פרופ' יובל אלבשן
פרופ' יובל אלבשןצילום: יחצ אונו

האלוף במיל' גיורא איילנד ופרופ' יובל אלבשן יציגו מחר (ב') בוועדת החוקה את מתווה הפשרה של פרידמן-אלבשן בנוגע לרפורמה המשפטית שמסעירה את המדינה.

השניים נענו להזמנת יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, ויציגו את המתווה שיצרו יחד עם ד"ר גיורא ירון ושר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן.

מוקדם יותר היום, נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש עם ח"כ רוטמן. בפגישה חזר הנשיא והדגיש את קריאתו בצורך לגבש הסכמות רחבות ככל הניתן לטובת מדינת ישראל ואזרחיה.

לפי הצעה הפשרה, תוקפם של חוקי יסוד לא יהיה שפיט בשום עילה ובשום ערכאה משפטית. כדי לחוקק חוקי יסוד או לתקנם יידרשו ארבע קריאות בכנסת. הרוב הדרוש חקיקת חוקי יסוד או לתיקונם יהיה 61 חברי כנסת בכל אחת מהקריאות. ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של כ-75% מחבריו (11 מתוך 15). הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל או שונה על-ידי בית המשפט העליון ברוב של 65 חברי כנסת (פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת).

במכון הישראלי לדמוקרטיה הודיעו שהם מתנגדים בתוקף למתווה פרידמן-אלבשן. "מתווה ה'פשרה' מאמץ למעשה כמעט את כל הצעות השר לוין וח"כ רוטמן", אמרו במכון. "ה'מיתון' להצעות לוין-רוטמן הוא מיתון רק לכאורה, שאינו מספק הגנה מפני שליטה מוחלטת של הקואליציה במערכת המשפט. המתווה המוצע מחליש מאוד את כוחו של בית המשפט לספק הגנה לזכויות האדם".

במכון הישראלי לדמוקרטיה טענו כי "המתווה מאפשר לחוקק כל חוק יסוד ברוב של 61 בארבע קריאות, ושולל כל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד למרות הרוב הנמוך שבו הם מתאשרים. המשמעות היא כי לקואליציה יהיה כוח בלתי מוגבל בחקיקת חוקי יסוד ובית המשפט לא יוכל להתערב בו. המתווה מחזק מאוד את כוחה של הקואליציה ומקטין את המגבלות המשפטיות המוטלות עליה. בכך הוא מפר את מעט האיזונים והבלמים העדינים שעוד נותרו בדמוקרטיה הישראלית. אם המתווה יתקבל - ישראל תהפוך למדינה שבה אין כמעט מגבלות על כוחו של הרוב".