פרה אדומה?
פרה אדומה?צילום: ISTOCK

בשבועות האחרונים נמצאו שערות לבנות בזנבותיהן של כמה מחמש העגלות שיובאו ארצה, המשוכנות באזור בית־שאן. ההתפתחות הצריכה דיון הלכתי מחודש בין רבנים בכירים בשאלת מעמדן ההלכתי הנוכחי.

עקרונית, שתי שערות שאינן אדומות – כלומר לבנות או שחורות – פוסלות את הפרה האדומה מלשמש לצורך תהליך הטהרה אם הן צומחות ממקור צמיחה אחד.

זה איננו המקרה שלפנינו – כלומר ייתכן שהחמש עדיין כשרות – ובכל זאת נדרש דיון ממושך בנושא. בהרבה היבטים, העוסקים בתחום הזה מגששים את דרכם באפלה. כך דיווח העיתונאי ארנון סגל במקור ראשון.

"השערות הלבנות הללו בוודאות לא היו על הפרות כשנבדקו בארה"ב בידי הרב יוסף צבי רימון ואחרים", צוטט הרב עזריה אריאל ב'מקור ראשון'. "מראש ידענו שהזנב הוא נקודת התורפה של הפרות. גם ב'תחרויות יופי' בארה"ב בין מגדלי פרות אדומות, הבוחנות למי הפרה האדומה ביותר, ידוע שלא לוקחים בחשבון את הזנב. במשנה מופיע משפט שאיננו מובן דיו ולא ברור אם הוא מוסכם – ששתי שערות ש'מוכיחות זו את זו' פוסלות את הפרה גם אם אינן ממקור צמיחה אחד, והרמב"ם וכמותו ראשונים נוספים פסקו זאת להלכה. זה מעורר התחבטות מהו מעמדן של החמש כעת.

"ברור לנו בכל אופן שאם נתלוש את השערות הלבנות ויצמחו במקומן, באותה נקודה, שערות אדומות – הפרה תהיה כשרה. במקרה הכי גרוע נלך על הצעד הזה, נתעד את המיקום המדויק ונקווה שיצמחו שם שערות אדומות. ייתכן שהשערות הלבנות קשורות לסוג האוכל שהן אוכלות, ואם נשנה אותו תשתנה גם התוצאה. קיימת גם תופעה טבעית של התחלפות עונתית בשיער הפרות. איננו מרימים ידיים".