התחלה// לפני 46 שנה בשכונת רחביה בירושלים. הבת השלישית מתוך שישה אחים.
אבא// יואל אליהו (74), רואה חשבון במקצועו. יליד קזבלנקה שבמרוקו. בגיל תשע עברה משפחתו לצרפת וכשמלאו לו 18 שנים עלה ארצה. "יש באבא יושרה ואמת. אבא טיפוס נוקשה שציפה מאיתנו להצטיין בכל מה שעשינו, ובאותה מידה בחופשות ובשבתות היה אבא רך ומפנק".
אמא// שרה מרטין (75), עקרת בית. ילידת צרפת. "אמא באה לשנה לארץ ונשארה לתמיד. היא עיקר הבית. כשהיינו ילדים אמא תפרה לנו בגדים מעשה ידיה. אישה עוצמתית שכולה למען הבית והילדים. יש בה אינסוף אהבה, ולימים זה נטע בי אמונה בכוחות שיש לי".
סבא// הרב אברהם חזן ז"ל, היה הרב של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומג"ב. הקים את עמותת קרן התשובה, שעזרה להשיב אסירים משוחררים בתשובה ודאגה להכשרתם המקצועית ולשיקומם באמצעות הוסטלים ותוכניות שונות מחוץ לגבולות הכלא. "הוא האמין בכוח הבחירה שלהם לפתוח דף חדש והיה שותף להחזרה של המון אסירים משוחררים למוטב".
זו ילדותי// גדלה בשכונת רחביה הירושלמית. "ההורים שלי קנו את הדירה מהנשיא יצחק נבון ז"ל. היו הרבה משפחות צרפתיות בשכונה והיינו מחוברים אליהן. עברתי ילדות מאושרת".
שפת אם// בבית הקפידו על דיבור בשפה הצרפתית. "אבא ואמא רצו שנרכוש את השפה ודיברנו בינינו רק צרפתית. שפה נוספת זו מתנה לחיים ואני מודה להורים שלי על כך".
עזראית// למדה בבית הספר היסודי חורב ובאולפנת צביה. "המקצועות הריאליים בחורב מאוד הלחיצו אותי. בצביה היה יותר מקום לרוח שלי". הדריכה בתנועת הנוער עזרא. "הפעילות בסניף הייתה מאוד משמעותית בשבילי. הייתי מדריכה שרופה והשקעתי את הנשמה בסניף".
געגוע// מדי שנה בחופשות הקיץ משפחתה הייתה יורדת לשבועיים של נופש בגוש קטיף. "זה היה חלומי. הגענו לדירת נופש ביישוב קטיף. היינו ממש עוברים דירה לשם. נהנינו מהמון ים ובריכה. רכבנו על אופניים ברחבי הגוש. אין דיונה שלא התגלגלתי בה. הגוש נותר בשבילי זיכרון מתוק".
שבר// אירוע חשוב בחייה האידאולוגיים היה הסכם קהיר (או בשמו המוכר "הסכם עזה ויריחו תחילה"), שבמסגרתו הוחלט על הקמת ממשל עצמי פלשתיני ועל העברת רצועת עזה ואזור יריחו לידי הפלשתינים. "הייתי בת 16 וזה היה אירוע מטלטל מאוד בשבילי".
הדרך// "בהתאם להסכם צה"ל נסוג מיריחו וזה שבר אותי. לילה שלם בכיתי בכי תמרורים על כך שאנחנו מחזירים חבל ארץ שלנו. אבא ישב איתי כל הלילה והראה לי ציטוטים מהרב קוק שככה הדרך לגאולה, חושך ואור".
נוכחות יהודית// "בהמשך חברתי לגרעין בית הכנסת העתיק 'שלום על ישראל' ביריחו. נסעתי לשם כל שבת שנייה, הכול בתיאום צבאי, מתוך שאיפה לשמור על גרעין יהודי בתוך יריחו. הרגשנו גאווה להסתובב ביריחו עם דגל ישראל. הייתה לנו תחושת שליחות בשמירה על נוכחות יהודית במקום".
מכירים// באחת השבתות ביריחו הכירה את מי שלימים יהיה בעלה, ישראל ליבמן, חייל בגולני בן 21. הם היו חברים לאורך כיתה י"ב ובהמשך יצאה לשנת שירות באולפנת קריית ארבע. "באמצע השנה התחתנו והמשכתי את שנת השירות".
החצי השני// ישראל ליבמן (50), מנכ"ל ומייסד עמותת מקימי, הפועלת לסייע למשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית לעמוד מחדש על הרגליים. "במסגרת העמותה הציל אלפי משפחות מקריסה כלכלית. החבר הכי טוב שלי. שותף ברמות הכי גבוהות".
הנחת// "שש בנות ושני בנים". הבכור אביאל בן 27, לומד רפואה בסלובקיה, שיראל בת 26, התאומות אורית ורעות בנות 21, ליאל בת 19, אביעד בן 16, נעמה בת 12 ורננה בת 8. "הם החיים שלי. מלמדים אותי בכל יום להיות אמא יותר טובה ואדם יותר טוב".
חולה// כזוג צעיר עברו לשילה, וכשנדמה היה שהחיים נכנסים למסלולם הגיעה הבשורה הקשה כי הבעל ישראל בן ה־24 חלה בסרטן בבלוטות הלימפה. "הייתי בת 22 עם שני ילדים קטנים. במשך שנה עברנו המון אשפוזים, טיפולים קשים, השתלת מח עצם ומה לא. זו הייתה שנה מטלטלת מאוד עם המון עליות ומורדות. היו ימים כל כך קשים שלא ידעתי אם נעבור את הלילה".
לבריאות// כעבור שנה לא פשוטה התבשרו כי המחלה חלפה. "הודיעו לנו שישראל נקי לגמרי וכל כך שמחנו. הגענו לבית החולים עם ההורים להרים כוס לחיים ולהודות לצוות המסור. הרגשנו כמו ביום חג".
האובדן// אבל השמחה לא ארכה זמן רב. יום למחרת נרצח גיסה, שניאור־שלמה ליבמן הי"ד, ביצהר. הוא נסע עם החברותא הקבועה שלו הראל עוז בן נון בג'יפ הסיור כדי לא להחמיץ לימוד. בחצות הלילה, תוך כדי לימוד הלכות שבת, מחבלים שארבו לג'יפ הסיור ירו עליו מטווח קצר ושלמה והראל נהרגו.
קמים// "שניאור היה רק בן עשרים וארבע. נשמה גדולה, כולם ניבאו לו גדולות. הותיר אחריו הורים, תשעה אחים ובני משפחה כואבים. אף אחד לא בוחר להצטרף למשפחת השכול, אבל האנשים ששם הם אנשים גדולים. חמותי רחל, אמא של ישראל, היא מגדלור של דבקות בחיים. היא עמוד התווך של כל המשפחה".
ליצהר// בעקבות הרצח עברו שירה ומשפחתה בתום השלושים ליצהר. במשך שלוש שנים גרו במקום. "זה היה ללכת עם הלב ולנסות להמשיך בדרכו. באותה תקופה עבדתי כמזכירה במועצה האזורית שומרון".
לבית אל// חברתה הטובה תמר וייסרוזן, תושבת בית אל ואם לשניים, נהרגה באותו זמן בתאונת דרכים. נהג פלשתיני התנגש ברכבה של משפחת פילבר, שאיתם לקחה תמר טרמפ בכביש עוקף רמאללה. בעקבות האובדן גמלה ההחלטה אצל משפחת ליבמן לקבוע את ביתם בבית אל. "הלב שלי אמר שהגיע הזמן לעבור לבית אל. קנינו בית ביישוב ומאז אנחנו שם".
המועצה המקומית בית אל// עם המעבר לבית אל החלה לעבוד כעוזרת מזכיר במועצה המקומית. במקביל עשתה תואר ראשון במינהל ציבורי ומדיניות ציבורית ובהמשך גם תואר שני. "המועצה הייתה בזמנו בשלבי הקמה ואני גדלתי מקצועית יחד איתה". מהר מאוד מונתה למנהלת משאבי אנוש, תפקיד שמילאה עד לשנת 2017.
אישה בראש// לפני חמש שנים מונתה למנכ"לית המועצה המקומית בית אל. "לראשונה מונתה ביישוב אישה לתפקיד מנכ"לית. זה היה אמיץ ופורץ דרך מצידו של ראש המועצה שי אלון לקרוא לי לתפקיד. היו כאלו שהרימו גבה, אבל לי זה היה מהלך טבעי כי הייתי מאוד מחוברת לראש המועצה ושותפה לעשייה".
מנכ"לות// "מדובר בתפקיד מאוד מורכב, אינטנסיבי ותובעני. אין רגע שאת לא מכוונת עבודה. אני זוכרת שכאשר נכנסתי לתפקיד מישהו שאל אותי: איך תסתדרי בעולם של גברים? עניתי לו שאסתדר מצוין בגלל שאני מגיעה בלי אגו. נשים באופן כללי מונעות פחות מאגו. אני אדם של אנשים, וכשבאים מהמקום הזה אפשר לעשות חיבורים בצורה נקייה ומקצועית יותר".
מנהלת־על// "לאורך השנים היו הרבה אתגרים, פיגועים, קורונה, ימי חירום. זאת בנוסף לשגרה עצמה שדורשת תפקוד ברמה גבוהה. באופן כללי מנכ"ל רשות הוא מנהל־על שצריך כתפיים רחבות להחזיק את כל הדבר המורכב הזה. אלו היו ארבע וחצי שנים שהיו בית הספר הכי טוב של החיים שלי".
האתגר הבא// לפני שלושה חודשים נכנסה לתפקידה החדש כמנכ"לית מועצת יש"ע. "התפקיד שלי הוא חשוב גם פנימה, כמקשרת ומסנכרנת בין ראשי הרשויות ביהודה שומרון ובקעת הירדן. להיות להם כתובת רלוונטית כדי לקדם נושאים רוחביים שנוגעים לכלל התיישבות, כמו תשתיות, תחבורה, תכנון ובנייה ועוד".
משימה 2 // "אני צריכה גם להיות שליחה נאמנה של ההתיישבות מול משרדי הממשלה והגורמים המדיניים, כדי לוודא שהדברים שהובטחו אכן יתממשו וכדי לזרז תוכניות ותהליכים עתידיים".
רלוונטית// "לטעמי המקום של מועצת יש"ע לובש ופושט צורה לאורך השנים. כיום ראשי הרשויות חזקים ובעלי קשרי ממשל משל עצמם, אבל דווקא בגלל שהם חזקים הם יכולים להיעזר בנו ככתובת לטיפול בנושאים מורכבים שקשורים לכמה רשויות יחד, מה שנקרא להוות מכפלת כוח".
אם זה לא היה המסלול// "לעסוק באחד ממקצועות הטיפול".
ובמגרש הביתי:
הבוקר שלי// קמה בסביבות שבע בבוקר ומתארגנת. בדרך כלל יוצאת מהבית לקראת השעה שמונה ליום עבודה, שנע בין פגישות עם ראשי רשויות, פגישות בכנסת ובממשלה ועבודה במשרד. "העבודה דינמית ואינטנסיבית מאוד. כל יום שונה מקודמו". חוזרת הביתה בשעות הערב.
פלייליסט// אוהבת בעיקר שירים ישראליים וים תיכוניים, חנן בן־ארי, מירי מסיקה ועוד.
השבת שלי// "הגאולה הפרטית שלי. זמן משפחה, מלא אוכל טעים, זמן מנוחה והכי כיף - זמן עם הנכדים".
דמות מופת// "סבי הרב אברהם חזן וסבתי רוחמה חזן ז"ל. סבא שלי בגלל העיניים העמוקות שהיו לו וראיית הטוב בכל אדם. וסבתא שלי מכיוון שהיא לימדה אותי איך לכבד כל אדם ולהיות בכוונה לטוב".
מפחיד אותי// "הרוע בעולם".
משאלה// "להצמיח ולפתח את ההתיישבות ולהיות מחוברת יותר ללבבות העם כולו".
כשאהיה גדולה// "לזכות להיות סבתא להמון נכדות ונכדים, ויש עוד חלומות שאני שומרת לעצמי".
לתגובות:rivki@besheva.co.il
***