במוצאי שבת לפני כחודש שכב ברל'ה קרומבי, יועץ אסטרטגי ואיש תקשורת, על הספה בביתו כשלפתע מכשיר הטלפון שלו החל לרעוד בלי הפסקה. "הפלאפון שלי התמלא בעוד ועוד עדכונים ישירים מהמחאה", קרומבי מתאר. "זה הרגיש כאילו פרצה מלחמה. וזה אחרי שבשבת אתה פותח עיתונים ורואה מודעות ענק שלהם. באותו רגע אמרתי לעצמי, די, אי אפשר יותר להישאר בבית. חייבים לעשות משהו". כך גמלה בליבו ההחלטה להפשיל שרוולים ולפעול למען השמעת קול אחר התומך בקיום הרפורמה המשפטית.
"הרגשתי שנוצר ואקום ומחנה הימין לא נשמע. לצד זה, חשבתי גם על יריב לוין ושמחה רוטמן שמובילים את הרפורמה ונמצאים לבדם בצריח, שלא נאמר חשופים בצריח. הם חוטפים השמצות וגידופים בלי סוף. הם 'פשיסטים', 'דיקטטורים' ומה לא. לקחו שני חנונים, ג׳נטלמנים ואנשים הכי אידאולוגים ורהוטים שיש, אנשים שבאו עם תוכניות עבודה הכי מנומקות וסדורות שיש והפכו אותם לדמונים. הדמות של יריב לוין בארץ נהדרת מציגה אותו כאהבל ומטומטם. מגחיכים אותם ותוקפים. לכן דבר ראשון הרגשתי שצריך להעניק להם כוח ולהביע תמיכה בהם. פניתי לחברה והצעתי לה 'בואי נרים שלט יחד בעזריאלי'".
לא יומרני?
"עזריאלי זה הטיימס־סקוור שלנו. אמרתי לעצמי שאם אני עושה שלט - אז לא שלט נידח באיזה חור אלא בצנטרום של הצנטרום של ישראל. שמנו שלט 16 מטר גובה, שלט מאוד מרשים וגדול. והתחלתי לגייס את הכסף בשבילו".
את הסכום הראשון גייס קרומבי מהקהל המיידי. "דבר ראשון פניתי לחברים מהטוויטר. ה' זיכה אותי שיש לי קהל שמכיר אותי מהטוויטר, מערוץ 14, מגלי ישראל או מאופירה וברקו. לאחר מכן פניתי לגיוס כספים מחברים ומישהי תרמה 5,000 שקלים ואחר תרם 2,000 וביחד עם עוד כמה עמותות הגענו לכמה עשרות אלפי שקלים ועלינו עם השלט הזה".
את מבול התמיכה שהשלטים הללו הביאו גם קרומבי בעצמו לא צפה. "הפידבק היה מטורף. אנשים אמרו לי 'הגיע הזמן', 'חיכינו לזה'. המון אנשים כתבו לי בפרטי 'תודה'. שלחתי צילום של השלט לרוטמן וללוין והם גם התרגשו ונתנו פידבק חיובי. דרך התגובות הנלהבות לשלט הרגשתי את הצימאון שקיים בשטח והבנתי שזאת השליחות שלי עכשיו".
אבל האירוע הזה תפס אותו בעיתוי הכי רחוק מניהול קמפיין פוליטי. "בדיוק הייתי טרוד בסיום כתיבת ספר על מעשייה של רבי נחמן מברסלב. הייתי שקוע בהספר, אבל הבנתי שאין ברירה אלא לעשות מעשה".
כך נשאב קרומבי בכל זמנו ומרצו לניהול הקמפיין בעד הרפורמה המשפטית. "בשלב ראשון פתחתי קמפיין לגיוס המונים שהיעד שלו עמד על 100 אלף שקלים במטרה להעלות עוד שלטים ברחבי הארץ. זה היה הרעיון. יצא לי בעבר ללוות המון קמפיינים לגיוס המונים. בזמנו גייסנו בשלושה ימים תמיכה למשפט נתניהו בסכום של ארבעה מיליון שקלים. עשינו את חומש מיליון שקלים ולחב"ד קייב גייסנו מיליון שקלים. אני מכיר את התחום של גיוס מהרשת וביקשתי לרתום אנשים אכפתיים למימון השלטים".
וכך, מפרסום שלט יחיד בלב תל אביב החליט קרומבי שהוא פותח גיוס המונים לפרסום שלטים נוספים ברחבי הארץ. "מהר מאוד הגענו ליעד, זה קרה תוך פחות מיום. זה היה מטורף. אנשים נרתמו לעניין בהתלהבות. אנשים אמרו 'כל הכבוד', 'חיכינו שמישהו כבר ירים את הכפפה'. הם היו מוכנים לפתוח את הכיס ולתרום. בדרך כלל אנשים פחות תורמים למחאות פוליטיות אבל כאן אנשים כנראה מרגישים שזה אירוע אחר, היסטורי", הוא מציין. "אנשים מוכנים להכניס את היד לכיס ולתרום כי הם רוצים להיות שותפים לשינוי, וזה לא משנה אם זה 50 שקלים או 180 שקלים, אנשים רוצים להרגיש חלק ממהלך היסטורי של תיקון מערכת המשפט בישראל".
אולי מה שמניע אותם הוא התחושה שקולם מושתק ורק קול אחד מסוים נשמע ברבים?
"בהחלט. ראיתי את זה בגיוס ההמונים. בכל פעם שעלו לכותרות ידיעות על שוליים אלימים בהפגנות השמאל או אחרי שהשתוללו בוועדת החוקה בכנסת - אנשים תרמו יותר. ראיתי איך המספרים עולים. לאנשים באיזה שהוא מקום נמאס שהופכים אותם ל'מטורללים'". אחרי שהצליח לגייס את סכום הכסף עלה קרומבי עם עוד שלטים באזור המרכז וברחבי הארץ. "עלינו עם שלט ממש ענקי של תודה לשר לוין וליושב ראש הוועדה שמחה רוטמן והעם איתכם, במנהרות הכרמל בחיפה. השלט הזה הביא טרפיק יוצא מגדר הרגיל. מלא שיתפו ושמחו עליו".
למה בעצם צריך להשקיע בשלטי חוצות? אולי מספיק לפעול רק ברשתות החברתיות?
"יש משהו בפרהסיה שהוא בעל משמעות. הימין מאוד חזק ברשתות אבל יש הרגשה שהרחוב שייך לשמאל. וכשאדם נוסע ברכב ורואה את השלט הזה מתנוסס ברבים - זה מעניק תחושה של 'וואלה, אני לא לבד'. גם כשאני נוסע ורואה את השלטים האלה אני מרגיש שהם מחבקים אותי", הוא משתף. "כבר עלינו עם יותר מ־500 שלטים בכל הארץ. הגענו לרגע קריטי והיסטורי של תיקון מערכת המשפט ומדובר בתיקון בשורש של מדינת ישראל".
"אולי זו האצבע בסכר"
הקמפיין של קרומבי ניצב מול קמפיין מחאה ענקי נגד הרפורמה, שמחזיק גם במשאבים גדולים הרבה יותר. קרומבי מטיל ספק בכוונותיהם הענייניות של מארגני המחאה נגד הרפורמה. "יש לי חבר טוב בשמאל שהודה בפניי: 'אנחנו ארגנו את המחאה עוד הרבה לפני שהרפורמה יצאה לדרך והרפורמה הזאת נפלה עלינו משמיים'. ברור שהם מפגינים נגד הממשלה ונגד ביבי. זה אותו קהל שהפגין לפני שלוש שנים בטירוף 'רק לא ביבי'. פעם קראו לזה 'רק לא ביבי' ועכשיו זה 'רק לא יריב לוין' או 'רק לא רפורמה משפטית' אבל זה אותו טירוף שעוטה בכל פעם פנים אחרות".
התחושה, שאליה שותף גם קרומבי, היא שהרפורמה לא הוסברה כראוי, והחמיצה בכך הרבה תומכים פוטנציאליים שנסחפו למחאה שכנגד. לכן, בשלב השני, קרומבי נכנס גם לתחום ההסברה. "הפצנו בכל עלוני השבת חוברת הסברה מיוחדת על עיקרי הרפורמה. בחוברת פרסמנו קטע מתוך הספר של שמחה רוטמן שמסביר את עיקרי הרפורמה עם הקדמה של פרופסור ישראל אומן, זוכה פרס נובל, שמסביר עד כמה הרפורמה הזאת חיונית. החוברת הופצה ביותר מ־100 אלף עותקים והתגובות היו מטורפות".
מהתגובות הנלהבות מסיק קרומבי שבתוך גל המחאה בארץ מחנה הימין מחפש גם הוא ביטוי אמיתי לתמיכתו ברפורמה. "מחנה הימין, שברובו תומך ברפורמה, רוצה להרגיש שהוא לא לבד ושהוא לא משוגע כמו שחוזרים ואומרים לו. נוצר מצב שאנשים מפחדים להביע בקול את דעתם בעד הרפורמה כי מיד מכניסים אותם למשבצת של 'המטורלל'", הוא מלין. "יש כאן ציבור שלם שחושש להביע את דעתו בחופשיות, ודווקא בשל כך חשוב כל כך להשמיע את קולנו".
קרומבי מבקש לנהל קמפיין הסברה נרחב בציבור כדי להביא את עיקרי הרפורמה ולהבהיר את הנחיצות הרבה ברפורמה משפטית. "אני מראה לאנשים איך בג"ץ פגע ביכולת של צה"ל לנצח ובעקבות הפסיקות שלו נרצחו יהודים חפים מפשע. אנשים מופתעים מכך. הם אומרים 'וואלה? לא הכרתי את הסיפורים האלה'. הבתים שמשם המחבלים ירו על טלי חטואל ובנותיה הם בתים שבג"ץ אסר להרוס למרות שהמערכת הביטחונית התריעה עליהם פעם אחרי פעם. השקענו בהפקת סרטון הסברה מעולה שמופץ ברשתות כי אנשים רוצים לדעת, הם רוצים לשמוע את הדברים ולהבין".
בעצם הבנתם שכדי לעקוף את התקשורת המגויסת ולהגיע ישירות לעם צריך לפעול בעיקר דרך הרשתות החברתיות?
"התקשורת נותנת תחושה כאילו כל העם נגד הרפורמה, אבל מי מוביל את המחאה הזאת? בוגי יעלון, אהוד ברק, רון חולדאי, ציפי לבני - כולם לא עברו את אחוז החסימה והם היום ממובילי מחאת השמאל. אהוד אולמרט, אסיר משוחרר שכראש ממשלה התרסק בסקרים והעם בעט אותו החוצה, הוא היום מראשי המחאה. או דן חלוץ, שרצה להיכנס לפוליטיקה והבין שאין לכך שום היתכנות - אלו האנשים שמנהיגים את המחאה. אבל התקשורת נותנת להם תחושה מדהימה של 'אנחנו העם', לכן כל כך חשוב להדגיש את התחושה האמיתית שרוב העם בעד הרפורמה. זו הייתה הבטחה ליבתית בבחירות האחרונות".
אתה אדם עובד וצריך לדאוג גם לפרנסת הבית. מתי יש לך זמן לניהול הקמפיין?
"שאלה טובה. זה לגמרי שואב אותי. אני פה בעמדת נחיתות מול האירוע הענקי הזה", הוא מחייך. "האמת, זה לא פשוט בכלל, אבל ברור לי שמדובר ברגע היסטורי ואני חייב לקום ולעשות מעשה והלכתי על זה בכל הכוח. פשוט אין ברירה אחרת".
כמה שעות אתה משקיע בזה ביום?
"אני אול אין. אני כל היום על זה. הרבה אנשים שואלים אותי מאיפה מגיע המקום הזה של לקחת יוזמה ולהרים כזה קמפיין כשאף אחד בימין עדיין לא עשה את זה. ואני אומר שזה משהו מאוד חזק מהחינוך בבית. אבא שלי, זאב קרומבי, מטפל זוגי ודוקטור לעבודה סוציאלית, לימד אותנו לקחת יוזמה ואחריות ושאם אף אחד לא עושה אז תקום אתה ותעשה".
העשייה שלך היא טיפה בים מול כוחות אדירים, אתה לא חושש שאתה עובד על ניוטרל?
"יכול להיות שזו טיפה בים אבל יכול להיות שזו האצבע שעוצרת את הסכר", הוא מחדד. "כשיצאתי לדרך הרגשתי שאנחנו בנקודה קריטית והתחושה שלי לפחות הייתה על חלק מהפוליטיקאים בימין שהם בנקודת שבירה. היו כל מיני דיווחים על איך הם אוטוטו נשברים ושוקלים לצאת נגד הרפורמה. אני חושב שבעובדה שהתחלנו את הקמפיין הזה עם שלטים בכל הארץ הייתה אמירה חשובה. נכון, זאת טיפה בים ביחס למשאבי השמאל אבל עדיין אין עיר בישראל היום שאין בה שלט תמיכה ברפורמה. עלינו עם שלטי ענק באיילון שרואים אותם מאות אלפי בני אדם מדי יום, עלינו בשלט בכביש בגין בירושלים ואיפה לא".
"הציונות הדתית היא ה'אס' שלהם"
לאחרונה הפתיע רבים בפרסום עצומת הפרופסורים. "זו הייתה יוזמה של ד"ר אסף מלאך מעופרה וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני, ואני נרתמתי להיות הפרויקטור של זה. התחושה הייתה שעולם האקדמיה כולו נגד הרפורמה, אבל הבאנו רשימה ארוכה של פרופסורים, חלקם ברמה בינלאומית, שתומכים ברפורמה. אחרי שפרסמנו את עצומת הפרופסורים התקשר אליי חבר מגבעת שמואל וסיפר שהוא יוצא כרגע מבית הכנסת וכל החברים שלו דיברו על כך שבטח השמות מומצאים כי לא יכול להיות ש־120 פרופסורים תומכים ברפורמה, ככה הוא אמר לי. אנשים כל כך בתוך הדיס־אינפורמציה שהתקשורת טחנה להם בראש שהם מתקשים להאמין שזה בכלל אפשרי".
כי כשמכנים את המחאה כ"מחאת ההייטקיסטים" ו"מחאת הפרופסורים", עושה רושם שכולם נגד.
"לגמרי. ומכאן מבינים גם שרק הבבונים הנבערים מדעת, שלא מבינים כלום - הם אלו שתומכים ברפורמה".
אחרי פרסום מאות שלטי חוצות ברחבי הארץ, הפצת אלפי חוברות הסברה וסרטון מיוחד שהופץ ברשת, קרומבי יחד עם שותפיו מארגוני החברה האזרחית עולים לשלב הבא ומכריזים לראשונה על קיום עצרת תמיכה מרכזית בעד הרפורמה המשפטית.
"אנחנו מתכננים עצרת גדולה של תמיכה. האנרכיסטים מתכננים בשבוע שלפני ההצבעה על הרפורמה, שאמורה להיות ממש ערב פסח, השבתה ענקית. הם מתכננים לשבש לגמרי את כל המדינה, לשבש את ההכנות לחג, ומול זה אי אפשר לשתוק. נכון שאנחנו בשלטון ובדרך כלל מי שבשלטון מטבע הדברים פחות יוצא לרחובות, אבל הגענו לשלב שאי אפשר יותר לשתוק", הוא שב ומדגיש.
"אני שומע הרבה את הטענה שמי שבשלטון לא יוצא לרחובות, אבל גם כשרבין עשה את אוסלו והימין מחה השמאל קיים עצרת תמיכה מרכזית בהסכמי אוסלו בכיכר רבין, שכידוע בסופה לדאבון לב יגאל עמיר רצח את רבין. גם לפני ההתנתקות עשו ליד הכנסת הפגנה ענקית של 'שלום עכשיו'. ויותר מזה, כשמחנה השמאל בשלטון יש לו את כל התקשורת וכל המערכות שמתגייסות למענו".
בדיוק בגלל זה יכול להיות שעצרת כזאת עלולה להפוך בסופו של דבר לירייה ברגל.
"למחנה הימין אין יותר את הפריבילגיה להישאר בבית", הוא אומר בהדגשה. "אנחנו חייבים לצאת ולחזק את נבחרי הציבור שלנו, להעניק להם כוח וכן, גם אם יהיו 20 אלף איש זו תהיה הצלחה מבחינתי, כי אנשים בדרך כלל יוצאים לרחובות להפגין נגד ובמקרה הזה יבואו לתמוך ברפורמה, להעניק לנבחרי הציבור שלנו רוח גבית ולומר אתם לא לבד".
אבל אין לך חשש שעצרת קטנה רק תגרום לתחושה שהעם לא איתך?
"אני יכול לומר לך שבימים האחרונים פנו אליי עשרות אנשים ושאלו למה אין קריאה לצאת מהבית. אנשים יושבים בערב מול הטלוויזיה, צופים במה שקורה במדינה ומורטים את שערות ראשם. צריך לצאת לכיכרות. מול הטירוף הזה חייבים לעשות עצרת ממלכתית מכובדת ולהביא את דבר העם שתומך ברפורמה".
אתה לוקח בחשבון שההד לעצרת כזאת לא יהיה באותו קנה מידה כמו הפגנות השמאל שהתקשורת מגויסת להן לחלוטין?
"זה ברור לי, אבל בסוף כשאתה מארגן עצרת אתה יוצר באזז סביבה וההשפעה היא גם פנימה בתוך המחנה".
קרומבי מזהה בהנהגת השמאל שימת דגש יוצאת דופן דווקא על הציבור הדתי־לאומי ומבקש להתריע מההשלכות הצפויות לכך. "אני פרסומאי ואני מכיר משאבים של קמפיינים. אני מכיר עלויות של מודעות בפרינט ועלויות של צילומים בדיגיטל, יח"צ וכו', ואני רואה את ההשקעה העצומה שלהם בציבור הדתי־לאומי. הפגנה אחת בודדת של כמה אנשים באפרת קיבלה יח"צ מטורף בתקשורת. כל כמה אנשים שיעמדו יחד ביישוב דתי יקבלו יח"צ".
למה לשיטתך זה כל כך חשוב להם?
"הם משקיעים בציבור שלנו כי מבחינה אסטרטגית זה האס שלהם. ככה הם יכולים לטעון שמפגינים נגד הרפורמה אנשים שבאמת חרדים לדמוקרטיה ולא רק בגלל שהפסידו בבחירות. המגזר הדתי־לאומי הוא האליבי שלהם בטענה 'תראו, יש כאן גם מתנחלים'. מבחינתם זה גם לפורר את מחנה הימין מבפנים", מסביר קרומבי. "יש כאן הסכם בלתי כתוב שאומר 'אתם תפגינו יחד איתנו נגד הרפורמה ואנחנו נסכים לקבל אתכם למועדון היוקרתי של הנאורים והיפים של מדינת ישראל'. ישנו ציבור דתי־לאומי צעיר ובורגני שלא זוכר את ההתנתקות או את אוסלו והוא עובד בחברות הייטק תל אביביות, וכשבפינת הקפה במשרד מדברים על הרפורמה הוא לא רוצה להצטייר כמטורלל היחיד שתומך ברפורמה".
קרומבי משוכנע שמחנה הימין יצביע ברגליים וייקח חלק בעצרת המתוכננת. "אנשי מחנה הימין ייצאו מהבית ויאמרו להנהגת המחנה אנחנו מאחוריכם. הציבור מבין שיש לו הזדמנות להיות שותף ברגע היסטורי שכזה. עצרת כזאת תיתן לאנשים רוח גבית. הם ירגישו שהם לא לבד במערכה הזאת".
***