זה היה נראה כאילו בממשל האמריקני רק חיפשו סיבה לנזוף במדינת ישראל על רקע הרפורמה המשפטית. הביקורת המרומזת מארצות הברית מגיעה ימים אחדים אחרי שישראל יישרה קו עם האמריקנים, בניגוד לאופייה הימני של הממשלה, והסכימה להשתתף בוועידת עקבה. בהשתתפות בוועידה הייתה מעין הצהרה ישראלית על חזרתו של פתרון שתי המדינות לשולחן.
זה החל בהתבטאות מוצלחת פחות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמר בכנס ציבורי כי יש "למחוק את חווארה", אחרי הפיגוע שנרצחו בו האחים הלל ויגל יניב הי"ד מהר ברכה. דובר מחלקת המדינה האמריקנית הגיב לאמירה באופן חריף ויוצא דופן. "אלו הצהרות חסרות אחריות, מגעילות ודוחות", אמר נד פרייס.
הוא הוסיף: "אנחנו מגנים את ההצהרות הפרובוקטיביות האלה שהן בבחינת הסתה וקוראים לראש הממשלה נתניהו להתנער מהן באופן פומבי ולצאת נגד ההצהרות האלה. אנחנו מגנים מעשים קיצוניים וטרור על כל צורותיו".
סמוטריץ' כבר הספיק להבהיר את דבריו כמה פעמים. "מי שמסוגל לייחס לי כוונה למחוק את הכפר – זה מוחו הקודח. הכוונה היא שאנחנו צריכים להיות יותר יוזמים והתקפיים במאבק בטרור, כי אנשים כאן נרצחים. יכול להיות שבסערת רגשות נאמרו הדברים, מעדתי בלשוני", כתב בהודעה שפרסם מאוחר יותר.
"הוצאתי הבהרה מאוד ברורה בעניין הזה, אני מתבייש שאני צריך בכלל להבהיר. מי שמסוגל לייחס דברים אלה לי או לאחרים במדינת ישראל – זה מוחו הקודח. גם היום אני בסערת רגשות, כי אנחנו קוברים אנשים קרובים אלינו, וזה קשה לנו. יכול להיות שהייתי לא בסדר בשימוש במילה הזו, אבל יש מי שעובד קשה כדי לנסות להשחיר אותנו, יש קמפיין נגדי. אני מצפה משר הביטחון וממשלת ישראל להורות על מאבק התקפי בטרור", הוסיף.
אבל הסערה לא שככה. לקראת ביקורו הצפוי של שר האוצר בארצות הברית בשבוע הקרוב, צוטט שגריר ארצות הברית בישראל בשיחות סגורות עם בכירים ישראלים באומרו: "אני ממש כועס עליו. הוא טיפש. יש לו טיסה לוושינגטון עם דני נווה, ואם הייתי יכול הייתי זורק אותו מהמטוס". בשגרירות ארצות הברית הכחישו את הדברים. בחלק מכלי התקשורת הגנו על השגריר ואמרו כי הוא דיבר בחצי צחוק. איש לא היה יכול להכחיש שהשגריר רמז בעבר גם שמינויו של סמוטריץ' לתפקיד כלשהו במשרד הביטחון "מעורר דאגה" אצל האמריקנים.
סמוטריץ' לא אהב, כמובן, את ההתבטאות שצוטטה בשם השגריר. "אני לא כועס על שגריר ארצות הברית ומשוכנע שהוא לא התכוון להסית להרג שלי כשהוא אמר שצריך לזרוק אותי מהמטוס, בדיוק כפי שאני לא התכוונתי לפגיעה בחפים מפשע כשאמרתי שצריך למחוק את חווארה. אנשים משתמשים לפעמים בביטויים קשים שהם לא מתכוונים אליהם כפשוטם כדי להעביר מסר חריף. זה קורה לכולם".
הוא הוסיף: "אנחנו לא מתקרבים לקרסוליים של האגרסיביות שבה האמריקנים נאבקו בטרור בעיראק ובאפגניסטן, ואנחנו מתגאים בזה. אני מבקש מידידינו מעבר לים קודם כול לא לשפוט אותנו, כי אנחנו נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית".
ואז ציין סמוטריץ' עוד עובדה אחת, שאולי היא החשובה ביותר בסיפור. "לפני שנכנסתי לתפקיד היו כאלה שקראו לאמריקנים לא להיפגש איתי. אני לא מוכן בשום פנים ואופן לרקוד לפי החליל הזה. מותר לי לומר שמעדתי בלשוני בסערת רגשות. זה מקומם שמישהו בכלל מסוגל לחשוב שלזה התכוונתי".
סמוטריץ' הזכיר את עניין הקריאות לאמריקנים שלא להכניסו לארצות הברית – ואלו באמת התגברו מאז ההתבטאות ההיא. הלחץ העיקרי מגיע משורה של ארגוני שמאל יהודיים. הם פנו למחלקת המדינה (שהתעקשה לפרסם את הסיפור מאוחר יותר) וטענו שלפי חוקי ההגירה האמריקניים "יש למנוע כניסה של אנשים המסיתים לגזענות ואלימות".
עיון באחד המכתבים מעלה שמדובר בחותמים רבים שדעתם על ישראל שלילית ממילא, ועל פי הערכות חלקם מעורבים גם ב"הסברת" הרפורמה במערכת המשפט על פי דרכם בארצות הברית. שדולת השמאל היהודית ג'יי־סטריט, שמגדירה את עצמה "תומכת ישראל", קראה באופן פעיל למנוע את כניסתו של שר האוצר הישראלי לתחומי המדינה. הקריאות שהופנו לממשל להחרים את שר האוצר הישראלי הופנו גם לארגון הבונדס, שיציאתו של השר תוכננה מראש בעבורו, בבקשה לבטל את השתתפותו. גורם מדיני אף טען באוזני התקשורת כי סמוטריץ' הפך לפרסונה נון גרטה בקרב הממשל, וכי איש לא ייפגש איתו.
חשוב לציין כמה עובדות. ראשית, 'בשבע' פנה למחלקת המדינה השבוע פעמים מספר בנושא היחס לשר סמוטריץ'. מחלקת המדינה העדיפה להתחמק מתשובה ישירה לשאלת היחס לשר האוצר. היא נמנעה מלענות ישירות לשאלות כמו האם הממשל מחרים בפועל את שר האוצר הישראלי, או האם כל התבטאות של שר במדינה ידידותית שאינה מוצאת חן בעיני הממשל נענית בתקיפות כזאת. שאלה נוספת שהועלתה נגעה לדיווחים שלפיהם ארצות הברית לא תסייע לשר לקבל ויזה דיפלומטית, צעד חסר תקדים, והיא נענתה בתגובה לקונית שלפיה האמריקנים אינם עוסקים בפומבי במדיניות מתן הוויזות שלהם לאישים ספציפיים.
גורם בממשל האמריקני העריך שהליבוי התקשורתי הוציא את הסיפור כולו משליטה. "אין שום כוונה להחרים שר כזה או אחר בממשלת ישראל. אף אחד גם לא ימנע מתן ויזה דיפלומטית. אם השר הישראלי היה מבקש פגישה עם מקבילו – סביר להניח שהייתה מתרחשת אחת כזו. לפי הידוע לנו לא התבקש מפגש עם אף גורם ממשל, ולכן אין כזה".
זו אכן המציאות. ביקורו של השר סמוטריץ' בארצות הברית ממוקד מאוד לכנס של הבונדס, והוא ישהה במדינה יממה בלבד. בכך הוא ממשיך את השתתפותו המסורתית של שר האוצר בכנס המרכזי של הארגון. מבדיקה שערכנו התברר שלשכת השר לא ביקשה (ולא בשל חשש להחרמה, אלא מסיבות של לוח זמנים שנקבע לשר מראש) פגישה עם שום גורם ממשל, כך שלא היה סירוב כלל.
גורם מדיני ישראלי מוסיף הערכה משלו: "את המסרים שהופנו כביכול לסמוטריץ' מכוון הממשל לראש הממשלה נתניהו. הוא מחפש כתובת, ושר האוצר עם התבטאותו פשוט זימן לממשל את ההזדמנות לנזיפה הזו".
חרדים לדמוקרטיה
דני אילון, שגריר ישראל בארצות הברית וסגן שר החוץ לשעבר, חושב שההתבטאות של סמוטריץ' העסיקה אולי את ארצות הברית נקודתית, אבל מה שכרגע מדאיג את ממשל ביידן הדמוקרטי הוא הרפורמה המשפטית, והכול נובע מהעניין הזה.
"האמריקנים נוהגים בדמוקרטיה כאילו מדובר בקודש הקודשים. אם מסתכלים על מדיניות החוץ האמריקנית לדורותיה, החזון שלהם מאז ומתמיד היה להפיץ דמוקרטיה בעולם. ממש כמו מיסיונרים לנושא. לאורך השנים ניתן לראות שזה לא רק עניין של ערכים, אלא משהו פרגמטי מאוד. הממשלים מצביעים על מחקרים שלפיהם מדינות דמוקרטיות הן שלוות, לא פותחות במלחמות על דמוקרטיות אחרות, והכלכלה בהן חזקה יותר. כלכלות חזקות הן אינטרס אמריקני, כי ככל שמדינות מוצלחות יותר, אמריקה – כמעצמה – מרוויחה יותר", מוסיף אילון.
לדבריו, "בישראל הם ראו דמוקרטיה אחות, ולא רק זה, הם תמיד אמרו שהמדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון היא ישראל, והיא מודל לכל מדינות האזור. הם לא האמינו שדווקא תחת ראש הממשלה שהוא חצי אמריקני, שחונך בארצות הברית, תבוא הרפורמה הזו שמבחינתם היא קשה מאוד. ממש בבחינת ייהרג ובל יעבור".
עד כמה הממשל בארצות הברית עסוק ברפורמה הזאת? מתקיימים דיונים של ממש בעניין?
"זה מעסיק אותם מאוד - השגריר האמריקני כאן מדווח למחלקת המדינה ומדווח למועצה לביטחון לאומי. העיסוק ברפורמה לא נוגע רק לפקידות, אלא גם מחלחל לחברה האמריקנית. המבצע הזה מקיף ארגונים יהודיים שרובם מזוהים עם המרכז־שמאל, ואנחנו שומעים התבטאויות קשות גם מאנשים כמו מייקל בלומברג, שנחשב פרו ישראלי מאוד.
"אומרים שאנשי המחנה הנגדי לרפורמה מוציאים את דיבת ישראל רעה. הם לא צריכים. לאמריקנים יש כאן שגרירות, והם עושים את הניתוח שלהם בלי להזדקק לאמירות של לפיד ואחרים. החשש שלהם הוא שישראל תיכנס לסחרור ולשורה של משברים פנימיים שיערערו את יציבותה. החשש שלהם הוא גם שאויבי ישראל יתעוררו והם יצטרכו להתערב, והם גם חוששים מכאב הראש שייגרם אם הם יתקשו להגן על ישראל בארגונים בין־לאומיים".
מה חשבת על הגינוי לסמוטריץ'? לא מקובל בדרך כלל שהממשל עונה לשר מסוים באופן אישי.
"אם אתה מכניס לקלחת הזו שהזכרתי את הדברים הבלתי אחראיים שנאמרו מפי סמוטריץ', כאילו הכנסת גפרור לחבית נפץ. עם זאת הגינוי האמריקני לדברים של סמוטריץ' היה יוצא דופן. דובר מחלקת המדינה לא אמר דברים דומים על הטרור הפלשתיני ועל רצח שני הנערים. זה מרגיז ללא ספק. המסר הופנה גם לנתניהו שלא גינה את דבריו של סמוטריץ' ואף גיבה אותו מול האמירה של השגריר".
הממשל יכול לנקוט בצעדים כמו החרמת שר האוצר הישראלי?
"אני מאמין שהממשל לא יעשה דבר כזה. מדובר בסופו של דבר בשר השלישי בחשיבותו במדינת ישראל. הם גם לא יפגעו באפשרותו להגיע למדינה. ייתכן שלא ייפגשו איתו, אבל לאמריקנים יש זיכרון ארוך, והסיפור הזה ייזכר – לפחות כל עוד הממשל הזה בשלטון.
"תהיה להם בעיה קשה מאוד להחרים את סמוטריץ'. להבדיל אלף אלפי הבדלות, את נשיא איראן לשעבר אחמדינג'אד הם קיבלו אליהם, אז הם יכולים להרשות לעצמם לא לקבל את שר האוצר של בת הברית החשובה ביותר שלהם במזרח התיכון? אינני מאמין".
מה היית מייעץ לסמוטריץ' לעשות במהלך ביקורו בארצות הברית?
"הוא צריך להתנהל שם בצורה חכמה מאוד. אין לי ספק שכל מיני ארגונים ינסו לארגן לו מחאות ומלכודות. הייתי ממליץ לו לא להתראיין לכלי התקשורת שם. יחפשו אותו כל מיני 'ידידים' וימליצו לו להתראיין בתואנה שזה המקום להסביר את עמדתו וכו'. מבחינתו הדבר הנכון הוא לשמור על שקט תקשורתי במדינה, לקיים את הביקור, וכל הסיפור יירגע".
אתה לא רואה בכל השיח הזה – האמריקנים נגד סמוטריץ', האמריקנים נגד הרפורמה – התערבות בעניינים שהם נטו פנים־ישראליים?
"זו התערבות לכל דבר, אבל צריך להבין, האמריקנים מתערבים בכל מקום במדינות אחרות, כי הם חזקים ויכולים. זה לא מהיום וזה לא חדש".
בינתיים גם את ראש הממשלה נתניהו האמריקנים לא מזמינים למפגש עם הנשיא ביידן, כפי שמתבקש מיחסים בין מדינות שיש ביניהן ברית כה חזקה.
"לדעתי עכשיו יש להם התירוץ של הרפורמה, ועד שלא ידעו מה קורה איתה אין על מה לדבר. דבר שני הם רוצים לראות שהבנות עקבה יסוכמו. הם ציפו שנתניהו ישלוט בבן גביר ובסמוטריץ', והם מרגישים שבאמת הפעם יש כאן ממשלת ימין. הדבר הנכון הוא לפעול בשקט. לעשות יותר ולדבר פחות.
"אין לי ספק שנתניהו יוזמן לארצות הברית. ביידן יתקשה לספק הסבר למצב הזה, במיוחד אם האיראנים ימשיכו לעשות טעויות. האמריקנים מתקרבים למצב שבו יצטרכו לתאם מהלכים שקשורים לאיראן ולהבין מה בדיוק תעשה ישראל אם וכאשר, וזה לא ייעשה בלי ראש הממשלה".
איראן עדיין בראש
חבר הכנסת דני דנון, שגריר ישראל לשעבר באו"ם ויושב ראש הליכוד העולמי, מעריך שמי שהוציא את סיפור סמוטריץ' מכל פרופורציה אפשרית הם דווקא גורמים ישראליים ולא הצד האמריקני. "הכול יצא קצת מפרופורציות כאן אצלנו. ארצות הברית עסוקה בדברים אחרים. ביקור של שר אוצר ישראלי בארצות הברית הוא אולי ידיעה בישראל אבל לא חדשה בארצות הברית. בדרך כלל כשהיה מגיע שר האוצר לאירוע השנתי של ארגון הבונדס הגעתו הייתה מושכת את תשומת הלב של הקהילה היהודית בעיקר. לכן לא צריך להתרגש מכל הרעש ששמענו".
הממשל מסוגל לנקוט צעד קיצוני כמו למנוע משר ישראלי להיכנס לתחומי ארצות הברית?
"זה נראה לי מוגזם. הם יכולים להוריד את הדרג של מי שמיועדים להיפגש איתו או לא להיפגש איתו בכלל, אבל אני לא רואה אותם מונעים משר ישראלי להיכנס. צריך לציין ששרי אוצר ישראלים לא רצו להיפגש עם גורמי ממשל בכנס של הבונדס. גם אם הם היו מוצאים סיבה לנסוע לוושינגטון, אז היו מארגנים פגישה או שתיים עם גורמים מקצועיים. זה סיפור שנופח".
השגריר אמר דברים חמורים וגם מתבטא ורומז בענייני הרפורמה במערכת המשפט.
"צריך לזכור שהשגריר האמריקני בישראל הוא לא רק אזרח ארצות הברית אלא גם יהודי. לא מעט יהודים שם מודאגים מהרפורמה. בדברים שלו היה שילוב בין העמדה המקצועית שמייצגת את מחלקת המדינה והבית הלבן ובין דאגה אישית שלו בהיותו יהודי שמביע את עמדתו האישית בנושא".
אתה מודאג מההתערבות האמריקנית בענייניה הפנימיים של ישראל?
"לפי דעתי אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות שנכונות לנו. ארצות הברית היא מדינה חשובה וידידה טובה שלנו, אבל בסוף ההחלטות צריכות להתקבל על ידי הריבון, והכנסת שלנו היא הריבון. אני לא חושב שנוכל להשביע את הרצון שלהם, ולכן אנחנו צריכים להסתכל על מה שטוב לנו ולא על מה שדורשים מאיתנו.
"בסופו של דבר לממשל הנוכחי יש ציפיות שונות מממשלת ישראל, אבל אנחנו לא צריכים לנסות להשביע את רצונם, כי לעולם זה לא ייגמר", הוא מסכם.
ואחרי הכול אין להסיק שהיחסים בין ישראל לארצות הברית מעורערים. מערכת היחסים בין המדינות עמוקה הרבה יותר וחזקה הרבה יותר מאשר היחס בין ממשל כזה לממשלה אחרת. גם בתקופות הוויכוחים המרים ביותר בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא לשעבר אובמה – השיח המשיך להתקיים והדלתות לא נסגרו.
השבוע ביקרו בארצות הברית ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר. הם נועדו עם הגורמים הבכירים ביותר בממשל האמריקני ובדיונים עסקו בעיקר בסוגיה האיראנית שממשיכה להיות הבעיה הביטחונית מספר אחת של ישראל. זו עדות אחת מני רבות ליחסים ההדוקים שנמשכים גם בתקופת ממשל ביידן, למרות מחלוקות שקיימות בין הצדדים בנושאים מסוימים שבהן הממשל לא אוהב את מדיניות ישראל. אלו תמיד היו, וסביר להניח שגם בעתיד יהיו. התמונה הכוללת שונה, והניסיון לתאר משבר גדול ביחסים הוא בעיקר גחמה של מי שמנסים לקבוע נרטיב במקום להתייחס למציאות בשטח.
***