התיאור הקדום ביותר של המנורה ייחשף לציבור

מטבע נדיר וייחודי מתקופת המלך החשמונאי האחרון, מתתיהו אנטיגונוס השני, ושעליו תיאור של מנורת בית המקדש, נחשף לראשונה לציבור.

זהו, למעשה התיאור האומנותי הקדום ביותר של המנורה, והוא קדם ב-107 שנים לחורבן בית המקדש השני. יחד עם ממצאים ארכיאולוגים נוספים ייפתח היום מרכז דוידסון שבגן הארכיאולוגי בירושלים לאחר כשלוש שנים שבהם היה סגור.

ד"ר יובל ברוך, ראש מנהל ארכיאולוגיה ברשות העתיקות, מחופרי האתר סיפר כי "ממצא ארכיאולוגי נוסף המוצג לראשונה מאז שנחפר בשנות החמישים הוא קטע טיח ממערת קבורה מימי בית שני, המוכרת בשם 'קבר יאסון', שעליו חמש חריתות של מנורות". ממצאים ארכיאולוגים קדומים מימי בית ראשון, ביניהם כתובות עתיקות הנושאות את שם העיר הקדום – 'ירשלם' יוצגו לציבור".

הכתובת נחשפה בחורף האחרון ליד בנייני האומה בירושלים, בחפירה שניהלה ארכאולוגית רשות העתיקות דנית לוי לפני סלילת כביש חדש, ביוזמת מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, ובמימונה.

במהלך החפירה נחשפו יסודות מבנה מהתקופה הרומית שנתמך בחוליות עמודים. גולת הכותרת הייתה חוליית עמוד אבן עגולה, ששולבה במבנה הרומי בשימוש חוזר, ועליה כתובת ארמית באותיות עבריות, האופייניות על פי צורתן לימי הבית השני, סביב ימי שלטונו של הורדוס. וזו לשון הכתובת: "חנניה בר דודלוס מירושלים".

מנהל מינהל ארכיאולוגיה ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך, ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, שקראו וחקרו את הכתובת, ציינו כי "כתובות מימי הבית הראשון והשני המציינות את השם ירושלם או ירושלים נדירות ביותר". לדבריהם, "נדיר אף יותר הוא ציון השם ירושלים בכתיב המלא כפי שמקובל לכתוב בימינו, ולמעשה, זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת הבית השני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא".