מאוד הזדהיתי עם סיפורה של חברתי היקרה רות על ההתמודדות שלה עם ערב פסח, ולמדתי ממנו המון:
"אני שונאת תחרות! מאז ומעולם תחרות בשבילי היא מילה שנואה במיוחד. מעולם לא הבנתי איך אנשים מתנדבים מרצונם ואף משקיעים את כל מרצם וכוחם בכל מיני תחרויות. אליי זה לא מדבר! אולי זה קשור לעובדה שגדלתי כל חיי כילדה בתוך תחרות לגמרי לא הוגנת, תחרות שבה הייתה מנצחת אחת קבועה והיא אף פעם לא הייתה אני אלא אחותי הבכורה. אצלנו בבית כולם ידעו שמיכל היא מספר אחת בהכול, לא רק במיקומה המשפחתי, היא פשוט הילדה המושלמת. לידה לא היה לנו סיכוי. אבא העריץ אותה הערצה בוטה וגלויה שפצעה את ליבי הקטן ולא הותירה לי שום הזדמנות. כל מעשה שמיכל עשתה תמיד היה מדהים, מעורר השתאות, מושלם. ואני נותרתי לעולם הבינונית. לצערי הרב, לא רק אבא השווה ביני ובינה אלא גם המורות. כשנכנסתי לכיתה והמורות היו שומעות את השם משעלי, מיד היו מחייכות בהנאה ואומרות – אוהו, אחות של מיכל? אך החיוך היה הופך להיות חיוור במהלך השנה וציוני ה־85 עד 89 שהצלחתי להשיג במאמצים לא מועטים אף פעם לא דמו למאיות של אחותי הגדולה. גם מצד החברה, תמיד כשהטלפון צלצל ידעו כולם שהוא למיכל, לי היו טלפונים בודדים אם בכלל".
את החמץ הזה אני מבערת
"עם השנים הרבה דברים השתנו, ברוך השם אני מאוד מרוצה מחיי והשם נתן לי הצלחות רבות. אני מאוד אהובה ומקובלת בחברה שבה אני חיה ויש לי משפחה מקסימה ובעל נהדר, אבל אני עדיין לא יכולה לסבול תחרות. תמיד הקפדתי למצוא לי עבודות בלעדיות, כאלה שבהן לא תהיה לי שום תחרות. עד היום, אפילו בגיל 38, כשמישהי מתחרה בי אני מרגישה את הבטן מתהפכת בקרבי והרגליים שלי מתחילות לרעוד. אולי משום כך אני שונאת את ערב פסח. שונאת.
"אני לא שונאת לנקות, את זה אני דווקא אוהבת, וחושבת שאני אפילו עושה את זה טוב מאוד. הפסח שלי כשהוא רק לעצמי הוא ההזדמנות שלי להגיע אל הבית כולו, לטפח אותו מבפנים, וזה מאוד יפה בעיניי. עד שמתחילות ההשוואות. אני לא יודעת מה זה עושה לאחרות, אבל אותי ההשוואות פשוט גומרות. כשאני שומעת איפה השכנה שלי והגיסה שלי ובמיוחד איפה האחות שלי אוחזות – אני מקבלת חלישות הדעת כזאת, שאני ממש לא מצליחה לקום, להתרומם ולהמשיך. בכל שנה תחרות הניקיון הארצית שנערכת בכל ערב פסח שאבה את כל הכוחות שלי, ולא היה לי מושג איך אפשר לצאת מזה.
"מי שעזר לי לעשות שינוי היה דווקא בעלי. בחוכמתו ובעדינותו, אחרי שסיפרתי לו מה עושות לי ההשוואות, אמר לי: נראה לי שיש לך עכשיו הזדמנות משמיים להתאמן בנושא שכל כך קשה לך איתו. אל תסתכלי על זה בתור תחרות, אלא בתור הזדמנות לשינוי! בלב שלך קיימת תחרות דמיונית תמידית עם אחותך, תחרות שבה לדעתך את המפסידה, תמיד. בעצם את כל ההתייחסות שלך לעצמך את קובעת לפי המדד הזה, האם את יותר או פחות ממנה. ומה שהכי מעניין הוא העובדה שאת המקומות שבהם את כן יותר ממנה - את לא מחשיבה בכלל, רק את מה שלכאורה לא. הגיע הזמן שתזרקי את המדד הפנימי הזה לפח, הוא לא עוזר לך באמת והוא כולו טעות. בערב פסח הזה תנסי לנקות לא רק את הבית אלא גם את ההתייחסות שלך לעצמך, להפסיק לעשות השוואות מקטינות עם מיכל, ותתחילי לשים לב ולהחשיב את כל הטוב שיש בך!
"הדברים שהוא אמר לי ממש פקחו את עיניי לראות איך כל החיים אני מתייחסת לעצמי רק כנכשלת, ובעצם התחרות עם מיכל היא דמיון שמתרחש בעיקר בנפש שלי! הרגשתי שאת החמץ הזה אני רוצה לבער באמת, וניסיתי לחשוב איך לעשות את זה, עד שצץ במוחי רעיון שעזר לי מאוד. בכל ערב ישבתי וכתבתי לעצמי מחמאות על מה שעשיתי היום. במקום לחפש אישורים מבחוץ שאני בסדר – התחלתי לעשות רשימות ובהן כתבתי אילו דברים טובים עשיתי היום, ורק דברים אמיתיים שהאמנתי בהם באמת. לפעמים היו כתובים שם דברים ממש קטנים, כמעט חסרי חשיבות, אבל עצם העובדה שראיתי אותם והתייחסתי אליהם התחילה לעשות מהפך אמיתי אצלי בלב. בזכות המילים הטובות והחמות הסכמתי להיפרד מהתחרות ולהאמין שאני שווה, חשובה, אהובה ועושה נחת רוח אמיתית לקדוש ברוך הוא. הצלחתי פחות לחפש את האישור כהשוואה אינסופית למישהו אחר. זה לא שהפסקתי ליפול בדעתי וברור שהיו גם לא מעט רגעים קשים, אבל עצם המרד בהתייחסות הפנימית השלילית לעצמי בנה אצלי רצון חדש וכוחות חדשים, כך שלפסח הזה הגעתי עם תחושה שכמוה לא הכרתי, תחושה של חירות פנימית".
עוף באפונה
רק הריח של העוף הזה גורם לי לחייך. את המתכון הטעים קיבלתי מחברתי האהובה ענבל, שגדלה על תבשילים טריפוליטאיים ריחניים ומלאי ניחוחות שקיבלו אקסטרה טעם גם מהאב התימני. כך תמצאו בסיר אחד בהרט וחוואיג', ומנת עוף ריחנית, טעימה ומנחמת. החיבור עם התבלינים העשירים, הכוסברה והסלרי הטרי הופכים את העוף הנפלא הזה לחגיגה של ממש שאין מי שיוכל לעמוד בפניה.
דרגת קושי: קלה
זמן בישול: שעה וחצי
6 מנות
6 כרעיים עוף או עוף מחולק
בצל גדול קצוץ
4 כפות שמן זית
3 גבעולי סלרי אמריקאי קצוץ עם העלים
4 כפות כוסברה טרייה קצוצה
מלח ופלפל
כף גדושה פפריקה מתוקה
חצי כפית בהרט או ראס אל־חנות
חצי כפית חוואיג' למרק
מלח ופלפל שחור
½2 כוסות אפונה קפואה
מחממים סיר רחב. מוסיפים את השמן והבצל ומזהיבים 4-3 דקות, מערבבים מדי פעם. מנמיכים את האש וממשיכים לטגן עוד 15 דקות, עד שהבצל זהוב מאוד. מזיזים את כל הבצל לקצה אחד של הסיר, מגביהים את האש ומוסיפים את העוף כשהעור כלפי מטה. מזהיבים אותו 4-3 דקות, מוסיפים את הסלרי הקצוץ, הכוסברה וכל התבלינים. מוסיפים את האפונה וכוס וחצי מים. מכסים ומבשלים 4-3 דקות על אש גבוהה. כשכל הנוזלים רותחים מנמיכים את האש וממשיכים לבשל מכוסה עוד שעה ורבע, או עד שהעוף רך רך. מומלץ במהלך הבישול לבדוק שיש מספיק נוזלים ולהוסיף מים במידת הצורך.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***