אחרי שבועות של התייעצויות ומאמצי תיווך פרסם הנשיא את הצעתו למתווה פשרה בנושא המהפכה המשפטית והתוצאה כמו שניתן היה לצפות לא מושלמת בעיני אף אחד מהצדדים.
למרות שהמתווה מקדם כמה מההסדרים שמקדמת גם הקואליציה, ראשיה דחו את המתווה בתוך דקות בעוד שחלק מסיעות האופוזיציה נכונות לקבלו.
על סף תהום מלחמת האחים ממנה הזהיר הנשיא, כשהאיומים הביטחוניים נערמים לנגד עיננו, יש לקוות שהמנהיגים משני הצדדים יעשו ניסיון כנה להגיע להסכמות, כשמתווה הנשיא מהווה להם בסיס אפשרי.
אולי קשה לזכור, אבל שרשרת הבחירות של השנים האחרונות, שהסתיימו בהקמת הממשלה הנוכחית, נגרמו בגלל עוד משבר סביב גיוס החרדים לצבא. בין השאר, מתווה הנשיא מבקש לפתור, תוך התחשבות בחרדים, גם את הסוגיה הזו. כמוה, בשורה של נושאים נוספים המתווה מציע הסדרים העולים בקנה אחד עם אלו שמקדמים מבקשי השינוי במערכת המשפט.
כך, המתווה מציע לאפשר פסילה של חוקים רק בבית המשפט העליון וזאת למול המצב הנוכחי בו כל בית משפט יכול לעשות זאת; לאפשר לבית המשפט העליון לפסול חוקים רק בהרכב מיוחד של 11 שופטים וברוב משמעותי מאוד של שני שלישים מההרכב, לעומת מצב בו כל הרכב יכול לעשות זאת בכל רוב; למנוע ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד; להגביר את המשילות באמצעות צמצום השימוש בעילת הסבירות ובאמצעות הגבלת חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה בנושאי הליכי חקיקה; הגדלת הייצוג הפולטי בוועדה למינוי שופטים ועוד.
יחד עם זאת המתווה מציע הסדרים שמשפרים את המצב החוקתי הקיים. הוא מבקש את הנדרש כבר מזמן, הסדרת מעמדם של חוקי היסוד באמצעות חוק יסוד: חקיקה. על פי ההצעה, הליך החקיקה של חוקי יסוד יהיה בן ארבע קריאות, בשתי כנסות, וברוב מיוחס, זאת כדי למנוע שימוש לרעה בחוקי יסוד. זאת לצד עיגון של ערך השוויון, ערכי חופש הביטוי וחוק-יסוד כבוד האדם וחרותו והזכויות הנגזרות ממנו. המתווה מעגן גם מעמדם של היועצים המשפטיים ואת מעמד חוות-הדעת שלהם. לצד הגדלת הייצוג הפוליטי בוועדה הוא מונע פוליטיזציה של בחירת השופטים, שאם תתרחש יש לה פוטנציאל אסוני למערכת המשפט.
אף צד במערכת הפוליטית לא היה בוחר מלכתחילה במתווה הנשיא. אבל מדינת ישראל נמצאת בפני שבר היסטורי. הדחיה המיידית והאגרסיבית של האופוזיציה את מתווה הנשיא אמנם אינה מבשרת טובות. ועם זאת, לנוכח האתגר הלאומי, אפשר לבחור בדרך אחרת. "מתווה העם" אמנם נפתח בהכרזה כי הוא אמור להתקבל כמקשה אחת, אבל הוא עדיין יכול להוות בסיס לדיון פוליטי משותף למנהיגים במערכת הפוליטית.
עמלו של הנשיא הניב מתווה מאוזן. אך על השולחן, ובחדרי המשא ומתן, עוצבו לאורך השבועות האחרונים מתווים נוספים, שמתכתבים עם חלקים ממתווה הנשיא, ויש גם בהם פוטנציאל לגשר על התהום הפעורה במערכת הפוליטית ובעם. מי שישב בחדרים הללו יודע גם שלפחות חלק מהשחקנים הפוליטיים, גם אלו מהקואליציה, כמהים להסכמה רחבה יותר. במקום לפזול ל"בייס" או לראשי המחאה, על המנהיגים משני הצדדים לשבת יחד ולשאת ולתת באופן בלתי אמצעי כדי להציל את כולנו ממשבר חוקתי, חברתי ולאומי חסר תקדים.
ד"ר שוקי פרידמן הוא סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי 'פרס'. ספרו "לא אהבנו מדי" יצא לאחרונה בהוצאת "ידיעות ספרים".