באירוע 'מחאת כפיים' שהתקיים אמש (חמישי) לציון עשור לפטירתו של הרב מנחם פרומן, מספרת הרבנית הדסה פרומן על מגמת האירוע כולו דווקא בתקופה סוערת שכזו.
"התאספנו כאן, הרבה מאוד אנשים מכל הגוונים ומכל צדדי המחלוקת, כדי למחוא כפיים וכדי לחבר את הלב של כל האנשים ביחד ולהתפלל שנצליח להירגע ולמצוא את הברית שבינינו, בין כל החלקים של עם ישראל שאי אפשר לוותר אפילו על שבריר של חלק ממנו".
באירוע, מדגישה הרבנית פרומן, יופיעו אמנים מגווני החברה השונים, "והמסר הוא גדול כלפי עם ישראל וכלפי הקב"ה שיאיר את עינינו ויראה לנו איך עושים את זה. כשנעשה את זה, זה ייראה פשוט. פשוט לדבר ולראות את השני, להקשיב לשני ולחבר מתווה משותף".
על העשור שחל מאז פטירתו של הרב אומרת הרבנית פרומן: "עשור זה הרבה זמן. הוא ירד מהבמה אבל יש לו הרבה מאוד שליחים מכיוונים שונים, גם מכיוונים של בתי מדרש, גם מכיוונים של חיבורים בין אנשים. יש מכינה שעושה את העבודה הזו בתוך החברה הישראלית, יש את 'שורשים' שעושה את זה עם הפלשתינים, יש אנשים מגוש עציון והרבה דברים מתגלגלים הלאה. חוץ מזה הוא כאן".
בהתייחס לקוטביות הגואה בחברה הישראלית, במעין מה שנראה כניגוד מוחלט לכאורה לחיבור שעליו היא מדברת, אומרת הרבנית פרומן: "תמיד צריך להשתדל. אם אתה מאמין במשהו אתה הולך עם זה. חוץ מזה יש עוד אנשים ויש את הקב"ה, ואני מאוד מקווה שמתוך המשבר הגדול יצמחו חיבורים חדשים, הבנות חדשות ואנשים יצליחו להיפגש יותר זה עם זה".
"הבעיה היא שיש שפות שונות שלא מתחברות ולא נפגשות ואני רואה שכבר עכשיו רבנים וטייסים נפגשים ואומרים 'חבל שלא עשינו את זה לפני עשר שנים', אז אין ברירה וחייבים לעשות את זה עכשיו סביב המשבר הזה. בעזרת ה' נצא מזה מחוזקים".