המפגש עם הרב אהרן דב הלפרין (69), עורך ומייסד השבועון 'כפר חב"ד', נפתח בפרץ נוסטלגיה. הבמה של העיתון 'בשבע' מזכירה לו ימים עברו.
"הדור הצעיר לא זוכר, אבל לפני כמה שנים הייתה לי תוכנית אקטואליה קבועה בערוץ 7. זו הייתה תוכנית פופולרית מאוד עם הרבה מאזינים, ששודרה ביום שני בבוקר עם שידור חוזר בחמישי, ובמסגרתה היה לי קשר הדוק עם הרב זלמן מלמד, הרב אליעזר מלמד וכצל'ה, והיינו משוחחים רבות על נושאי האקטואליה", מספר הלפרין. "זכורה לי במיוחד אנקדוטה שרובי ריבלין, לימים נשיא המדינה, ביקש שאראיין אותו. ועל מה הוא רצה להתראיין? על האקטיביזם השיפוטי של אהרן ברק", אומר הלפרין בחיוך.
"היו לי המון מאזינים לתוכנית, היא קיבלה הרבה תגובות והייתה נחשבת לצד התוכנית של אדיר זיק לאחת מהתוכניות הבוערות בערוץ 7. שידרתי שם עד שהממשלה הדמוקרטית שלנו סגרה את ערוץ 7, כי זה הפריע לתעמולה שלהם. אני אישית לא הואשמתי, כי לא שידרתי מהאונייה אלא מהאולפן, וזכורני שהייתי בהפגנה ההיא אחרי שעצרו את ראשי ערוץ 7".
מאותה תקופה זכור להלפרין במיוחד הקשר עם חברו אדיר זיק. "בימים הקשים של אוסלו הוא נתן פתחון פה, כי לימין לא היו תוכניות באמצעי התקשורת. הוא היה אדם שהרגשת שאתה יכול להזדהות איתו בגלל הקשר הימני וגם בנושאים של אהבת ישראל, כי אדיר זיק היה משופע באהבת ישראל".
התהלוכה שלא סוקרה
הלפרין, נציין לטובת מי שלא מכיר, הוא דמות בולטת כבר 43 שנים בתקשורת החרדית, בפרט בחב"ד. צמרת העיתונאים של חב"ד, כמעט כולה, התחילה את דרכה אצלו בביטאון החב"די - מעורך 'שיחת השבוע' הרב מנחם ברוד ועד עורך 'המבשר' בנימין ליפקין ועורך 'משפחה' יוסי אליטוב. אך עוד לפני שאשאל את הלפרין על אודות חגיגות הגיליון ה־2000 של 'כפר חב"ד', הדבר שלשמו התכנסנו, פתחתי את הריאיון בקושיה בסיסית: למה צריך כיום עיתון כמו 'כפר חב"ד'? עיתונאים חב"דניקים מצויים ברוב כלי התקשורת, ובכלל חסידות חב"ד מסוקרת היטב בכל כלי התקשורת, בוודאי הדתיים והחרדיים. תשובתו של הלפרין מתחלקת לשניים: על הצורך בהקמת העיתון אז בראשיתו, בשנת תש"מ, ועל החשיבות שלו כיום, 43 שנה מאוחר יותר.
"כשהוקם העיתון 'כפר חב"ד' בשנת תש"מ, היה רק יומון חרדי אחד בישראל, 'המודיע'. הוא נשלט אז לא בידי החוגים החסידיים, כמו היום. שלטו בו חוגים שלא אהדו את חב"ד", מסביר הלפרין. "באותה תקופה פעל הרבי בשלושה מישורים, והעיקרי שבהם היה להפיץ יהדות. אז זה היה חידוש עצום, לפרוץ לציבור הלא דתי ולקרב אותם. בחב"ד ארגנו תהלוכת ל"ג בעומר בתל אביב, שבה מאה אלף ילדים צעקו 'שמע ישראל', וזה הרקע שעליו התפתח העיתון". הלפרין, שהיה אברך צעיר, קרא את המתקפות על חסידי חב"ד ב'המודיע', ורתח על שאין מי שיספר לדבריו את הסיפור האמיתי. "היו התקפות, ולא היה איפה להגיב. הייתי אברך צעיר שישב בבית והנושא בער בי. הייתי מזועזע, כי ציפיתי לכותרת שתכריז 'קידוש שם שמיים חסר תקדים: מאה אלף ילדים בדיזנגוף צועקים שמע ישראל'. באותו רגע אמרתי שחייבים להקים עיתון".
וכך קם הדבר ונהיה. "היו נושאים שהרבי עסק בהם, כמו מיהו יהודי ומסירת שטחים. בשני הנושאים הללו חב"ד הייתה בודדה במערכה. אני יכול להגיד בזהירות, אבל בוודאות של מאה אחוז, שעד שהוקם העיתון 'כפר חב"ד' הייתה העמדה של הציבור החרדי בארץ עמדה יונית מובהקת. העמדה הרשמית של אגודת ישראל הייתה אז תמיכה בפשרה טריטוריאלית ובוויתור על שטחים, עד ש'כפר חב"ד' במאבק שלו להביא את העמדה של הרבי, לנמק אותה ולהסביר אותה חולל מהפך גדול בדעת הקהל החרדי".
ההדים של המאמרים בשבועון החב"די הכו גלים בכל הציבור החרדי. "באותן שנים כאמור יצאו שני עיתונים, עיתון אחד רשמי חרדי ואחד לא רשמי – 'כפר חב"ד'. הוא עשה הדים כי היו ביקורות נוקבות ותשובות נוקבות. במטה של חבר הכנסת מנחם פרוש ברחוב פרס בירושלים היו דנים מה תקפו הפעם. 'כפר חב"ד' פרסם דעות נוקבות בנושא השטחים, ואחת ההצלחות הגדולות של השבועון בנושא הזה הייתה להביא עמדות של רבנים שלא הייתה להם דריסת רגל בעיתון החרדי הרשמי. גדולי הרבנים והפוסקים בעולם יצאו אצלנו במאמרים משכנעים ומנומקים כל שבוע, וכך העמדה של הציבור החרדי השתנתה. היום פשוט שהציבור החרדי ימני, אבל כל זה היה ממש הפוך לפני 40 שנה".
הציבור החרדי ימני, כי הוא רואה את הטבח בהר נוף ומבין שאין לו פרטנר לשלום. מי אמר ששבועון 'כפר חב"ד' הוא שהביא לשינוי?
"אני מדבר על השיח שהשתנה כבר לפני 40 שנה, עוד לפני הפיגועים שמנית. לאט לאט ראית שינוי בקו גם בעיתונות החרדית, שלא יכלו להתעלם מכל מה שכתבו. אמרו לי אישים בכירים באגודת ישראל, בהם האדמו"ר 'פני מנחם' מגור שזכיתי להיות קרוב מאוד אליו, שהתרומה של 'כפר חב"ד' בנושא הזה הייתה חסרת תקדים. כך גם אישים בכירים במפלגה כמו חבר הכנסת אברהם שפירא, שאמר שזהו אחד הנושאים שבהם העיתון 'כפר חב"ד' חולל מהפך".
וכיום, למה חשוב שיהיה עיתון חב"די?
"אנחנו ממשיכים לפעול להבעת העמדה וההסברה המנומקת בנושאי ארץ ישראל ומערכת המשפט. וכעת לנושא העיקרי: אנחנו לא באים לפרסם את חב"ד, מה אנחנו צריכים את זה? אנחנו באים להפיץ את ההשקפות והאור של חב"ד. המגזין שלנו לא עוסק בעוד פעולה, אלא בהדרכות מסוימות לאישיות כזו או אחרת. בדרך אגב גם מפורסם שהשליח הזה עשה כך וכך, אבל זה לא העיקר אלא המשנה של הרבי בכל תחומי החיים. המבט על יהודי, ההדרכות לשלוחים, איך הרבי הראה את הדרך לקרב יהודים דרך עבודת ה' ונושאים ציבוריים. איך מישהו אמר? הוא השאיר לכם צידה לדרך בתחנות דלק שלא ייגמרו. חשוב להדגיש: אנחנו לא במה של מאמרים עיוניים אלא עיתון. למשל, יכולה להיות כתבה עם פרופסור שמספר על יחידוּת עם הרבי וכיצד הרבי פרס את משנתו, או סיפורה של משפחה שהתקרבה ליהדות על ידי מצוות ששלח לה. אתה מספר מה העמדה של הרבי - לקרב כל יהודי. כל שבוע אנחנו מביאים את האור הזה, פוקחים לקוראים את העיניים בהרבה נושאים, זו המטרה העיקרית של העיתון".
הצוואה של הרבי
'כפר חב"ד' הוא מוצר לא שגרתי בענף התקשורת החרדי. הוא כמו שבועון חרדי, אבל נישתי לגמרי. כולו עוסק בענייני חב"ד וחסידות. ראיונות עם שלוחים, חשיפות על הרבי וגילויים הקשורים בחסידות. העיתון מחולק לכמה מגזינים: מגזין למבוגרים, מוספים לנשים, לילדים ולנערות, גיליון חדשות וגם מוסף תורני.
הצצנו במשרדי העיתון, ושם התוודענו לתוכני הגיליון ה־2000 החגיגי, ונחשפנו לעולם תוכן שנוגע כמעט כולו באדם אחד בלבד, הרבי מלובביץ', אבל במגוון זוויות: מהפרשן המדיני הבכיר של 'ידיעות אחרונות' שמעון שיפר, שמספר על ביקורו המרגש אצל שלוחי חב"ד באוקראינה ועל כמה תחנות עם הרבי מלובביץ', דרך העיתונאי שלמה שמיר מ'מעריב' שחושף חמישה מפגשים אישיים עם הרבי, ועד תגליות על הקשר האישי שניהל הרבי עם צמרת המשוררים הישראליים ובהם אלתרמן, זלדה ושלונסקי. לצד כל אלה מתפרסמות שיחות תורניות עם משפיעים ועם שלוחי חב"ד מסביב לעולם.
במערכת העיתון גאים מאוד ביחס המיוחד שהעניק לו הרבי מלובביץ' לאורך כל השנים, שכמובן ביסס את מעמדו ככלי התקשורת הכי משפיע בחב"ד, למרות אמצעי המדיה הרבים והמגוונים. "אין מילים שאני יכול להגיד, רק מקווה שאותם כוחות של הרבי שליוו אותי עד עכשיו, ימשיכו ללוות אותי הלאה. הפעם האחרונה שבה זכיתי לעמוד פנים אל פנים מול הרבי הייתה חודשיים לפני שקיבל את האירוע המוחי בכ"ז אדר, אחרי שיצא הגיליון ה־500 שהוא כתב מכתב ברכה מיוחד לכבודו. כשעברתי הרבי נתן דולר, אחרי זה עוד דולר בשביל 'כפר חב"ד', וכשהתחלתי ללכת נתן לי עוד דולר, והמילים האחרונות שלו אליי הן הצוואה: הוא נתן לי עוד דולר ואמר שזה ל־501. זה בשביל ההלאה, אל תסתפק ב־500. זה מה שנותן לי את הכוח ומדריך אותי".
מה החשיבות של חיזוק המחוזקים?
"חסיד חב"ד, אני לא מדבר על השלוחים, חי את החיים הרגילים ויושב בשבת וקורא איך מישהו מסביר את החשיבות שיש למבצע תפילין, ואיך זה חלק בלתי נפרד מההתקשרות לרבי, וכמה זה פועל רבות ונצורות. הוא אומר לאשתו: בשבוע הבא אני יוצא למבצע תפילין, וכך בנושאים אחרים", מדגים הלפרין. "כאשר נשות חב"ד קוראות איך נשים מספרות כמה זה מוסיף להן השתתפות במבצע נש"ק (נרות שבת קודש – ד"ע), מה הדרך הטובה לעשות זאת ולמה זה יכניס הרבה אור חסידי, זה משכנע נשים קצת עצלות ומחזק אותן לפעול".
לצד זאת, הלפרין מדגיש כי הוא שייך "לדור ההוא" שרואה בעיתון במת השפעה לקהלים נוספים. "יש לי סוויץ' במוח, כמו בזמן הקמת העיתון, שאנחנו צריכים להביא את דבר הרבי לקהלים שנושאים כמו איסור מסירת שטחים וקירוב יהודים לא נשמעו בהם. אני כל הזמן חושב על ההיבט הזה. גם היום צריך לנסוע לפני המחנה ולהתוות את הדרך לכולם, שמושפעים מכך במישרין או בעקיפין, גם אם כל אחד מלביש את זה באותיות ובלבושים שלו".
עד כמה התייעצת עם הרבי על הנושאים שמובאים בעיתון?
"היו לי אין־ספור הדרכות מהרבי בנושא הזה, את חלקן הגדול אפילו לא יכולתי לספר, כמו הוראות של הרבי בנושאי מאבקים לביטול גזרת מיהו יהודי, מסירת שטחים והקמת ממשלה צרה. זכיתי ברוך השם להרבה הדרכות, ואני משתדל לקיימן. הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה קורא בכל שבוע מהאות הראשונה עד האחרונה, ישב איתי אחרי ג' בתמוז, יום הסתלקות הרבי, ונתן לי עצה: בכל שבוע, לפני שאתה סוגר את העיתון, עצום את העיניים וחשוב שהרבי עומד לקרוא אותו השבוע כמו שקרא תמיד. כך תהיה ההתייחסות שלך לכל מה שכתוב בעיתון. ברוך השם אני מיישם את ההצעה הזאת עד היום, עם תחושת האחריות הגדולה על כל מילה".
חטפת מהרבי גם נזיפות?
"היו ביקורות על דברים, בוודאי. הרבי העיר על דבר מסוים שלא היה צריך להיכתב, הביקורת בנתה אותנו. היא נתנה לנו את כיוון הדרך לעתיד".
אפרופו הנזיפות, מה לא תביא לעיתון שלך?
"בכל הקשור לצניעות אין צורך לומר, וכמובן רכילות וצהוב", מדגיש הלפרין בפתח דבריו. "לא אביא דברים שנוגדים את עמדתו הברורה של הרבי. לא אביא למשל מאמר בעד פינוי שטחים. אני כן יכול לדווח שפלוני אמר שכך, או במאמר להתווכח איתו. כך בסוגיות שלא היה בהן ספק מה דעת הרבי, כמו מסירת שטחים. בנושא מורכב אפשר למצוא בעיתון כמה דעות, כמו בשאלה איך אפשר להתייחס ליום העצמאות".
אני מאתגר את הלפרין בנושא הגיוס לצבא. "העמדה של הרבי היא שבחור ישיבה צריך ללמוד", הוא אומר, "לכן לא אפרסם מאמר שמעודד בחורי ישיבה להתגייס, כי זה נגד עמדתו של הרבי. בהחלט נפרסם מאמרים על האהבה העצומה שרחש הרבי לחיילים ועל החשיבות העצומה שראה בפעילותם, משהו שלא תמצא בעיתונות החרדית".
בעיתונות החרדית נמצא קריאות להצביע למפלגה מסוימת.
"יש לנו כלל שהרבי קבע, שחב"ד לא מתערבת בפוליטיקה. עם זאת הדרך שהתווה העיתון 'כפר חב"ד', בכך שהטמיע את הזעקות של הרבי בנושא שלמות הארץ, ושבוע אחרי שבוע הזכיר כמה זה היה קריטי אצל הרבי, אני מניח שיש לו השפעה ברורה על דפוסי ההצבעה בחסידות חב"ד. חב"ד היא לא מפלגתית באופן רשמי, אבל היו מאמרי מערכת בזמנים שונים שהיה ניתן להבין מהם לאן נושבת הרוח ולמי אי אפשר להצביע וכיוצא בזה. הצבנו את הנושאים שבעיני הרבי היו הכי חשובים, אבל לא נכנסנו לפרטים. הרבי לא רצה שחב"ד תתערב באופן רשמי".
ברמה המעשית, חרף אי ההכרזה הרשמית, מפלגות המזוהות עם הציונות הדתית לגלגוליהן זוכות ברוב מוחץ ביישוב כפר חב"ד, ובכלל בקהילות חב"ד שבארץ ישראל. "אנחנו מראיינים אנשים מהציונות הדתית יותר מכל חוג אחר בציבור. היו לנו לאחרונה שני ראיונות מרכזיים עם בן גביר, וכמעט עם כל חברי הכנסת, לדוגמה שמחה רוטמן ואורית סטרוק. ככלל, לאורך השנים היו לנו המון ראיונות עם דתיים לאומיים, החל מהרב דרוקמן וכלה באדיר זיק. היה קשר שנכרך פעמים רבות במאבק על שלמות הארץ. היו שנים שבהן גם כתבתי מאמרים בעיתונות הדתית־לאומית, זכורני למשל מאמרים שכתבתי במקור ראשון בעריכת עמנואל שילה".
גם עם גדולי הרבנים בציונות הדתית היה להלפרין קשר מיוחד. "ראיינתי פעם את הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, ובאותה הזדמנות שוחחנו שיחה ארוכה מאוד. הוא היה ירושלמי, וגם אני ירושלמי במקור. הוא סיפר לי אנקדוטות מחיי ירושלים של פעם ועודד אותי להמשיך בנושא של שלמות הארץ".
אגב, הלפרין נזכר בכותב קבוע של מאמרים בנושא שלמות הארץ באותם ימים, אריאל שרון. "אחד הכותבים שהיה שולח לי חומר בפקס בכתב יד ומתעניין אם הגיע היה חבר כנסת בשם אריאל שרון, שכתב אצלנו קבוע, בתקופה של רצח רבין ואחרי כן, מאמרים שהיה כדאי להוציא בספר על מורשת שרון האמיתית. אחד הפוליטיקאים שהייתי איתם בידידות אישית והיה קורא את העיתון באדיקות ואפילו מפיץ אותו כל שבוע ומדבר עליו היה גנדי הי"ד".
לא חושב על פנסיה
אהרן דב הלפרין, 69, תושב כפר חב"ד, בהיותו בחור בישיבת 'קול תורה' הליטאית, למד אצל הרב שלמה זלמן אוירבך, ובתקופה ההיא השתתף בסתר בשיעורי תניא. "באתי לראשונה לכפר חב"ד בשבת פרשת זכור, אז שמעתי את המשפיע מתוועד, ולראשונה נודע לי שעמלק הוא לא רק דמות שפעם נלחמו נגדה, אלא משהו פנימי שכל אחד צריך להילחם בו. נחשפתי לאור של עולם חדש". יחד עם עוד כמה חברים עבר הלפרין ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב"ד. "לאחריה הלכנו לשנת לימודים אצל הרבי, זה היה לפני 50 שנה בראש חודש ניסן". בצבא שירת ברבנות חיל האוויר תחת הרב גד נבון. "הקשר עמו בא לידי ביטוי בראיונות שהעניק לעיתון ובהרבה פעילות משותפת שעשינו". אחרי החתונה למד ולימד בישיבת חב"ד בלוד ולאחריה בישיבת כפר חב"ד, עד שכאמור העיתון יצא לאור. "בער לי להקים אותו". כיום משמש הלפרין עורך ראשי, מעורב באישור כל כתבה, קורא את כל עמודי העיתון ומעיר את הערותיו, אבל את הקרדיט הגדול הוא מבקש להעניק למנחם כהן. "העורך בפועל הוא מנחם כהן, כישרון אדיר. אחד הדברים הטובים שקרו לי בקריירה של 'כפר חב"ד' הוא שמצאנו את מנחם כהן בערך סביב הוצאת גיליון מספר 1500. הוא מביא חומרים מרתקים ומסור לעיתון עם פנים לדור העתיד, קורא את הדור ויודע להתאים את העיתון אליהם".
לסיום אני שואל את הלפרין אם יש לו מחשבות על יציאה לפנסיה. התשובה כמובן שלילית. "אחד הדברים שהרבי הדריך אותנו בהם, ובעיתון הבאתי כל כך הרבה סיפורים על כך, שהרבי אמר שהוא אינו מכיר במושג הזה. הרבי אמר: לפרוש בן שבעים? אני אחרי גיל שבעים ויש לי תוכנית לעוד 15 שנה ואחרי זה לעוד 15 שנה. הרבי לא נותן לנו את הפריבילגיה הזאת".
***