המילים 'בואו להידברות' הפכו לפופולריות ביותר בשבועות האחרונים.
לעיתים אף נראה שאין פוליטיקאי אחד מימין או משמאל, שלא יישאל בצורה כזו או אחרת על האפשרות להידבר בנוגע לרפורמה במערכת המשפט, בכל ראיון. ואם נרחיב לרגע את היריעה נוכל לראות את יוזמת הנשיא להידברות, יוזמתם של חברי הכנסת אייזנקוט, טרופר, אדלשטיין ודנון להגעה לפשרה ואפילו ח"כ רוטמן מנהל, נכון לזמן ההקלטה, מגעים חשאיים במסגרת בית הנשיא.
אך כלל לא בטוח שניתן להגיע להסכמה ולפשרה, וגם אם כן - כיצד תיראה אותה פשרה? האם קיים מודל אחר לרפורמה, כזה שמכיר בצורך הדחוף לשינוי מצד אחד, אך לא הולך רחוק כלכך כמו המודל של לוין ורוטמן?
ד"ר רעות פינגר דסברג, ראש תחום משפט וממשל במרכז מנור מבית יוזמת המאה: "בשבועות האחרונים, החל מהכרזת שר המשפטים יריב לוין על הרפורמה, יצאנו למסע מרתק וכואב של כתיבת מתווה חלופי אלטרנטיבי אחראי לרפורמה המתקיימת. המתווה שלנו הגיע לנשיא, ודבריו היו די דומים למה שהצגנו בפניו. הסתכלנו באופן אמיתי לכאבים שהימין האידיאולוגי מציג על בית המשפט. לבוא להסתכל על הכשלים והליקויים שהימין מזהה ומהצד השני אותו דבר, לראות ולהבין את הטענות של השמאל - רק כך נוכל ליצור מרחב שמאפשר ליצור רפורמה מאוזנת שמנותקת מאינטרסים פוליטיים, אלא מה באמת נכון לשנות ומה באמת צריך".
"הדבר הראשון והעיקרי זה ההבנה שיש בעיה במערכת. לאורך הרבה מאוד שנים בית המשפט העליון נכנס לנעלי הריבון ומחליט ומחליף את שיקול דעתו של הריבון. זה בא לידי ביטוי בעילת הסבירות - עילה מנהלית שמעוררת ביקורת. ישנם עוד בעיות שקיימות. אבל הבעיה מתחילה בזה שכל פעם שכן היה רצון לשנות, ואפילו אם זה בא לידי ביטוי בסעיף קטן כזה או אחר, היתה צעקה שמישהי הגדירה את זה נכון כ'זאב זאב'. אל תיגעו לי במערכת. אבל ישנה בעיה במערכת. צריך לתקן דברים, לאזן. לא להרוס. מה שאנחנו מציעים זה סעיפים כמו: שינוי שיטת בחירת השופטים, ביטול יכולת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, פסגת ההתגברות על חוקים רגילים, וביטול עילת הסבירות".
ד"ר רעות מוסיפה: "קיים ביננו קיר דמיוני שמפריע לנו להקשיב אחד לשני. הקיר הזה יוצר הקצנה בשיח, הוא לא נותן לנו להקשיב גם כשיש סיכוי להגיע להסכמות. בסיס ההסכמה יכול להיות רחב מאוד, אם רק נשב ונדבר. אנחנו הולכים לתהום גדולה. גם לשבר חוקתי וגם לשבר ביננו".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.