כולנו מכירים את הצילום המפורסם של שלושת הצנחנים בכותל שתועדו לאחר שחרורה של ירושלים במצלמתו של דוד רובינגר, אך מסתבר שיש מי שערער על זהותו של אחד המצולמים בו, לוחם הצנחנים ציון כרסנטי שיצא למאבק משפטי כדי להוכיח שהוא הוא המצולם בצילום המפורסם.
על פרטי הפרשה ועל הכרעת בית המשפט, מספר עורך דינו, שלומי בן סבו: "מדובר למעשה בסוג של סבב שני. הטענות של בני משפחת אברהם בורשטיין ז"ל, שהוא המצולם, עלו כבר בשנת 2000 בכתבה בעיתון במחנה. כבר אז טענותיהם נדחו אחרי תחקיר מעמיק של העיתון ושל העמותה למורשת הצנחנים ובהתאם לדברי מצולמים אחרים בתמונה".
עו"ד בן סבו מספר כי מאז הייתה וודאות לגבי זהותו של כרסנטי כחייל המצולם ו"מאז לא שמענו מהם במשך עשרים שנה", ואולם "ביום בהיר בשנת 21' ציון כרסנטי פותח את העיתון ידיעות אחרונות ובכתבה שם מספרת המשפחה על כך שהיא שלחה מכתב התראה עם חוות דעת פרטית שקובעת שמי שמצולם הוא לא כרסנטי ושיכול להיות שזה אבא שלהם, אברהם בורשטיין ז"ל".
לדברי בן סבו בחוות הדעת הזו מספר בעיות משמעותיות. "ראשית, כרסנטי לחם בגדוד 66, הגדוד שפרץ לכותל יחד עם גדוד 71. אברהם בורשטיין ז"ל לחם בגדוד 28 שלפי המערכת הצבאית והדו"חות לחם באזור השער החדש ושער שכם. הוא היה עתודה חטיבתית ולא השתתף בלחימה באזור הכותל. במשך חודש וקצת בכל כלי התקשורת אפשרי המשפחה לקחה את אותה חוות דעת של אבנר רוזנגרטן, בעל מכון פורנזי שנותן חוות דעת פרטיות. מדובר במסמך שממומן בידי משפחה ולא בחוות דעת בעלת תוקף משפטי".
בן סבו מציין כי בסופו של יום בפני בית המשפט הונחו שתי חוות דעת, האחת במכתב ההתראה שעליו המשפחה הסתמכה, וחוות הדעת האחרת שהוגשה לבית המשפט בפועל. "הפער ביניהם היה בכתבה באולפן שישי של יגאל מוסקו בפברואר 21'. מוסקו התעמת עם רוזנגרטן שאומר לו שהוא לא מומחה לזיהוי פנים ו'על סמך העין האנושית שלי הכרעתי שזה לא כרסנטי אלא יכול להיות שזה בורנשטיין, ואני מסתמך על הניסיון שלי'. הוא הסתמך על רווח בשיניים וסימנים נוספים, אבל הראו לו שהיה לכרסנטי רווח בשיניים שתוקן והייתה לו נקודה שהוא תיקן".
בן סבו מזכיר את הכלל לפיו 'המוציא מחברו עליו הראיה', "מי שקורא תיגר על אמת מסוימת יתכבד ויוכיח אותה. שאלת הזהות לא הייתה במחלוקת. כולם יודעים שכרסנטי הוא המצולם. כל מרצו של כרסנטי היו בהעברת מורשת הקרב לדור הצעיר".
לדבריו לאורך המאבק שניהלה המשפחה בכרסנטי הוא כונה מתחזה, נוכל, שקרן ואדם שעושה שימוש מסחרי בזהות שגויה. לדבריו אף נטען כי כרסנטי טס ברחבי העולם כדי לקבל תהילה וכבוד. "מדובר באדם שמתקרב לגיל שמונים וכל חייו עמל בהתנדבות מלאה ברחבי הארץ והעולם לגיוס תרומות לצה"ל ללא כל תמורה".
עו"ד בן סבו מספר כי בדיקות בינה מלאכותית קבעו בוודאות של למעלה מתשעים אחוז שאכן מדובר בכרסנטי, אך בית המשפט לא יכול היה להשתמש בראיה זו שכן היא לא הוגדרה כבעלת תוקף משפטי. "בנוסף הבאנו את דורון מור, סמג"ד 66 שפיקד על הלחימה בגבעת התחמושת והפריצה לכותל. הוא יודע היטב היכן היו הכוחות ואמר שלא יכול להיות מצב שבו חייל מגדוד אחר יצטלם עם חיילים מהגדוד שלו".
בן סבו מספר כי משפחתו של אברהם בורשטיין ז"ל תיארה בבית המשפט את רגע הגילוי של הקשר שלדבריהם יש בין אבי המשפחה לצילום. היה זה ביום העצמאות שנת 83' כאשר המשפחה צפתה במצעד הצבאי ו"בין היתר הוצגה תמונת שלושת הצנחנים. האימא אמרה בשיחת אגב, בואו תראו את אבא. מתאספים הילדים והאבא אמר שהוא היה שם במקרה, ועל סמך האמירה הזו הם יצאו למאבק כי אין מצב שהוא לא אומר את האמת. אלה הראיות שלהם בעוד אנחנו הבאנו ראיות ועדויות של לוחמים".
בתום המאבק המשפטי הכריע בית משפט השלום בהרצליה הכרעה שאף אחד מהצדדים אינו שלם איתה, שמול העדויות של שני הצדדים אין לו אפשרות להכריע. מאחר ומדובר גם בתביעת לשון הרע וגם בתביעת זהות הוא מתמקד בסוגיית לשון הרע ולא בסוגיית הזהות. "אולי השופט רצה לשמור על כבודם של השניים ועל המורשת של שתי המשפחות", אומר בן סבו השב וקובע כי העם יודע שכרסנטי הוא המצולם והראיות חברו למה שכבר ידוע ברבים. משום כך קיימת סבירות שיהיה גם ערעור לערכאה גבוהה יותר.
עורכי הדין של משפחת בורשטיין, אורון שוורץ ויוגב נרקיס ממשרד שוורץ נרקיס ושות', מתייחסים לאירוע ואומרים: "בית המשפט נמנע מן ההכרעה ההיסטורית ודחה את תביעות הצדדים לעניין לשון הרע. התעלומה נותרה לטעמנו בעינה. ייתכן ומקומה להיוותר כזו וייתכן והצדדים יבחרו להמשיך ולערער. ההחלטה תתקבל בקרוב".
עורך הדין שוורץ מוסיף: "בבית המשפט עומת כרסנטי עם גרסאות סותרות שלו עצמו במהלך השנים. האחת כי הצילום היה מבויים בידי הצלם רובינגר והאחרת בה טען כי הצילום היה ספונטני ולא הבחין בו. סתירה נוספת הייתה ביחס לסדר האירועים באותו היום ביחס להגעתו של הרב גורן למקום. במהלך חקירתו הנגדית הוטחו בו חוסר הסדירות והסתירה בגרסאותיו, וכי סתירות אלה מלמדות כי כרסנטי אמנם משוכנע כי הוא המצולם, אולם הוא טועה ולא נכח במעמד".
