השר לשעבר חבר הכנסת חילי טרופר, מי שהוביל ומוביל בעבר וכיום שיח מתון ורגוע, מתייחס בראיון לערוץ 7 למאבקי החקיקה לתיקון הרפורמה וקובע כי אין לכחש, מדובר בימים קשים בהם "קשה למצוא את האופטימיות".
עם זאת הוא מוסיף כי הוא "סומך על רובו המוחלט של העם. גם התומכים וגם המתנגדים רוצים שנישאר ביחד. משם אני שואב את הכוח".
האם הגרפיטי כלפי השר לוין, ההתבטאויות החריפות מאז נפטר אביו, האבן שהושלכה לעבר הכנס בו נאם השר ניר ברקת ואירועים נוספים לא מלמדים שהרצון להישאר ביחד מעט התעמעם? "אין לי שום דבר טוב להגיד על הדברים הללו ואני רוצה לגנות בכל פה. זו בושה וחרפה, כל אלימות וכל שנאה הם איומים בעיניי. עם זאת אני רוצה להגיד שרוב מוחלט של המשתתפים הם פטריוטים, ציונים, אוהבי אדם שלא מתבלבלים וזוכרים שמדובר באחים שלנו גם אם אנחנו חלוקים".
"הייתי בהפגנה בבאר שבע. היו שם עשרת אלפים איש ולא שמעתי את הדברים האלה. ראיתי ים של דגלי ישראל, אהבת הארץ ואהבת האחים שלנו. אמרתי להם שאני לא רוצה 'עד הניצחון' כמו ששומעים משני הצדדים. זו שפה מסוכנת ולא זהירה. אם המשמעות היא עד הניצחון וההכנעה של הצד השני זה לא בעיניי ניצחון. הניצחון היחיד הוא שנישאר כאן ביחד גם אחרי שוך הסערה. אני מכבד את העמדות השונות. גם לי יש עמדות וגם אני חלוק על המהפכה המשפטית, אבל הכי חשוב שנישאר כאן ביחד. כך חושבים רוב המוחים ורוב תומכי הרפורמה".
טרופר מציין בדבריו כי האלימות אינה נחלתו של צד אחד ונראו גם מפגינים שספגו אלימות קשה "צריך שכל אחד יגנה אלימות, גם כשהיא באה מהצד שלו. גינוי רק של הצד השני מראה שזה רק שיקול פוליטי ולא עמדה ערכית אמיתית".
אנחנו מבקשים מחבר הכנסת טרופר לנסות ולשער כיצד האירוע כולו יסתיים, והוא מצידו מזכיר את התמיכה של מפלגתו בכל מתווה שמציג הנשיא, כפי שהובע עוד מנאומו הראשון של הנשיא בהקשר זה. ,לא בגלל שאין שם מחירים מבחינתנו, אלא כי אחדות העם היא הדבר החשוב פה, אבל לדעתי אין בקואליציה נכונות לפשרה אמיתית. אני שומע קולות מהקואליציה שכואבים את הדבר הזה. יש הרבה תומכי המהלך שאומרים שלא שווה את המחיר הכלכלי המדיני, את משבר האמון בצה"ל ואת המחיר של קרע בעם. לכן הייתי שמח לדבר הבוקר כשברקע קולות של התעשתות בצד השני שאומר שרצינו רפורמה קיצונית אבל אנחנו שומעים את הצד השני ולכן נלך על משהו יותר רזה, אבל אני לא רואה אותם מגיעים להסכמות או חפצים בהסכמות. נראה לי שהם לבד יוציאו חלק מהדברים, ואני מקווה שזה לא רק קוסמטי".
לשאלתנו מה מבהיל אותו יותר, החקיקה, או האווירה ברחוב שנוצרת בעקבותיה, משיב טרופר ואומר כי הדברים תלויים זה בזה. "האווירה ברחוב לא נולדה יש מאין. יש כאן ממשלה שמתנהלת בכוחנות ודורסנות. מדובר בשינוי דרמטי ביסודות השלטון, ולא עושים דברים כאלה בחודשיים, בחופזה. חוקים הרבה יותר פשוטים לוקח הרבה יותר זמן לחוקק. לכן אני סבור שיש כאן משהו שגם נתניהו עצמו היה רוצה לראות אותו קורה אחרת, אבל משהו פוליטי מונע את זה ממנו. בינתיים כוחנות פוגשת כוחנות בצד השני, ולכן הייתי רוצה שיעצרו לרגע, ירגיעו ויתנו תקווה".
טרופר מברך בדבריו על יוזמת השר לשעבר הרב פירון להקפאת מהלכים עד לאחר ימי הזיכרון והעצמאות. "אלו הימים הכי רגישים בחברה הישראלית, אלו ימים קדושים ואני מדמיין שבבתי העלמין ובטקסים הכי מקודשים לנו יהיו קרעים. לכן כדי למנוע זאת נכון לעצור ולהגיע להידברות שתמנע את הרחבת הקרע בעם".
בדבריו מציין טרופר כי כשם שהוא מבין את עמדתם של מצדדי התיקונים במערכת המשפט, הוא מקווה שגם כאבם של המתנגדים יובן. "יש הרבה בעיות שאני מזדהה איתן. הייתי שר ואני מבין שלפעמים הייעוץ המשפטי מגזים. אני חושב שלא הכול שפיט ושבית המשפט עשה טעויות בעשורים האחרונים באובר-אקטיביזם. יש הרבה דברים שאני יכול להבין, אבל אני חולק על הפתרונות. כשאתה רוצה שהייעוץ המשפטי יהיה מוגבל, ללכת למשרות אמון זה קיצוני ולא מידתי. גם אני רוצה לגוון את בית המשפט, אבל אני יודע שבית המשפט של השנים האחרונות הוא כבר יותר מגוון ואם יגידו לי לבוא לדיון על איך מגוונים את בית המשפט, אני בא מחר, אבל כשאומרים שהקואליציה תבחר את השופטים, זה מדאיג אותי", הוא אומר ומביע חשש מהחלשתה של הרשות השופטת לאחר שלדבריו הרשות המחוקקת כבר כעת בעמדה חלשה מול כוחה של הרשות המבצעת, הכנסת.
לשאלתנו אודות המדינות הרבות במערב בהן הפוליטיקאים הם שבוחרים את השופטים, אומר חבר הכנסת טרופר כי אמנם יש מדינות שכאלה, אך לצורך הדיון כל אחד לוקח את הנתונים הנוחים יותר עבורו. "במדינות האלה יש בדרך כלל חוקה או שני בתים שמאזנים אחד את השני, או וטו של הנשיא. לכן זה לא הוגן להגיד שלוקחים רק את זה. הדמוקרטיה בנויה על איזונים. כל חברה אנושית שיש בה כוח בלתי מוגבל לאדם או לרשות אחת, זו סכנה להתדרדרות מוסרית ולכן נחוצים האיזונים. רוצים להחליש את הרשות השופטת אחרי שהשרשות המחוקקת חלשה ולהעביר את הכוח לרשות המבצעת, וזו סכנה לכולם. כל מי שרוצה שיטה מאוזנת צריך לדאוג מההצעות של יריב לוין".
אנחנו מזכירים לחבר הכנסת טרופר את העמדות שהציגו בעבר חבריו למפלגה בדבר הצורך בתיקון מערכת המשפט, ואת העבודה של חבר הכנסת אלקין יחד עם לוין לחקיקה ברוח זו, ופתאום רוטמן ולוין מתויגים כמפלצות בעיני אותם אנשים שהתבטאו בחריפות לא פחותה עד לא מכבר.
"אני משתדל לא להפוך אף אחד למפלצת. גם יריב לוין וגם רוטמן הם אנשים אחים. עם יריב לוין יש לי גם ידידות ארוכת שנים, וזו גם הזדמנות לשלוח לו תנחומים. אני לא בשפה הזו. אנחנו לא חלוקים על הצורך בשינויים במערכת המשפט. הרי גדעון סער הוא אדם שעשה שינויים בוועדה לבחירת שופטים מה שאיפשר בחירת שופטים שמרנים בתקופת שקד. אני בעד שינויים. אם היו באים בידיים נקיות ולא בבליץ של חקיקה ורוצים לשבת יחד על שינויים במערכת המשפט הם היו מוצאים שותפים. לא זו התחושה. התחושה היא של משהו אגרסיבי ודורסני לא תקין, לא ראוי ולא מקדם שינוי ואנחנו רואים את המחיר שלו".
בפנייה לאנשי הקואליציה ולתומכי השינויים מעלה חבר הכנסת טרופר שאלה: "האם לנוכח מול המחירים הכלכליים החברתיים והביטחוניים, אתם לא חושבים שהלכתם קצת רחוק מדי? האם המחיר הזה שווה את זה? אני שומע יותר ויותר אנשי ימין שאומרים שלא".
לנוכח הערכתו לפיה נתניהו עצמו היה מעדיף למתן בהרבה את מהלכי החקיקה, אך הוא נתון בצבת פוליטית שאינה מאפשרת לו זאת, שאלנו את טרופר אם במפלגתו עולה האפשרות של חבירה לממשלה תוך הסכמות כאלה ואחרות בהרכבה של הקואליציה וגם במהלכי החקיקה.
"זה לא על הפרק. היו בחירות ואנחנו במדינה דמוקרטית. אני מכבד את החלטת הבוחר שהייתה מובהקת. חלק מהדמוקרטיה זה גם הזכות לצאת ולמחות בצורה חוקית והתבטאתי הרבה פעמים נגד סרבנות, ירידה מהארץ, אלימות והשוואה לנאצים. זו לא השפה שלי. מעבר לכך, יש בעיית אמון קשה. אנחנו לא חושבים שניתן לסמוך על נתניהו. נכווינו בעניין הזה. נהיה אופוזיציה לממשלה ולא למדינה. כל דבר טוב של הממשלה הזו נגבה אותו. ראה את השפה שלנו, אנחנו בתקופת פיגועים קשה ותשווה את השפה שלנו לזו של מי שנמצא כעת בממשלה וההאשמות הקשות שהאשימו אותנו. אנחנו לא רוקדים על הדם, אני לא מגיע לזירות פיגועים כדי להאשים את הממשלה, אלא כדי לחבק את הנפגעים. האשמים בפיגועים הם רק המחבלים ושולחיהם".