מקווה חדש בכיכר העיר
אל תגידו שאין כאן הדתה. יש ויש. עובדה, ברחובותינו הוקמו מקוואות ענק ואיש לא מתקומם ואיש לא נרעש. להיפך, בזה אחר זה מגיעים אישים ידועי שם למקוואות הללו ולקול מצהלות ההמון הם מיטהרים מעוונותיהם.
קחו לדוגמא את דן חלוץ שעד לא מכבר איש מהמפגינים הגועשים לא שכח לו את ה'מכה קלה בכנף' כעדות לקשיות ליבו אל מולן מצוקת הפלשתיני העשוק. או קחו כדוגמא נוספת את אהוד אולמרט, שעל פשעיו ומעטפותיו גם ישב בכלא וטהורי כפיים השתדלו להימנע מלהיראות בקרבתו. ומה עם משה קראדי שוועדת זיילר כתבה אודות התנהלותו כמה וכמה עמודים לא מחמיאים, ומאז תום כהונתו לא הרבה להופיע בציבור. ובל נשכח את אהוד ברק שקשריו הידידותיים עם אפשטיין בעל הנטיות הבעייתיות ההן גרמו לנקיי הדעת שבינינו להרים גבה אחת או שתיים, ואם היו לנו גבות נוספות גם הן היו מתרוממות בתדהמה. ומה נגיד ומה נדבר על יאיר גולן, שבימים כתיקונם עברו הצבאי הכולל שימוש יעיל ומבורך בנוהל שכן היה מקפיץ עליו את זעמם של מחוללי מהומות קפלן והסביבה.
אבל האישים הללו ואחרים מגיעים מעדנות לכיכר העיר, מתחככים בהמון הזועם, מלהיטים את יצריו בעוד כמה משפטים חריפים נוטפי שנאה בגנותה של הממשלה והעומד בראשה, מאיימים במלחמת אחים עקובה מדם ומיד זוכים להתקבל כמטוהרים, זכים ונקיים כבדולח. תענוג.
האמת ראויה להיאמר. מקימי המקוואות הללו מוכנים להטביל בהם, כך מסתבר, אפילו את נתניהו. הם אומרים ביותר מרמיזה שיהיו מוכנים למחול לו על כל פשעיו, תיקיו ואלפיו אם רק ירד מהרפורמה ומהבמה הציבורית. יש בהם כאלה שמתבוננים ביריב לוין ואומרים שיתכן ויום אחד אפילו יתגעגעו לאותו נתניהו, ובלבד שיאות לעבור את הליך ההיטהרות על פרטיו ודקדוקיו המחמירים.
גם לי מגיע מתווה
כל אחד כאן מסתובב עם מתווה בכיסו, אז גם אני רוצה אחד. גם לי מגיע. הנה הצעה קטנה לאחד מהסעיפים הקריטיים של הרפורמה, הרכב הועדה לבחירת שופטים:
כל עשרה מנדטים מזכים מפלגה בנציג אחד בוועדה לבחירת שופטים. מפלגה בעלת מספר נמוך יותר תנסה לחבור למפלגה אחרת, ולעשרת המנדטים של שתיהן יהיה נציג משלהן. ל-12 חברי הועדה הללו (לעיתים פחות, תלוי אם המפלגות הקטנות הצליחו לייצר הסכמות ביניהן) יצורפו שני חברים נוספים, נציגי נשיא המדינה, אישים שלא היו בזירה הפוליטית בעשור האחרון.
12-14 החברים הללו מייצגים את העם הבוחר, ובהחלט יתכן שבשל כך ניתן יהיה להגיע להסכמות נוחות יותר בסוגיית פסקת התגברות על החלטות בית משפט שמייצג את העם באופן ממשי הרבה יותר מכפי שהוא היום.
מפוררים את מה שנשאר
כנראה יש כמה שהעניין לא ממש ברור להם, אז בואו נסביר בקצרה. אירועים כמו מבצע אנטבה חקוקים בזיכרון הלאומי הקולקטיבי כמודל לרוחו של העם המלוכד ומגובש, ללא הבדלי דעות ומעמדות, במאבקו נגד הטרור ולמען זכותו לחיים.
כאשר אתם, עטורי דרגות ואותות ככל שתהיו, עמוסי זכויות לעייפה, מגייסים את האירוע הזה ואת כל מה שהוא מסמל לטובת מאבק פוליטי שמאחוריו פחות ממחצית העם, זה אולי יצירתי, מקורי ומעורר עניין בתקשורת, אבל התוצאה הצפויה היא שרבים יהרהרו לעצמם שבעצם מאחורי התדמית הנקייה של מבצע לשחרור חטופים עומדת אג'נדה פוליטית לה הם מתנגדים. זה לא יעשה טוב לאחד הדברים המלכדים האחרונים שעוד נותרו כאן.
אז הכול היה רק הצהרות?
מצטער, אבל קשה לי לקבל את ההסברים המלומדים להחלטת חברי הקואליציה להתנגד להצעת החוק להחלת ריבונות בבקעת הירדן.
בהחלט יתכן ובאמתחתם נימוקים של עיתוי, היערכויות מדיניות, תכנון ושאר מגדנות, אבל בדיוק על טיעונים מעין אלה טען הימין אינספור פעמים שחאלס, די נמאס לו מתירוצים שכאלה, שאי אפשר לחכות לעיתוי נכון כי אין דבר כזה עיתוי נכון, כי תמיד יהיה לעולם ומלואו מה לומר לנו ועלינו, אז למחזר תירוצים מתישים מהעבר? בשביל זה התכנסנו?
חברים אהובים ויקרים, אומר את האמת, ההחלטה הזו שולחת זרקור אחורנית לעבר ההצבעות הימניות שהיו בממשלה הקודמת. הסברתם לנו אז באותות ובמופתים שמה פתאום, זה לא עניין פוליטי, שאתם חייבים להתנגד כי מדובר בהצעות חלקיות, לא רציניות, ושלכם יש במגירות משהו הרבה יותר טוב. בחצי קריצה קנינו את ההסבר הזה והתקדמנו הלאה, אבל אחרי ההצבעה השבוע נראה שאין מנוס מלצטט את עבד הממהר ולהודות ש"הכול פוליטיקה". חבל.
זה לא שהקואליציה הנוכחית לא עושה דברים חשובים וטובים למען האומה והמולדת, אבל נראה שבהחלט ניתן היה להבליג ולשלוף את האצבע מנדנה ולהצביע בעד, גם אם מאחורי ההצבעה מסתתר אביגדור ליברמן, גם אם אתם משוכנעים שזו הטרלה (מה זה בכלל הטרלה, מישהו יכול להסביר לי?), תצביעו איתו ובכך תטרילו אתם אותו.
מופרך? קונספירטיבי? אולי, אבל תבדקו
שאלה מטרידה שעלתה אצלי תוך כדי ראיון, ואולי באמת כדאי שמישהו יבדוק את העניין.
ועדת החוקה של הכנסת דנה השבוע בהחדרת רוגלת הפגסוס על ידי המשטרה למכשירי טלפון של אזרחים מהשורה בניגוד לחוק. בכיר המשטרה לשעבר, העיתונאי העצמאי אבי וייס, ציין בהקשר זה שבין למעלה מאלף האזרחים שרוגלות הוחדרו למכשיריהם היו גם שישה מאנשיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הרוגלות הוחדרו למכשיריהם על מנת שניתן יהיה להדליק בהם את מכשירי ההקלטה בכל עת שיחפצו אנשי המשטרה וכך יידעו על מה ועם מי משוחח ראש הממשלה.
תעצרו רגע, תקראו שוב את המשפט האחרון ותגידו לי אם זה נשמע לכם נורמאלי.
ועכשיו נעבור לפרק ב' שעלול להיות חמור עוד יותר. זוכרים את פרשת 'הממד החמישי'? בטח אתם זוכרים משהו במעומעם על איזו חברה בראשות בני גנץ שהציגה נתונים עסקיים כוזבים כדי לעמוד במכרז מול משטרת ישראל, ואכן זכתה בו. נעזוב לרגע את הבעייתיות של הנתונים הכוזבים, של המיליונים שקיבלה החברה. אני רק מבקש להזכיר נתון נוסף, על פי הפרסומים העבירה 'הממד החמישי' מאגר מידע על אזרחי ישראל ממחשבי משטרת ישראל לגורם זר כלשהו. עד כה לא ידוע מיהו הגורם הזר ומה המידע שיש לו כעת עלינו אזרחי ישראל, אבל כאן אני משחיל את השאלה הקטנה שלי, האם יתכן שבמאגר הזה, שעבר לידיים זרות, כלול גם מידע שנאסף מהטלפונים שסביב ראש ממשלת ישראל?
נכון, זה נשמע קצת ג'יימס בונדי, אבל אם יש סיכוי קלוש שמשהו מהמידע שבו עוסק ראש ממשלת ישראל לביטחונינו ולעתידנו עבר בדרך העקלקלה הזו לגורם זר, מישהו צריך לחקור, לברר ולתת תשובות, לא? אני לא תחקירן. אני רק שואל.
תגידו מופרך, תגידו קונספירטיבי, תגידו הזוי, אולי, אבל אם היו אומרים לכם שדרך הטלפון הסלולארי של אזרחים שלא חטאו יכולה המשטרה לצוטט, להקליט ולצלם את רגעיהם האישיים ביותר, גם אז הייתם אומרים מופרך, קונספירטיבי והזוי, נכון?
תחושה שכזו
אין ספק, הם יצירתיים, החבר'ה מהמחאה, אבל כשההשראה שלהם מגיעה מ'מבצע אנטבה' ו'סיפורה שפחה' מתחזקת התחושה שהם די חיים בסרט.
אהבת אדם, אהבת הדם
המפגינים מבטיחים לנו שהם יוצאים לרחובות בשם הדאגה לזכויות האדם, בשם ההומאניות שהיא דיגלם הנאור. מישהו מהם מוכן להסביר לי איך כל ההצהרות היפות הללו מסתדרות עם התגובות המחליאות של רבים מהם לפטירת אביו של שר המשפטים? איך איחולי המוות שהם שיגרו לשר האבל מסתדרים להם עם אהבת האדם שעליה הם מדברים כל כך הרבה?
האמת המושתקת
נראה לי שהגיעה השעה לומר את האמת בקול רם ובגלוי, חבר'ה, 'ארץ נהדרת' כבר לא מצחיקה. פעם היא הייתה כזו. זה נגמר. תתעוררו.
להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com