חסימת נתיבי איילון במחאה על רפורמת לוין
חסימת נתיבי איילון במחאה על רפורמת לויןצילום: Tomer Neuberg/Flash90

בימים אלה של סתימת עורקי תחבורה בידי המוחים נגד החקיקה לתיקון מערכת המשפט ביקשנו להיזכר באופן בו התייחסו גורמי האכיפה לחוסמי כבישים אחרים, מפגיני 'זו ארצנו' בתקופת הסכמי אוסלו.

על כך שוחחנו עם מי שעמד אז בראש התנועה, משה פייגלין, שממקד את דבריו פחות באופן שבו מתנהלת המשטרה כיום לעומת העבר, אלא בתוכן ומהות המחאות.

"הבעיה היא פחות איך המשטרה מתנהגת. לא אהבתי לראות שזורקים רימון הלם ולא משנה מול איזה מפגינים. התפיסה הבסיסית של המשטרה היא שאני משרת את האזרחים ואני מפעיל כוח לא כדי להעניש אלא כדי להחזיר את הסדר על כנו. זו צריכה להיות התפיסה העקרונית של המשטרה ולא נכון למדוד למי הרביצו יותר", אומר פייגלין הסבור כי מדובר בפערים מהותיים ועמוקים הרבה יותר בין שני צידי המפגינים.

"כשרואים את השמאל יוצא להפגנה זה קצה הקרחון. מי שמפגין הם האליטות ומהנדסי התודעה דרך ערוצי התודעה הפקידות הציבורית והאקדמיה, ויש להם את הציבור שהוא ברובו חביב ונחמד ואהוב, אבל גם אם אתה האדם הכי אינטליגנטי קל להפוך אותך לאספסוף. הם הפכו אותם לאידיוטים שימושיים וזה מה שאנחנו רואים כאן. יש כאן אנשים שהינדסו אותם, כי הרי לטעון שאם מחזירים לעם את בחירת השופטים זה נגד הדמוקרטיה זה אוקסימורון, קשקוש גמור. זו הסתה ולא טענה רציונאלית, אבל הם יוצאים להפגין כי הם משמשים כאידיוטים שימושיים של כוחות חזקים הרבה יותר שמפעילים אותם".

מנגד, אומר פייגלין, "ב'זו ארצנו' כל ילד בן 15 מכפר חב"ד שחסם איתי את כביש מספר 1 באוגוסט 95' הבין את מה שלא הבינו הגנרלים והפרופסורים שטענו שזה יביא שלום ושאוסלו יביא אוטובוסים מתפוצצים. ההבדל העמוק הוא שההפגנות נגד אוסלו היו הפגנות נגד האליטות, בעוד ההפגנות האלה הן בשימוש האליטות, הן מקבלות יום שידור באולפן פתוח בכל הערוצים, כולל בערוץ הממלכתי. הם פותחים אולפן מתוך ההפגנה".

"כשחסמנו את הכביש ב-95', בהתחלה העיתונאים דיווחו דיווחים אוהדים, כי בהתחלה התקשורת תומכת באנדרדוג, בעיקר כשמדובר בהפגנה לא אלימה, קשרנו את ידינו וישבנו על הכביש כמעשה דמוקרטי וביטוי לאחריות אזרחית נאצלת. הם דיווחו גם על נהגים שהצטרפו אלינו, אבל אז הגיעו ההנחיות מלמעלה. האף העקום של חיים יבין נתן את הטון לכל התקשורת באותו לילה, ובזה נגמר הסיפור. כך קרה שבערב חזרנו הביתה, פתחנו חדשות כדי לראות שהמסר עבר, אבל כל מה שאתה רואה היה שהיית אלים ומסוכן. ככה זה כשאתה מפגין נגד האליטות לעומת כשאתה מפגין בשמן של האליטות", אומר פייגלין.

עוד הוא מוסיף ומבהיר: "אני לא נגד חסימת כבישים ולא נגד מעבר על החוק. כשנחצה קו אדום מוסרי חובתו וזכותו של אזרח לא לציית ולסמן למדינה ולממשלה את הקו האדום המוסרי שאותו אסור לעבור. זה מעשה נאצל, אם זה לא אלים", הוא אומר ולשאלתנו מציין שבעיניו חסימת כביש גם בפני אמבולנס אינה אקט אלים. אלימות היא מכות, אומר פייגלין.

"באמריקה חוגגים כחג לאומי את יום הולדתו של מרטין לותר קינג שעבר על החוק ועשה בדיוק את הדברים הללו, חסם כבישים והפגין. הדמוקרטיה מבינה שהאזרח הוא לא הילד הצייתן של המדינה והממשלה, אלא הוא האבא והאימא של המדינה, ולפעמים האבא והאימא צריכים לשים לילדים גבולות".

"השמאל ידע באמצעות אי ציות אזרחי להציב את הגבולות הללו, ולכן על מחיקת חוו'ארה אף אחד לא מדבר אבל על מחיקת אריאל, עמנואל, בית אל וגבעת האולפנה מדברים, וזה גם בתוך השיח הנאור. זה קורה כי השמאל ידע לעצב את גבולות השיח באמצעות אי ציות, והימין לא ידע לעשות את אותו הדבר כשהוא היה חייב לעשות זאת בגוש קטיף ולא עשה", אומר פייגלין.

"איך נמנעים מאנרכיה ומכך שהגג ייפול על ראשינו? על ידי האמירה שאני מכבד על החוק על ידי שאני מוכן לשאת בעונש ולא על ידי שאני מקיים אותו. כשעמדתי לדין על המרדה ייצגתי את עצמי ובשלב הטיעונים לעונש, שלב שבו מסבירים לשופטים שהנאשם הוא אזרח טוב חוץ מהמעידה הזו וכו', אמרתי שאני לא מוכן לטעון לעונש כי אני גאה במה שעשיתי ומוכן לשאת בעונש ואעשה באותה סיטואציה את אותו דבר שוב. זה הבדל בין אזרח שומר חוק לאספסוף אנרכיסטי שלא אכפת לו להחריב את המדינה, וזה מה שאנחנו רואים עכשיו. כעת זה לא מרי אזרחי אלא אספסוף שמייצר אנרכיה".

על מנת לחדד את תפיסתו אודות המפגינים והמוחים מחדד פייגלין ומבהיר כי בעיניו "אלו אנשים איכותיים שאכפת להם וכואב להם, ואני מאמין לאותנטיות של המחאה שלהם. אני מבין לליבם כי הסיפור כאן הוא לא הדמוקרטיה אלא על זהותה של המדינה ועל ההגמוניה והמעבר מ'דמוקרטית ויהודית' למה שעלול בעיניהם להיות 'יהודית ודמוקרטית', מה נספח למה, על זה הויכוח ועל זה הכאב. מי שרוצה שהיהדות תהיה נספח פולקלוריסטי למדינה שתהיה ככל הגויים, הוא מוכן לפסאודו הפיכה צבאית. יש כאן הפיכה צבאית זוחלת של הטייסים שמשתמשים בביטחון ישראל שהופקד בידם, כדי לאלץ ממשלה נבחרת לנהוג כרצונם. עם כל ההבנה לכאב ולהזדהות האישית עם האנשים הללו שאני מאוד אוהב, האירוע כאן הוא אירוע מהפכני אנרכיסטי".