האם יש מענה דתי הולם לסטודנטים הדתיים בקמפוס רם באוניברסיטה העברית?
לפי כמה מהסטודנטים הדתיים ששוחחו עם ערוץ 7 התשובה היא די שלילית. "עם הגיעי לאוניברסיטה העברית כסטודנט מתחיל שמחפש את מקומו, לא מצאתי את מקומי מהבחינה הדתית. תהיתי איפה נמצא המענה לצרכים ולחובות הדתיות שלי", מספר סטודנט בשנה א' הלומד בקמפוס גבעת רם.
"על פי ההלכה והליטורגיה היהודית ישנה חובה להתפלל בציבור ובבית כנסת, ולא התרשמתי כי יש מענה לזה מצד האוניברסיטה. בשבועות הראשונים לא שמעתי על קיומם של מניינים (תפילות בציבור) ונאלצתי להתפלל ביחיד על אף המצווה להתפלל במניין. אמרתי לעצמי שלא ייתכן שאעביר ארבע שנים תובעניות מאוד במקום הזה בתפילות שלוש פעמים ביום ביחידות".
לאחר כמה ימים שמע א' על קיומו של בית כנסת בקצה הדרומי של הקמפוס, סמוך לשכונת ניות הרחוקה. "מצאתי שעה שיכולתי לפנות והלכתי כדי לבדוק מה קורה בבית הכנסת, האם מתקיימות שם תפילות כסדרם, האם יש קהילה סביב בית הכנסת והאם יש מקום שיוכל לשמש לי כבית מבחינה דתית. לאחר דרך ארוכה של כ-20 דקות בקצב מהיר, גיליתי מצב עגום. בית הכנסת היה סגור, לא היתה עדות לשום פעילות והמקום מרוחק כל כך עד שלא היו אנשים באזור כדי לשאול אותם על מה שקורה שם", מתאר א' את המצב המורכב.
"לאחר המון בירורים ושמועות מפה לאוזן גיליתי שיש קבוצת וואטסאפ שבה מתאמים על התארגנות מניינים. חלק מהמניינים נעשים במעברים צרים, מסדרונות ומרפסות למיניהן, חלקם תחת כיפת השמיים, חלקם קבועים וחלקם מזדמנים, אבל ישנם כמה מניינים מרכזיים המתקיימים בספריה הלאומית. חשבתי שכאן סוף סוף גיליתי את המקום שחיפשתי. אבל לאחר שהגעתי למקום גיליתי שהוא לא ענה על הציפיות מהטעמים הבאים", מדגיש א' ומפרט:
"ראשית כל, המקום מאוד לא נגיש, נמצא בקומה השנייה כאשר צריך לטפס בגרם מדרגות ענק ולאחריו במדרגות לולייניות עד שמגיעים למקום. גם לפי תנאי המקום אסור להיכנס עם תיק, דבר היוצר עיכוב נוסף ולא מאפשר להתפלל כראוי ברבע השעה שבין שיעור לשיעור. בנוסף, גם המיקום הזה רחוק מעט מהמרכז של הפעילות באוניברסיטה. שנית, החדר קטן מאוד, צפוף, לא נותן מענה למתפללות, וצר מלהכיל.
החדרון מכיל לכל היותר 20 אנשים, כאשר כ-60 באים לכל מניין כזה, ונאלצים לעמוד לאורך כל המסדרון ותערוכת המפות שמאחוריו, לחסום את המעבר לעוברים והשבים ולשמוע בקושי את התפילה. שלישית, החדר אינו ייעודי, כלומר לפעמים אפשר להגיע לשם ולמצוא בו פעילות אחרת, הדוחקת את רגלי המתפללים החוצה. וסיבה רביעית: התבשרתי כי עומדים לשפץ את מבנה הספרייה הלאומית, ולאחר השיפוץ שכנראה יארך כמה שנים, מתוכנן לקחת מאיתנו גם את כבשת הרש הזאת ולא לתת הקצאה במבנה המשופץ. נשמע לי מופרך שגם את המועט שיש לנו ייקחו לנו בלי תחליף ראוי. לא רק שמשכן קבע לא מתוכנן ולא נראה באופק, אלא אפילו אין תחליף זמני לתקופת השיפוץ!", מסכם א' את המצב העגום.
א' מציין כי ישנו חדר תפילה מוסלמי במרכז האזור של חדרי ההרצאות, מאובזר בצורה מצוינת. "אנחנו שמחים שיש להם את המענה והיכולת להתפלל בנחת ובנוחות. לכזאת רמה אנחנו מצפים כאשר אנחנו מבקשים את המענה".
האם פנית לאגודת הסטודנטים בעניין? "נציג אגודת הסטודנטים שלנו נפגש עם סגנית הנשיא לענייני אסטרטגיה ומגוון, ומלבד רצון חיובי שנראה שבאמת קיים, היא לא הציעה שום צעד מעשי שיאפשר לנו פתרון זמני או קבוע לבעיה שמבחינתנו מרכזית מאוד בהתנהלותנו כסטודנטים. נראה שזה לא הנושא הכי מתועדף מבחינת הנהלת האוניברסיטה".
א' מבקש לסיום לצאת בקריאה: "אני קורא מכאן אליכם, אל ליבכם, אל תפגעו בנו וביכולת שלנו להרגיש בבית מבחינה דתית! אל תגרמו לנו להתפלל בכל מיני מעברים ולהפריע לזרימה במרחב הציבורי של הקמפוס! אל תקחו מאיתנו את המעט שיש לנו, ותדאגו לנו לתחליף כלשהו, זמני וקבוע!".
מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "האוניברסיטה העברית מחויבת לאפשר לכל הבאים בשעריה, סטודנטים ומרצים כאחד, לממש את זכותם לפולחן דתי. בין היתר, מינתה האוניברסיטה רכז דת ומסורת לייעוץ בנושאים הלכתיים ומסורתיים. בקמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית (בגבעת רם) ישנו בית כנסת היסטורי וגדול, הנמצא בדרום-הקמפוס.
בחלקים המרכזיים-צפוניים של הקמפוס ישנו חדר תפילה בבניין קזאלי, המשמש כיום לתפילה בציבור. בשל מגפת הקורונה ושיפוץ מבנה הספרייה הלאומית בשנים האחרונות צומצמו מקומות התפילה בקמפוס, לכלל הדתות, והאוניברסיטה פועלת על מנת להשמיש בתי תפילה נוספים בפקולטה".