את הפיגוע האחרון בדיזנגוף, שבו נפצעו קשה שני יהודים, ביצע המחבל מועתז חוואג'ה, בן 23, מהכפר נעלין. לצד פרסום הנתונים היבשים על זהות המחבל נוספה בדיווחי התקשורת השורה הבאה, תעמידו פנים שאתם מופתעים: "לפי נתוני מערכת הביטחון הוא מזוהה עם ארגון חמאס, וישב בעבר פעמיים בכלא הישראלי".
העובדה כי מחבל שביצע פיגוע כבר ריצה בעבר עונש מאסר אחד לפחות בכלא הישראלי בגין מעשי טרור מוצאת את מקומה בשורה ארוכה של דיווחים על פיגועים רצחניים, כולל מהעת האחרונה. לתופעה הזאת יש שורשים גם עשרות שנים לאחור: בדו"ח שפרסם בעבר ארגון נפגעי הטרור אלמגור מובאת הערכה של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, שלפיה 80 אחוזים מהמחבלים המשוחררים חזרו לעסוק בטרור בתפקידי פיקוד והדרכה או בהרג ישיר. המגמה רק החריפה מאז מתן המשכורות מאת הרשות הפלשתינית למחבלים, בגלל ההערצה שזוכים לה המחבלים ששבים לביתם ועוד.
לא היינו נדרשים למידע הזה, שהוא כבר בבחינת קלישאה, אלמלא הצורך לבחון כיצד נוהגת מערכת הביטחון באסירים המשוחררים. כפי שמוכיח הניסיון שוב ושוב, מחבלים אלה הם בגדר פצצות מתקתקות, ולכל הפחות מהווים סכנה קרובה בוודאות גבוהה, על פי הלשון המשפטית. הכלי ששמו נקשר מיידית עם המושג פצצה מתקתקת הוא המעצר המינהלי – מעצר שתכליתו מניעתית, והוא מושת על העצור בלי הליך פלילי מסודר שכולל ראיות, הרשעה וענישה, אלא ניחת עליו בשל מידע שנצבר ומצביע על מסוכנותו. במקרה זה הזכות לחיים גוברת על זכותו של האדם לחירות.
ישראל אכן עושה שימוש בכלי המינהלי נגד מחבלים שנשקפת מהם סכנה, וההערכה היא כי כיום נתונים כ־800 מחבלים פלשתיניים במעצר מינהלי. אלא שהכלי הזה שמיש כל עוד קיים מידע מודיעיני המצדיק אותו. המשמעות היא שרוב העצורים המינהליים הפלשתיניים משתחררים ברובם אחרי כמה חודשים, מיעוטם אחרי שנה, ונדיר במיוחד למצוא כאלה שמשתחררים לאחר שיא של שנתיים. לאחר מכן הפצצה יכולה להמשיך לתקתק ואף לרצוח, אם לא נאסף בינתיים מידע חדש המורה על מסוכנות.
הדבר נכון שבעתיים לגבי מחבלים שריצו עונש מאסר. בתקופה שהם יושבים בכלא, מנותקים מן העולם, לא נצבר בעניינם מידע מודיעיני מרשיע חדש, אך המוטיבציה נותרת בעינה ואפילו גוברת, כפי שמסביר עורך הדין מוריס הירש, שהתמחה בנושא המעצרים המינהליים בעת שהיה הפרקליט הצבאי של מחוז איו"ש: "לזמן שחולף יש משקל רב בהקשר של צו מעצר מינהלי. עוצמת המידע על המסוכנות של אדם מתקהה במשך הזמן. לכן עדכניות המידע וחומרת המידע אחרי תקופת מאסר אינן מאפשרות להוציא צו מעצר מינהלי למחבלים שהשתחררו".
מהו הקריטריון החוקי לשלילת חירותו של אדם בכלי הדרקוני המכונה מעצר מינהלי? עורך הדין הירש מדייק: "אנשים שיש בהם סכנה ברורה לביטחון האזור או לביטחון המדינה. אלו יכולים להיות מתכנני פיגועי התאבדות, פיגועי ירי, בכירים בארגוני טרור, עוסקים בעניינים ניהוליים של טרור או חברים בהתארגנות מקומית שיש בה סכנה לחיי אחרים. כשיש סכנה לפגיעה בחיי אדם באמצעות חברות בארגון טרור או פעולות ממשיות של אדם – כאן נכנס המעצר המינהלי".
אם כן, הרף החוקי שהמדינה נוקטת כלפי ערבים בצו המינהלי מחמיר למדי: מחבלים שעוסקים ברצח ורמת המסוכנות הנשקפת מהם היא לפגיעה בחיי אדם ממש. עורך הדין הירש טוען כי הרף הזה מופעל באופן אחיד גם כלפי יהודים שמוציאים נגדם צווי מעצר מינהליים, וכך גם קבע בית המשפט העליון בפסיקותיו.
אלא שבפועל, בצידו השני של המתרס – זה של העצורים המינהליים היהודים – הדברים נראים אחרת. עורך הדין עדי קידר מארגון 'חוננו' מלווה בתקופה האחרונה ארבעה עצורים מינהליים יהודים, ולדבריו אין כמעט מקום להשוואה בין הקריטריון המחמיר למעצר מינהלי של פלשתינים ובין זה המופעל כלפי יהודים.
ארבעת העצורים היהודים קיבלו את הצווים המינהליים בשני גלים. השניים הראשונים – אברהם יאיר ירד בן ה־19 ואלחי כרמלי, נשוי ואב לילד, מרצים מעצר מינהלי כבר כמה חודשים, שהחלו בשלהי כהונתו של בני גנץ בהיותו שר ביטחון. נזכיר כי הצווים ניתנו לאחר דיון בבית המשפט בעניינם, שבו קבע שופט שיש לשחררם ואין ראיות למידת מסוכנותם. תגובתו של השב"כ הייתה עקיפת בית המשפט והצגת צו מינהלי חתום בידי שר הביטחון. תוקף הצו של ירד צפוי לפוג בעוד כחודש, ובסביבתו חוששים כי הצו יוארך בשנית. זה אגב מה שקרה לכרמלי: לפני כשבוע פג תוקפו של הצו הקודם שהוצא נגדו, וכמעט אוטומטית הוא הוארך לשלושה חודשים נוספים.
לפני כשבועיים, בעקבות האירועים בחווארה, נחתמו שני צווי מעצר מינהליים חדשים, הפעם תחת ממשלת ה"ימין מלא מלא". שר הביטחון גלנט הוציא את הצווים, שהושתו על קטין מיצהר ועל דוד חי חסדאי, נשוי ואב לשניים. גם הפעם הצו עקף את בית המשפט, שקבע שאין מסוכנות נשקפת מהם, אבל במשרד הביטחון ובשב"כ יש מי שחשב אחרת. החומר החסוי, שהוגש בדיון נפרד לאחר שהשופטים אמרו את דברם, הוביל לשליחת השניים למעצר מינהלי ממושך. הצו של אחד מהם קוצר מאוחר יותר מארבעה חודשים לחודשיים.
במקרה הזה אין צורך בפלפולים משפטיים כדי להוכיח את דרקוניות השימוש במעצר מינהלי כלפי יהודים. בתדרוך לכתבים ברומא הודה השבוע נתניהו או אחד מאנשיו כי מעצרם של השניים לא נבע ממסוכנות מוכחת, אלא אך ורק מהצורך לפצוח בריקוד מה יפית שירצה את הפריץ האמריקני־אירופי. "הצווים המינהליים נגד היהודים שנעצרו בעקבות אירועי חווארה הוצאו לאור הביקורת של ממשל ביידן ואירופה", צוטט בשם גורם מדיני בכיר, "מה שקרה שם זה דבר חמור, וגינינו את ההתבטאויות. קיבלנו החלטות על הצווים והם בוצעו".
עורך הדין עדי קידר, שכאמור מלווה את העצורים המינהליים בבית המשפט, מאשר אומנם כי אין שימוש רב בצווי מעצר מינהליים כלפי יהודים לעומת השימוש בהם נגד פלשתינים, אולם בניגוד לדבריו של עורך הדין הירש, הוא קובע כי רף החומרה הנדרשת לצווים נגד יהודים נמוך בהרבה מזה של הפלשתינים. אפשר לומר כי כמעט אין רף של ממש, אלא בעיקר גחמות, תחושות בטן ואינטרסים, שמבחינת מערכת הביטחון הם עילה מספקת כדי לשלול את חירותם של יהודים ביהודה ושומרון.
"אצל שני העצורים האחרונים זה נראה בכלל כעונש על האירועים בחווארה, לא משהו מניעתי", אומר עורך הדין קידר. "האם הם טוענים שאותם שני עצורים ימשיכו את הפעילות בחווארה? בדרך כלל הצו ניתן כשיודעים שמישהו הולך לפעול או כשיש תשתית טרור, מה יש כאן? המידע על רף האלימות לא מגיע לסיכון הנטען בדרך כלל בצו מינהלי". עורך הדין קידר גם מסביר כי השב"כ, בבואו לטעון לצידוק המעצר המינהלי נגד יהודים, נוקט בדרך כלל בסיסמאות כלליות כמו "זו תקופה קשה" או "הם פעילים מרכזיים", וגם הרמדאן מוסיף נופך לעניין, אולם אי אפשר לדעת באיזו עילה בעצם ניתן הצו. "הם מעצימים אנשים, הופכים אותם לסוג של מנהיגים כדי להצדיק את המעצר. כשמכירים את האנשים הללו מבינים שזו בדיחה, זה מגוחך להפוך אותם לכאלה". בכלל, מזכיר קידר, באירועי חווארה השתתפו מאות בני אדם, והניסיון לתלות אותם בצעיר אחד או שניים תלוש מהמציאות. "זו אך ורק ענישה, הרי אם היו נגדם ראיות, יכלו להעמיד אותם לדין. אין שום ראיות מבוססות".
את רמת הגיחוך מדגים עורך הדין קידר ביחס לעצור אלחי כרמלי: "הם אומרים שהמידע נגדו ממשיך לזרום. איזה מידע יש כשהוא נמצא כבר חודשיים בכלא? השופטת בעצמה אמרה שאין שום מידע חדש נגדו. ומה הקשר שלו לאירועי חווארה, שבגינם מאריכים לו את הצו? הם חושבים שהוא ייצא עכשיו להצטרף אליהם? מבחינתם די באווירה של הבלגן בחוץ כדי להושיב אדם במעצר מינהלי".
השבוע פורסמה עצומה שיזמה חברת הכנסת סון הר־מלך ועליה חתמו כחמישים חברי כנסת מהקואליציה, בדרישה משר הביטחון גלנט לבטל לאלתר את ארבעת הצווים המינהליים. בתחילת מכתבם ציינו החתומים על העצומה כי ממשלת הימין הנוכחית זכתה בתואר המפוקפק של הממשלה שהוציאה את המספר הגבוה ביותר של צווי מעצר מינהליים למתיישבים בשלושים השנים האחרונות. "בכל ארבעת המקרים בית המשפט שחרר את העצורים לאלתר", ציינו חברי הכנסת, "באם עדיין יש חשדות נגדם, תתכבד המשטרה ותפתח בחקירה פלילית כמו בכל אירוע פלילי אחר במדינה.
"אנו רואים בצווים אלו שימוש באמצעים דורסניים כלפי המתיישבים ביו"ש, וקוראים לך כשר הביטחון של ממשלת הימין להורות על ביטול הצווים הללו ולהפסיק את השימוש שנעשה בסמכויות חירום אלו כנגד המתיישבים, כאילו היו אויב המדינה".
"מועדון היוקרה של הציבור הדתי"
"וואו אין מילים, אני עם דמעות בעיניים! תודה גדולה גדולה! מרגש לקבל חיזוקים כאלה!"; "התרגשתי לקרוא את חוברת ההטבות. פשוט מדהים כמה עם ישראל אוהב תורה ומחבק את לומדי התורה. בשורה". הודעות רבות בלשון דומה מילאו את מסך הווטסאפ של נעמה מושקוביץ, מנכ"לית פורום 'תורתם אומנותן', עם פרסום חוברת מועדון ההטבות של נשות האברכים בציונות הדתית.
השקתו של מועדון ההטבות, מיזם שעמלות עליו חברות הפורום חודשים ארוכים, מתקיימת היום (ה') באירוע שנערך במכון מאיר בירושלים. בחלקו הראשון של הערב יצא לפועל מיזם נוסף של הפורום: רכזות קהילות האברכים מכל רחבי הארץ מתכנסות למפגש ראשון, שבו יינתנו להן כלים והדרכה להעצמת קהילות האברכים של הציונות הדתית, מתוך הכרה בחשיבות השליחות המשותפת.
ובחזרה למועדון ההטבות: קרוב ל־150 בעלי עסקים במגוון תחומים מכל רחבי הארץ נענו בהתלהבות ליוזמה של נשות הפורום, והעניקו לנשות האברכים קופוני הנחה בבתי העסק שלהם: צימרים, איפור וטיפוח, כיסויי ראש, ייעוץ זוגי, תמיכה ללידה, תזמורות ומנגנים ועוד. ההתרגשות, כפי שמשתקפת במשוב הראשוני של האברכיות שקיבלו את חוברת ההטבות, נובעת לא רק מההיבט הכלכלי בסיוע לתקציב המצומצם ממילא, אלא גם מההיבט הערכי שמשקפת חוברת שכזו. "בעצם כל בעל עסק שמצטרף למועדון אומר: אני מוקיר את לומדי התורה, אני רוצה לתת להם כתף. כשרואים את המכלול של עשרות בעלי עסקים כאלה, שממשיך להתרחב כל העת, זה עוצמתי מאוד", נרגשת מושקוביץ. היא לא מתכוונת לעצור כאן, וחותרת להגיע לפריסת עסקים רחבה יותר ולבתי עסק גדולים יותר לטובת משפחות האברכים.
"המועדון הזה הוא מועדון היוקרה של הציבור הדתי. הציבור אומר באמצעותו ללומדי התורה: אתם ראש החץ של ההנהגה הרוחנית שלנו. לומדי התורה מובילים ויובילו אותנו בדרך של עולם התורה. עוד נשמע מהם גדולות ונצורות, ואנחנו יוצרים איתם שותפות ציבורית של יששכר וזבולון", טווה מושקוביץ את חזונה.
פורום האברכיות, שהוקם כזכור בעקבות גזרות ליברמן על ביטולו של סבסוד המעונות, מחולל תנועה חברתית חסרת תקדים במגזר: לראשונה מאוגדות כל קהילות האברכים הציוניים־דתיים בישראל – ישיבות גבוהות, כוללים וישיבות הסדר – דרך הרכזות בכל קהילה כזו. הביקוש להצטרפות נמשך כל העת, מדווחת מושקוביץ, שמבקשת להעניק את הכלים להעצמת המעטפת היומיומית לכל אלו שנושאים ונושאות בנועם עול לימוד התורה לטובת עם ישראל כולו. "המהלך הזה, שמגיע לשיא מסוים באירוע ההשקה היום, בעצם קורא לציבור להצטרף להעצמת לומדי התורה, להעלות אותם על נס ולהיות גאים בהם", היא חותמת.
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
***