יו"ר הועדה לביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין ומועמדת לראשות הלשכה, עורכת הדין ענת קאופמן, מתייחסת בראיון לערוץ 7 למאבקים סביב חקיקת תיקון מערכת המשפט וסוגית הרכב הועדה לבחירת שופטים.
על עצם החתירה לפשרה מול הפגנות ומחאות, מהלך שיש מי שרואה בו כניעה לסחטנות ציבורית, אומרת קאופמן כי היא "מאמינה שחייבים לעצום עיניים, לא לראות את הדברים ולהתקדם למתווה של פשרה והסכמה. פשרה יכולה להיות מובנת כחולשה, אבל אני רואה בה חוזק של כל צד וחוזק שלנו כמדינה. 98 אחוזים מהתיקים שלי הסתיימו בפשרה, גם מורכבים וגם כאלה עם הרבה אמוציות וסכומים גדולים".
האם לנוכח הניסיון הזה היא יכולה לשלוף עבור הצדדים מתווה משלה לפשרה? עו"ד קאופמן סבורה שבתקופת בחירות להנהגת לשכת עורכי הדין אין מקום להעלות הצעה אישית משלה, אך על לשכת עורכי הדין בעצמה להוביל מתווה שיושג בהסכמה רחבה. הצעה שכזו, היא אומרת, צריכה לקבל הסכמת רוב במועצת לשכת עורכי הדין ולאחר מכן על הלשכה כולה להציג אותה כהצעה משלה.
"לשכת עורכי הדין מחויבת לעשות את זה", היא אומרת וקובעת כי הלשכה אינה דואגת לעצמה "אלא למה שהחוק מחייב אותנו לדאוג, למדינה, לזכויות, לקיום ולדמוקרטיה. בלשכת עורכי הדין למעלה משמונים אלף אנשים חוצי כל מגדר ומכל מקום. המועצה נבחרת על ידי כל מי שמגיע לבחירות הפתוחות לכל שמונים אלף עורכי הדין".
קאופמן סבורה כי גם אם לעיתים הלשכה אינה מייצגת בהכרח את רוחם של כלל חברי הלשכה, הרי שגם בכנסת קיימת מציאות שכזו. לדבריה קיימת הסכמה רחבה בלשכת עורכי הדין בדבר החשיבות של שימור נוכחותם של נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים בשל היות עורכי הדין מי שמכיר היטב את עבודת בתי המשפט, את השופטים עצמם, את משמעותו של מזג שיפוטי, את מאפייני עבודת ניהול המשפט וכיוצא באלה. כל אלה הופכים את נציגי הלשכה לגורמים המקצועיים ביותר בוועדה לבחירת שופטים.
"מאחר ואנחנו מדברים על איזונים, כנסת בלבד זה לא מספיק, ולכן נציגים של לשכת עורכי הדין שנבחרים באופן דמוקרטי ומייצגים את הציבור, הם גם הכי מקצועיים וגם הכי מבינים", אומרת קאופמן המעירה כי היכרותם של חברי הלשכה עם מערכת המשפט גדולה לאין ערוך לעומת ההיכרות של חברי כנסת שאינם בקיאים בעולם המשפט, מקבלים לידיהם קורות חיים של שופט וכבר עליהם לראיין אותם.
על הטענה לפיה נראה שראשי הלשכה הקודמים, אבי חימי ואפי נווה, הציבו רף מאוד נמוך של סטנדרטים מקצועיים סביב התנהלותם בוועדה לבחירת שופטים, אומרת קאופמן כי יש לזכור שגם בחירתם של חברי כנסת נעשית בדילים והסכמות שהם חלק מהמערכת כהגדרתה. "האם אנחנו רוצים שהכול יתבצע ביד אחת, או במקום שבו החברים נבחרים מאחורי פרגוד".
לדבריה גם אם יש פירות ביאושים בלשכת עורכי הדין לא נכון לנטרל בגללם את כלל עורכי הדין ולהטיל בהם בוץ. היא מזכירה כי גם נשיא וראש ממשלה נשלחו לכלא בישראל ועם זאת לא בגלל מעשיהם נשקל ביטול מוסד הנשיאות או ביטול מעמד ראש הממשלה. "אנחנו עושים בלשכה עבודה מקצועית מצוינת. מקדמים חקיקות ומונעים חקיקות שפוגעות באזרחים", אומרת קאופמן המצרה על התדמית שהתקבלה בציבור לעורכי הדין ולראשי הלשכה בעת האחרונה.
לשאלתנו אודות החשש לניגוד עניינים של עורכי דין שיבחרו שופטים שבפניהם הם עשויים להופיע בעתיד, אומרת עו"ד קאופמן כי טיעון כזה קל לומר אך בפועל מדובר בתרחיש "בטל בשישים", שכן הסיכוי שאותו נציג יופיע בפני אותו שופט שאותו הוא בחר הוא סיכוי רחוק. עם זאת היא לא שוללת את האפשרות שיורחבו המגבלות שמוטלות על חברי הועדה לבחירת שופטים כך שגם משרדיהם לא יוכלו להופיע בפני שופטי העליון, אך עדיין אין בכך כדי להביא למסקנת הוצאתה של הלשכה מהליך הבחירה.
על מעמדם של השופטים בוועדה לבחירת שופטים כמי שלמעשה בכוח הווטו שניתן להם משבטים את עצמם על ידי קביעת דור ההמשך של השיפוט, אומרת קאופמן: "גם נשיא המדינה, במתווה הראשון, הסכים שכיום בית המשפט העליון לא מייצג באופן אמיתי את כל שכבות הציבור ואת כל הערכים שיש בציבור. למעט בקצוות כולם מסכימים לעניין הזה. זה הפיל שנמצא בחדר".
במציאות שכזו, סבורה קאופמן יש להתכנס ולהגיע למתווה מוסכם בו על לשכת עורכי הדין לקחת חלק מרכזי. על המחאות ברחוב היא מתמצתת: "מותר למחות. לא לגיטימי קריאות לאלימות וסרבנות".