'וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה'...' על מה צווה להקהילם? להודיעם שציווי שמירת השבת המאחדת את ישראל עולה על ציווי מלאכת הקמת המשכן. וכשמתקהלים בשבתות בבתי הכנסיות, התנהגו בכבוד ובמתינות ואל תבערו אש בכל מושבותיכם, שמרו על אחדותכם. והתקהלות ראויה היא התקהלות של כל עדת ישראל, 'וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' ללא יוצא מן הכלל.
אומר החוזה מלובלין שהגאולה והישועה, תלויים באחדות ישראל. וכדברי שלמה המלך בספר משלי, 'שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ', ומהי אותה מידה שביעית אשר שנא ה'? 'מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים' – יצירת מריבות בין אחים, והשבת שהיא מקור הברכה, היא התרופה לכך. רבי מנחם מנדל מרימינוב אומר שהשבת היא ההפך והתיקון לאותם מדנים, מכוח ההשפעה הרוחנית השורה בעולם ביום השבת.
במאמרי הראי"ה מוסיף הרב קוק שחובתנו הקדושה לסדר את דרכי חיינו באופן המביא שלום ואהבת אחים בעמנו, עד שנהייה ראויים לברכת ה' על תעודתנו. כי כשהעולם עוצר מלכת והכל פוסקים ממלאכה, השיוויון בין הבריות הוא נפלא, ושוויון המעשים מביא שוויון וקרוב הדעות, והוא בולט ומורגש ביותר בשביתת השבת על חוקותיה ופרטיה.
ואכן, יִשמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקו . מהי אותה 'מתנת חלקו' שעמה שמח משה? מביא הטור, רבי יעקב בן-אשר, באורח-חיים סימן רפ"א שני פירושים: האחד, משה רבנו דאג במצרים לבני-ישראל ליום מנוחה, ביום השביעי, וכשנצטוו ישראל על יום זה שמח בחלקו, דהיינו בבחירתו ביום זה. הפירוש השני, אמר הקב"ה למשה 'מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקשה לתנה לישראל, לך והודיעם'.
וכך גם שרים אנו בזמר לשבת: יוֹם שַׁבָּת יוֹם קוֹדֶשׁ הוּא, אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהו... קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה, לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה.
מסביר הרב קוק בעין אי"ה במסכת שבת דבר נפלא, והוא, שמתנה זו של השבת, ניתנה לנו כדי להטמיע בנו את הקדושה ומידת הכרת הטוב, אך אין זה אלא כהכנה לטוב המושלם הגנוז וממתין לשכלולו המלא של העולם בבוא העת כשהחיים יבואו למטרתם.
ועוד שרים אנו, בזמר ברוך א-ל עליון 'חֶמְדַּת הַיָּמִים קְרָאוֹ אֵלִי צוּר', שרים אנו. ותמוה, היכן קרא הקב"ה לשבת 'חמדת-ימים'? מסביר אבודרהם שחי סביב שנת ה'ק 1340 בספרד- לא שהשבת נקראת חמדת-ימים, אלא זהו תיאור ליום החביב על הקב"ה, כמו 'ראו קרא ה' בשם בצלאל' שקראנו בשבוע שעבר. השבת היא חמדת-ימים מכל הזמנים, כשם שארץ-ישראל נקראת ארץ-חמדה יתר מכל המקומות. כידוע חוקות השבת, הלכותיה תלויים כהררים בשערה, ולשם כך היה צורך בהנגשתן לשומרי וקוראי עונג השבת.
אחד מגדולי ישראל שהכיר בגודל המתנה ובצורך בהנגשת הלכותיה, היה הגאון הרב יהושע נויבירט זצ"ל, שהלך לעולמו לפני כעשור, ואשר בעמלו זכה להעלות את קרנה של השבת ושמירתה, בספרו הנפוץ בכל קהילות ישראל, שמירת-שבת-כהלכתה.
את בקיאותו העצומה רכש עת נחבא עם משפחתו בדירת מחבוא באמסטרדם מפני הנאצים ימ"ש כשברשותו ספר משנה-ברורה הלכות שבת, אשר אותו שינן במחבוא במשך מספר שנים. אבי מורי ז"ל ערך את הספר למהדורותיו במשך כיובל שנים, ואף הוסיף את המפתח המאפשר לכל מאן דבעי למצוא כל הלכה בנקל, כשכל פרק וכל סעיף, עובר תחת ביקורתו של הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל. וראו נא את יד ההשגחה. מה הניא את הרב נויבירט כבר בהיותו אברך צעיר לכתוב ספר על הלכות שבת? כותב הוא על כך בהקדמה לספרו: 'באביב תש"ו התארגנה קבוצת עולים בלתי לגאלית. הגבולות היו עדיין סגורים בשל תוצאות המלחמה, ולכן נאלצנו לעבור אותם במסווה של חיילים אמריקנים לבושים במדיהם, וכך חצינו גבולות מאמסטרדם עד שהגענו אחרי שבועות ארוכים לעיר הנמל מרסיי שבדרום-צרפת. כשהגיעה האונייה להפלגה לארץ-ישראל, הורו לנו לעלות עליה בשבת. הדבר ציער אותי במיוחד, מצבי נראה עגום והיה נראה בעיניי כסכנת נפשות, להישאר במקום זר בלי כסף, בלי אוכל, אין לאן ללכת. נאלצתי בלית ברירה לעלות על האונייה, אבל הדבר חרט את רישומו עלי למשך שנים רבות'. ובהמשך: 'כאשר נאלצתי לעלות על האונייה ולהסתבך בחילול שבת ... קיבלתי על עצמי שהקב"ה יזכה אותי ואעשה משהו עבור השבת'. לימים אחר פטירתם, מצאתי את מכתבו של בעל ה'שרידי אש' הרב יחיאל ויינברג זצ"ל לאבי מורי ע"ה, שבו הוברר שהעלייה לאונייה בשבת הייתה מעוגנת בהלכה על ידי אותו גדול בישראל.
הכיצד? באותן שנים, טרם קום המדינה, היה אבי שליח המוסד לעלייה בלתי ללגלית, ומתוקף תפקידו ניהל את מחנות פליטי השואה בדרום-צרפת והכינם להעפלה על אוניות המעפילים, בהן אקסודוס ואחרות. התעוררו שאלות הלכתיות, שאבי, שלא הכיר אז כלל את הרב נויבירט, שיגרן לרבו הרב יחיאל ויינברג זצ"ל, שהתגורר במונטריי שבשווייץ. במכתב הרב ענה לו כיצד עליו לנהוג, כאשר נאלץ הוא להעלות אנשים לאונייה בשבת ועוד. בין היתר כותב לו הרב - עפ"י שו"ע או"ח סימן רמ"ח - 'ההפלגה בספינה בשבת מותרת עפ"י דין תורה, ובלבד שיקנה שביתה בערב שבת'. הרב. לגבי היחס ל'חופשים' כלשונו, כתב הרב משפט נפלא - 'לא לחפש קולות, כי אם ללחום, לא בחרב ולא בחנית – כי אם ברוח ובאומץ הלב'.
העלייה לאונייה נעשתה בכוונה תחילה בשבת, כי כל פעילות אנשי המוסד הייתה בסתר מפני הקצינים האנגלים שעקבו אחריהם וניסו לחבל במאמצי ההעפלה לארץ-ישראל. הוחלט אפוא לנצל את סופי השבוע, כי אז אנשי המוסד נתנו 'דמי כיס' לקצינים הצרפתים והבריטים, ואלה כמנהגם הלכו להשתכר, וכך לא הקפידו, לא על כמות העולים לאוניות המעפילים, ולא על משקל מטענם שהוגבל לעשרה ק"ג.
משהגיע הרב נויבירט לארץ, נסע לישיבת קול-תורה בירושלים, ומשאמר שנפשו חפצה לכתוב על הלכות שבת בעקבות מה שאירע, אמר לו הרב יונה מרצבך זצ"ל, שיעשה זאת עם אבי מורי, תלמידו משכבר הימים עוד בדרמשטט שבגרמניה, כדי שהספר יצא בלשון רהוטה וברורה..
סוף דבר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל בספר שמירת-שבת-כהלכתה, לפיכך דומה שתחילה דאג לנקיפות מצפון של מו"ר הרב יהושע נויבירט זצ"ל. זימן את אבי מורי ע"ה שינהל את מחנות המעפילים בדרום-צרפת באותה עת בה הגיע לשם הרב נויבירט, ומבלי שהם כלל הכירו, אבי דאג שהכל יתבצע עפ"י ההלכה בהדרכת רבו בעל ה'שרידי אש'. בהגיעם ארצה, זימנם שוב לאכסניה אחת, ישיבת קול-תורה אצל הרב יונה מרצבך והגרש"ז אויערבאך זצ"ל. כך זכתה חמדת הימים, שבת המלכה, שהלכותיה יהיו מונגשות באופן כה נפלא לכל בית ישראל.
אך יפה וחשובה היא השבת לאחדות כלל ישראל ולא רק לשומרי מצוותיה. לפני 125 שנה, העלה מקס נורדאו, ששנה ופירש כבר בגיל חמש עשרה וחש עצמו כגרמני לכל דבר, הצעה לבטל את יום השבת כיום המנוחה, ולהתאימו, ר"ל, ליום המנוחה הנוצרי. בתגובה כתב אחד-העם, ממנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית, שאין צורך להיות מדקדק במצוות בשביל להכיר בערך השבת. מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות של עם ישראל בלי 'שבת מלכתא'... ועוד הוסיף את משפטו המפורסם: 'יותר משישראל שמרו את השבת, השבת משמרת את ישראל'. שנזכה מכח השבת לשלום ואהבת אחים בעמנו. חזק חזק ונתחזק.
עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל