סוגיית לימודי הליבה בחברה החרדית עולה באופן תקופתי לתשומת הלב הציבורית ובכנס שהתקיים במכללת אפרתה לציון 75 שנות חינוך במדינת ישראל, הוצג מחקרו של ד"ר מנחם קרן קרץ שבחן את לימודי הליבה במגזר החרדי ובין מסקנותיו גם כמה הפתעות עליהן שוחחנו עמו.
"מאז המאה ה-19 יותר ויותר משפחות של יהודים שומרי מצוות במזרח אירופה, בעיקר באימפריה הרוסית כולל פולין, ליטא, בלארוס, אוקראינה וכו', מרחב שבו חיו כחמישה מיליון יהודים, וגם בהונגריה וגליציה, ששולחות את הילדים ללמוד לימודי ליבה", פותח ד"ר קרן קרץ ומדגיש כי דבריו מתמקדים "בעיקר מגיל החיידר ועד גיל הישיבה, 5-14, אבל אנחנו יודעים שהפונים לאקדמיה נחשפו בגיל צעיר ללימודי חול".
דבריו של קרן קרץ מתמקדים בבנים שכן "הבנות נשלחו בקלות רבה יותר ללימודי חול, כדי להכיר שפות זרות, לפתח אופציות לתעסוקה וכו'. הבנות פטורות ממצוות לימוד תורה, ולכן לא הייתה בעיה שילמדו לימודי חול, ולכן הבנות היו משכילות יותר מהבנים, וכך זה גם כיום", הוא אומר.
ד"ר קרן קרץ מזכיר את ההיסטוריה הארוכה של לימודי מדעים ותורות חיצוניות כפי שהדברים מופיעים בתלמוד ובתיעוד מתקופת בית שני כאשר חוכמות יוון נלמדו גם על ידי יהודים. למעשה בתקופות אותן חקר ד"ר קרן קרץ לא הייתה התנגדות ממוסדת ללימודי ליבה, למעט אותם שסברו שאת לימודי הליבה ראוי להשלים בגילאים מאוחרים יותר, אך בתלמודי התורה עצמם לא נכון לשלב לימודי חול.
"החל מאמצע המאה ה-19 הייתה חובה לשלוח ילדים לבתי ספר. החובה הזו לא נאכפה ומרבית היהודים שבכפרים לא שלחו את ילדיהם לבתי הספר, כפי שעשו גם הגויים, והילדים נשלחו לעבוד". במציאות הזו רבנים העדיפו שלא להתבטא רשמית נגד דרישת המדינה לשגר את הילדים למוסדות לימוד ובאמצע המאה ה-19 התקיים כינוס גדול של רבנים מובילים וממנו יצאה האמירה המסכימה לקיומם של לימודי החול בבתי הספר שהוקמו על ידי המדינה.
"במחצית השנייה של המאה ה-19 פתחה המדינה בתי הספר בחינם עבור הילדים היהודים ובהם ניתנה האפשרות ללמוד גם בלי לכפות כתיבה בשבת וגם נאסרה התנכלות ליהודים. בנוסף איפשרו לילדים ללמוד בהם את עיקרי הדת היהודית בכיתות נפרדות. תלמידים יהודים שלמדו בבתי הספר הללו השלימו השכלה תורנית בשעות אחר הצהריים", מציין ד"ר קרן קרץ ומוסיף כי על מנת לדרבן את ההשתלבות של תלמידים יהודיים במוסדות הללו ובמוסדות ההמשך התיכונים והאקדמיים, ניתנה להם העדפה בנושאים שונים כמו בסוגיית הגיוס לצבא.
"סקר שנעשה בתחילת המאה העשרים מגלה שבכארבעים אחוזים מתלמודי התורה והחדרים לומדים לימודי חול. הדבר לא תמיד מוצא חן בעיני הרבנים. החפץ חיים כותב ב-1907 את מאמר 'תורת הבית' נגד המצב שבו ילדים יהודים לומדים לימודי חול, מספר על הידלדלות השורות של לומדי הגמרא".
עם הפיכתה של פולין למדינה עצמאית אחרי מלחמת העולם הראשונה, חיים בה מעל שלושה מיליון יהודים ו-"30-50 אחוזים מהם שומרי מצוות, רבים בהם שייכים לאגודת ישראל. חוק לימוד חובה בפולין קובע שבתי הספר חייבים ללמד לימודי חול, ואגודת ישראל שרוצה שהילדים לא ילמדו במוסדות הפולניים, שבהם הלימודים בחינם, מקימה שתי רשתות של בתי ספר חרדים, חורב ויסודי התורה, שפועלות בחסותה, זו רשת החינוך הגדולה בפולין ובה לומדים מעל מאה אלף ילדים יהודים חרדים. בכל המוסדות של הרשת הזו לומדים לימודי חול על פי התקן של משרד החינוך הפולני, כלומר לימודי ליבה. בנוסף אליהם כ-40-50 אלף ילדים לומדים בחדרים ותלמודי תורה של אחרי צהרים שמשלימים הכשרה יהודית אחרי הלימודים במוסדות הכלליים הפולניים".
"המשמעות היא שכשהחברה החרדית מדברת כיום על תור הזהב של הישיבות המפוארות בפולין ומדברים על תלמידי סלובודקה, מיר, קלן וכו', ישיבות שהיום מסתכלים עליהן בעיניים כלות ועל גדולי ישראל שצמחו בהן, כל התלמידים שהגיעו לישיבות הללו למדו קודם כל לימודי חול בבתי הספר. בנוסף, כדי למנוע מהילדים להמשיך ללמוד בגימנסיות הוקמה שורה שלמה של ישיבות שהמשיכו ללמוד גם בהן לימודי חול. כלומר שבאותה תקופה הרבנים וראשי הישיבות הבינו שלימודי חול הם כורח המציאות".
על דבריו אלה אנחנו שואלים את ד"ר קרן קרץ אם נכון לומר שהנתונים הללו אינם נובעים מאידיאליזציה של לימודי החול, אלא מחשש מהגיוס, מההתבוללות, מהחשיפה לתרבות אחרת וכיוצא באלה, והוא מאשר שאכן כן, אך מציין ש"חלק גדול מהשינוי הזה, שהתחיל עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, הגיע מהלחץ של ההורים עצמם. המצב הכלכלי במזרח אירופה בתקופה הזו היה איום ונורא. 30-40 אחוז מהציבור היהודי בפולין היו פושטי יד וחיו מצדקה בעליבות נוראה. ההורים הבינו שהפתח היחיד להימלט מגורל מר כזה היה רק השכלה כללית".
התופעה המשיכה גם בארץ ישראל ו"בתי הספר החרדים שקמו בארץ ישראל לימדו גם לימודי חול, כך גם בבתי הספר של החינוך העצמאי שהקימה אגודת ישראל. בשנות השבעים והשמונים, עקב השפעת הרב שך, חל השינוי הגדול. מספר גדל והולך עזבו את מוסדות אגודת ישראל ועברו למוסדות הפטור שבהם כמעט ולא נלמדו לימודי חול. היום יש חזרה מסוימת מהתהליך הזה ויש יותר בתי ספר שמלמדים שעות של לימודי חול. יש גם דרישה של ההורים לכך, וקיימות השלמות לאחר שעות הלימוד".