וכספם והקימו מפעלי חינוך איכותיים בהשקעות של מאות אלפי שקלים.

המדינה בנתה 3000 גנים בלי לחשב אם צריך או לא באותו אזור ואם כבר קיימים שם גנים פרטיים התואמים את הביקוש ופשוט חיסלה את כל אותם גני ילדים פרטיים שעבדו ברשיון משרד החינוך. עד היום המעטים (מדי) ששרדו נאלצים אחד אחד לסגור לאחר שאיבדו את הרישיון מחוסר רישום ולאחר שמספר הילדים ירד מתחת ל 11 ילדים (מספר הילדים שהינו חובה על פי הקריטריונים של משרד החינוך בגיל זה) .

כעת חוזרים אותם מומחים ומציעים לעשות את אותם הנזקים גם למעונות היום הפרטיים לגיל הרך שבמשך שנים הצליחו לשמור על הגחלת ועל צביון חינוך איכותי, בחסות מחאת הורים ולאחר שפורסמו מקרים בהם התגלו עוולות ופשעים נגד קטינים חסרי ישע.

הם אינם עושים אבחנה בין מעון פרטי או מפוקח ובין אותה גננת או סייעת לא מוסמכת שצעקה על הילד שהוא לא ילד רצוי באוזני כל הכיתה או הגן העירוני, בין המורה שהטריד מינית נערות. ומשתמשים בכל דבר כדי להשחיר את הדימוי של מעונות היום על מנת לשכנע את המדינה לפשוט רגל ועל הדרך לגרום למפעלי חיים חינוכיים נוספים העוברים מאם לבת לפשוט רגל יחד איתה.

באורח פלא קולם של מעונות היום הפרטיים לא נשמע והקולות מבית מתחלקים לשניים:

חלקם אומרים לא לעשות כלום כי לא מאמינים שהמדינה תוכל לשרוד בלי החינוך הפרטי למרות הנתונים מגני המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) בגילאי 3-5 וחלקם פשוט סוגרים.

לא תראו בעלות מעונות, גננות ומטפלות לגיל הרך חוסמות את כביש איילון ולא תראו אותן נלחמות בשוטרים או שורפות צמיגים.

המחאה שלהן חדה וברורה: אם אנחנו בחזקת "הכושי עשה את שלו" וזמנו עבר אזי עדיף לסגור כעת ולא לממן מהכיס הפרטי את הזמן שנדרש למדינה לסגור את מפעל חייהן.

התאחדות מעונות היום הפרטיים המייצגת למעלה מ 350 מפעילי מעונות פרטיים נמצאת בהידברות מתמדת מול משרד החינוך, ובמאבק על כל החלטה והחלטה ולעיתים קרובות אף מצליחים נציגי ההתאחדות לבלום יוזמות בעלות אופי מזיק שמנסה המשרד לקדם, לאחר הידברות ומתן חוות דעת משפטיות ושיח ענייני שכל מטרתו הוא שימור הקיים והפיכת מעונות היום הפרטיים לחלק מהפתרון, ולשותפים מלאים לקבלת ההחלטות שישפיעו לא רק על עתיד הילדים אלא על אותן משפחות שמקדישות את חייהן ומקדשות את החינוך לגיל הרך.

בין היתר הצליחו נציגי התאחדות מעונות היום הפרטיים לתקן את חוק התכנון והבניה עד 36 ילדים, לתקן תקנות מידתיות למבני מגורים בשיתוף משרד רוה"מ, האוצר הרווחה והחינוך, וכן לתקן תקנות כבאות אש בהתאמה למבני מגורים מבלי להתפשר על שלומם וביטחונם של הפעוטות הרכים. כעת משהפעוטות בטוחים והסטנדרטים לצד הפיקוח מתחילים להיות מיושמים תהייה זו בכייה לדורות אם המדינה תחליט להלאים ולסגור את מעונות היום הפרטיים בישראל. אז מה הפתרון ? בודאי לא הלאמה!! אבל לפני כן נגיד- מה עוד לא?

עצם מימון חלק מעלות המעון על ידי המדינה כמוהו כבן משפחה- אבא, סבתא, דוד מאמריקה שלוקח חלק בעלות המעון ואינו יכול לבדו לגרום להוזלה במחיר המעון.

אז מה כן בכל זאת?

לאחרונה שיגרה התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל מכתב עם דרישות ותנאים של ההתאחדות לצורך יצירת מנגנון עבודה לטובת מציאת פתרון שישאיר את מעונות היום הפרטיים כשותפים מלאים לתהליכים החינוכיים, וכחלק עיקרי וחשוב בפתרון הבטחת הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולפני שהבטחת בחירות זו תהפוך לשקר הגדול של המאה באה התאחדות מעונות היום הפרטיים עם סל דרישות ופתרונות שיכולים להביא לשינוי מהותי ומשמעותי בתחום.

הכותב הוא יניב בר אור מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים