אלוף במיל' יצחק בריק
אלוף במיל' יצחק בריקצילום: ערוץ 7

באחד ממחנות צה"ל שהגדר נושקת ליישוב לא יהודי בצפון, החליטו להתקין עליה מצלמות ואמצעים אחרים כדי לגלות ניסיונות פריצה מהיישוב למחנה.

לאחר שהיו הרבה מאוד התרעות שווא, החליט מפקד המחנה לנטרל את האמצעים שהותקנו על הגדר כדי שלא להטריד את מנוחתם של השומרים בעמדות השמירה ואת מנוחת הקצינים התורנים. הגדר נזנחה, לא נבדקה, לא טופלה וגם לא התקיימו לאורכה סיורים.

לפני שבועות מספר עמד שומר בעמדה בקרבת הגדר הנושקת עם היישוב ושמע הלמות של פטיש בשעה 3:00 בלילה. השומר פחד לרדת מעמדתו ולבדוק מהי סיבת הדפיקות וכתב ביישומון "וואטסאפ" לסמל התורן על הדפיקות שהוא שומע. גם הסמל התורן פחד לגשת ולבדוק מה פשר הרעש והעדיף להתקשר לקצין תורן, אך הקצין לא ענה (כנראה ישן שינה עמוקה).

שלוש שעות של ניסיונות ליצור קשר עם הקצין התורן, מהשעה 3:00 בלילה ועד השעה 6:00 לפנות בוקר – עלו בתוהו, ודבר לא נעשה כדי לבדוק את סיבת הדפיקות שנשמעו לפרק־זמן לא קצר. הקצין התורן שלא ענה כל הלילה לטלפון כדי לבדוק את סיבת הרעש, החליט בבוקר להגיע לנשקייה שליד הגדר. להפתעתו מצא שדלתה נפרצה במכות פטיש. לאחר בדיקת תכולת הנשקייה התברר שנגנבו ממנה תחמושת ואמצעי ראיית לילה.

חשוב להבין את ההפקרות המתרחשת בבסיסי צה"ל. כל העת מתרחשות גנבות רבות של תחמושת, נשק ואמצעי לחימה באין מפריע, והצבא בוחר להעלים עין ולא לנקוף אצבע בנידון. בשנים האחרונות נגנבו ממחנות צה"ל טונות של תחמושת, חומרי נפץ תקניים, נשק ואמצעי לחימה, ואלה יופנו נגדנו במלחמה הבאה, ובשגרה משתמשים בהם לפשיעה. הגנבות אינן מדוּוָחות לציבור, למעט גנבות שהודלפו לתקשורת. יש גנבות שאינן מדווחות לא לפיקוד הבכיר של צה"ל ולא למצ"ח (המשטרה הצבאית החוקרת) מחשש שיבולע לאחראים בבסיסים. ההפקרות בעיצומה.

אין כל התקדמות גם בהקמת המשמר הלאומי כדי להגן על אזרחי המדינה מפני אלפי פורעים שייכנסו לערינו וליישובינו במלחמה הבאה ויירו בכל מי שיעמוד בדרכם. לפי הערכות, מדובר בכ־400 אלף כלי נשק לא־חוקיים המצויים בידי האוכלוסייה הערבית והבדואית, נוסף על כמויות אדירות של תחמושת ואמצעי לחימה אחרים שנגנבו מצה"ל ומוסתרים היטב במקומות מסתור מתחת לאדמה.

מה אפוא הפלא שבהפקרות כזו חודר לוחם חיזבאללה דרך הגדר ומגיע לצומת מגידו באין מפריע, מפוצץ מטען על מכונית ופוצע קשה את נהג הרכב וחוזר צפונה בלי שאיש אחד ידע על קיומו. הוא לבש על גופו חגורת נפץ והיה יכול להתפוצץ במקום הומה אדם, להרוג ולפצוע עשרות אנשים. פעולה זו הייתה מחייבת את צה"ל להגיב בחוזקה, ובסבירות גדולה הייתה מתפרצת מלחמה אזורית שצה"ל אינו מוכן לה לחלוטין. הכול בגלל לוחם אחד שניצל עד תום את ההפקרות בצה"ל, שעליה אני מתריע כבר זה שנים הרבה.

במקום להתכונן למלחמה הבאה שתבוא עלינו לצערי במהרה ותחריב לנו את המדינה, אנחנו רבים על רפורמה משפטית שעלולה להביא אותנו למלחמת אזרחים ותקל מאוד על אויבינו לסיים את המלאכה ואת נוכחותנו במולדתנו. אחרי 2000 שנה עלה בידנו לחזור למולדתנו, איבדנו בה את מיטב בנינו בהגנה עליה, ושוב נאבד אותה אחרי פחות משמונים שנה. מחזור שחוזר בפעם השלישית.

אנחנו עם בהפרעה שמוכן ללכת אל בית עולמו ואל אובדן מדינתו מחמת תחושות של אגו ושנאת חינם, ובעטיה של מנהיגות רופסת של פולטיקאים מכל קצוות הקשת הפולטית, הם אינם עוצרים לרגע ואינם מדברים כדי לגשר על הפערים ואינם מבינים שהם מביאים אותנו, את בניהם ואת נכדיהם אל סוף דרכם, כפי שניבא ישעיהו: "וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה, מַאֲכֹלֶת אֵשׁ". הייתכן שבחר עמנו ללכת ביודעין בדרך ללא מוצא שאין חזרה ממנה?