היועצת המשפטית לממשלה אישרה למזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, לעסוק בגיבוש מתווה הפשרה ברפורמה המשפטית מול בית הנשיא.
ב''ישראל היום'' דווח כי פוקס הגיש את הבקשה לייעוץ המשפטי כדי שיוכל לעסוק במתווה באופן מובחן מנתניהו שמנוע מלעסוק בו בשל ניגוד העניינים שחתם עליו. במערכת הפוליטית מניחים שמזכיר הממשלה יוכל לעסוק במתווה הפשרה כמעין "מגשר" מטעם נתניהו אל מול בית הנשיא.
אמש התייחס פוקס בחשבון הפרטי שלו בטוויטר למתווה אלבשן פרידמן וכתב "קראתי את הצעת הפשרה של אלבשן-פרידמן ושות' בענין הרפורמה המשפטית. מדובר בהצעה רצינית ובסיס למו"מ בסוגיות הליבה; אי שפיטות של חוקי יסוד, רוב מיוחד לביטול חוקים, פסקת התגברות, שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, סבירות ויעוץ משפטי חיצוני לממשלה. נותר לגשר על פערים בנושא הרוב הנדרש".
אלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל וממנסחי מתווה הפשרה, סיפר הבוקר (ד') לאתר Ynet כי "הצענו משהו שמבחינתנו הוא לא ההצעה הכי טובה, אבל הוא הרע במיעוטו וכזה שלוין ורוטמן יוכלו לקבל".
''הכנסת הנוכחית תחוקק מחדש חוקים שעוסקים בזכויות אדם ברוב של 70 חברי כנסת'', פירט איילנד. ''בוועדה לבחירת שופטים יהיו 11 חברים, ארבעה מהקואליציה וארבעה מהאופוזיציה והמועמדים יוצעו בשיטת 'תיבת נוח'. מדובר בהצעה הכי אפשרית''.
מתווה הפשרה מציע כי הוועדה למינוי שופטים תכיל מספר שווה של חברי קואליציה וחברי אופוזיציה, וכי נשיא בית המשפט העליון יוכל להטיל וטו על מועמד אחד מכל גוש בכל קדנציה. מקורבים לשר המשפטים יריב לוין מסרו: "מדובר בפריצת דרך".
במתווה שהוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג ונחשף בחדשות 12, הוצע כי חוקי יסוד יאושרו לאחר ארבע קריאות ברוב של 61 חברי כנסת לפחות בכל אחת מהקריאות. כמו כן, במקרה שחוק יסוד יתקבל בתמיכה של פחות מ-70 ח"כים בכנסת אחת - הקריאה הרביעית תתקיים בכנסת הבאה.
הארבעה כתבו בהצעתם כי ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של שלושה רבעים מחברי הוועדה, שהם 11 שופטים לפחות מתוך 15. בנוגע לפסקת ההתגברות הוסיפו הארבעה כי הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק, שבוטל או שונה בידי בית המשפט העליון - ברוב של 65 חברי כנסת.
החתומים על המתווה כתבו בהצעתם כי משרת היועצים המשפטיים "אינה משרת אמון" וכי חוות דעתם של היועצים המשפטיים אינה מחייבת את הממשלה. "הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם ואינם זקוקים לשם כך לרשות היועץ המשפטי", הוסיפו.
באשר לסבירות, הציעו הארבעה שהפיקוח השיפוטי על רשויות המנהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות וכי עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת. "נבצרות של ראש ממשלה תיקבע אך ורק על ידי מליאת הכנסת בהליך שייקבע על ידה", נכתב במתווה.