בראיון לערוץ 7 פורט חבר הכנסת עמית הלוי את משמעות מתווה הנשיא, מבהיר מדוע ההתנגדות בקואליציה למתווה עזה כל כך וקובע כי אין לקואליציה סמכות ציבורית לקבל מתווה שכזה.
לדבריו "הדבר החיובי הוא שיש רצון טוב להגיע להסכמות רחבות בשאלות יסוד, מה שלא היה במשך 27 שנים כשאדם אחד קבע מי יחוקק חוקים, מי יפסול אותם, מהי חוקה וכו'. היום רוצים להגיע להסכמה רחבה ואני מאוד מכבד את הרצון הטוב הזה, אבל בפועל ההצעה של הנשיא רחוקה מאוד ממתווה העם כפי שהוא קרא לזה, כי בהצעה הזו מינוי השופטים יישאר בידי האופוזיציה האמיתית, כלומר משפחת בג"ץ".
הלוי מציין כי במתווה יש 4 חברים לקואליציה, שלושה שרים וחבר כנסת, שני נציגי ציבור הם בהסכמת נשיאת העליון והמשמעות היא שהאופוזיציה מחזיקה בלפחות שישה מתוך 11 הקולות בוועדה. עוד הוא מזכיר את המשך בחירת נשיא העליון בשיטת הסניוריטי ומציין את המחקר שהוכיח כי נשיאי העליון ניצלו היטב את סמכותם לקבוע את ההרכבים שדנו בסוגיות הנוגעות לזהותה של מדינת ישראל, ובהתאם להרכבים התקבלו הפסקים ברוחו של נשיא בית המשפט באופן עקבי. לדבריו, מאחר וזו הסמכות הנתונה בידיו של נשיא העליון, ומאחר והוא מנצל אותה היטב כדי לקבוע את מאפייני זהותה של מדינת ישראל, מן הראוי שהוא יהיה נתון לבחירה ציבורית או לפחות שלא יוכתב על פי שיטת הסניוריטי.
על עילת הסבירות, אומר חבר הכנסת הלוי, כי זו "נשארה לגבי רשויות השלטון כעילה עצמאית", ומנגד ביחס לממשלה היא נובעת מתפיסת ה'הכול שפיט' ולכן גם החלטות ממשלה, רמטכ"ל ומפכ"ל נתונות להכרעה שיפוטית. "הנשיא הרצוג רק החליף את המילה סבירות במילה מופרכות, אבל זה אותו דבר. גם היום מדובר באי סבירות קיצונית. הכול נותר שפיט".
הסעיף הבא אליו מתייחס חבר הכנסת הלוי הוא מעמדם של היועצים המשפטיים "חוות דעתם, בניגוד לשלוש ועדות ממשלתיות, אגרנט שמגר ואברמוביץ', נשארה מחייבת את הממשלה. אפשר לפטר יועמ''שים רק בתהליך מסובך הכפוף לאישור ועדה שבה יש ליועץ המשפטי לממשלה רוב. כלומר שכל המנגנונים האנטי דמוקרטיים נותרו".
"גם לגבי חוקי היסוד שהוא מתווה הליך חקיקה, הוא מציין שחוקי היסוד שכבר עברו בחטף, ברוב זעום של 32 מול 21, הם לא צריכים לעבור את המסלול הזה. הם יעוגנו, כולל השוויון בפרשנות הרדיקאלית של אהרון ברק", אומר הלוי.
"ההתגברות נשארה בחוץ", אומר ח"כ הלוי. "העובדה שכדי להתגבר על החלטה של 5-6 אנשים הכנסת תצטרך להעביר תהליך של חוק יסוד היא דבר מזעזע. גם אם הייתי חבר מרצ הייתי אומר את זה. המשמעות היא שאין חוק התגברות".
"בכל הדברים הגדולים והעיקריים הנשיא הרצוג תמך במגמה האנטי דמוקרטית, ובדברים התפלים, הוא כאילו הלך צעד לקראת הטענות שלנו, אבל בסך הכול זה גרוע מאוד, ואני אומר זאת עם כל חיבתי והערכתי לנשיא הרצוג כאדם והערכה למאמציו הכנים. התוצאה היא תוצאה אנטי דמוקרטית חמורה וחריפה. אסור להסכים לזה ולא נסכים לזה. גם אין לנו יכולת להסכים לזה. המנדט שלנו הוא מהציבור. אנחנו לא יכולים לעשות מתווה על הראש של העם ועוד לקרוא לו 'מתווה העם'".
"בעיקר בוועדה למינוי שופטים שהיא קריטית כל כך כי מחליטים שהכל שפיט ומשאירים את עילת הסבירות, מה שמחייב שלפחות נדאג למי שימונה לתפקיד חשוב כל כך. בוועדה הנשיא הרצוג נותן רוב לאופוזיציה. הרי אין אפשרות להכניס סיכה בין בג"ץ לנציגי השמאל. יש שם 4 נציגי קואליציה, 5 נציגי אופוזיציה, כלומר בית משפט ואופוזיציה ועוד 2 נציגי ציבור שיתמנו בהסכמת נשיאת העליון. המשמעות היא או 1 לכל צד או 2 לאופוזיציה בגלל החובה לקבל את הסכמת הנשיאה, כלומר חמישה לאופוזיציה וארבעה לקואליציה ועוד שניים שנשיאת העליון היא זו שתמנה".
"זה לא מתווה שמחזיר את הדמוקרטיה למדינת ישראל ומחזיר את האיזונים הדרושים מול רשות שזלגה מסמכותה בשנים האחרונות והפכה לדיקטטורה שיפוטית", אומר הלוי השב וקובע כי אין לקואליציה אפשרות אחרת למעט סירוב להצעת הנשיא. לשאלתנו אודות השינוי שקיבלה ההצעה מקריאתם של אנרכיסטים ברחובות לעמדתו של האדם המכובד ביותר, נשיא המדינה, אומרת חבר הכנסת הלוי: "אנחנו לא בוחנים את הדברים לפי החליפה של הדובר, אלא לפי התוכן. זו הצעה אנטי דמוקרטית ואי אפשר לקבל אותה. מתווה אלבשן גיורא פרידמן הוא הרבה יותר דמוקרטי ממתווה הנשיא. גם המתווה ההוא מחייב 2-3 שינויים אבל הוא בסיס שאפשר להתחיל לדבר עליו. המתווה של הנשיא הוא ללכת אחורה בדברים הכי חשובים".