נפילת ה- Silicon Valley Bank בארה"ב נתנה מכת אגרוף לבטן של תעשיית היי-טק באמריקה, אך לא רק שם, אלא גם בישראל, אם כי בצורה חלקית ולא באותה העוצמה.
האירוע שאת ממדיו עוד נגלה בהמשך, קשור בעיניי גם למחאת ההייטקיסטים נגד הרפורמה במערכת המשפט, והאמירות של בכירים בהייטק הישראלי לפיהן הם יפסיקו להשקיע את הכספים כאן בארץ וינתבו את הכספים שמושקעים בחברות שלהם אל מחוץ לישראל. הסיפור כולו קשור יחדיו.
במשך שנים ארוכות נחשב ההיי-טק לקטר שמושך את המשק הישראלי. היללו אותו, שיבחו אותו והיה נראה שמדינת ישראל החליטה פשוט לשים כמעט את כל הביצים בסל הזה. האמת, שדי בצדק. זה תחום שמכניס לא מעט כסף למדינה, מביא הרבה כבוד בעולם ומדינות וחברות רבות לוטשות עיניים אלינו.
להייטק יש כמובן תרומה רבה גם לתחומים נוספים כמו חקלאות, בריאות, כלכלה וחברה, אבל למרות כל אלה יש נקודה שיושבת עליי כבר זמן רב, שהתחדדה לי עוד יותר עם מחאת ההייטקיסטים, וכעת עם נפילת ה-SVB.
אני באה מתחום העשייה החברתית. לפני כמעט עשר שנים הקמתי ארגון שהיום יש בו שמונה כפרי סטודנטים לאורך גבולות ישראל, תכנית שנת שירות, קהילות צעירים ופרויקטים שנותנים כתף לחקלאים וליישובים שצריכים סיוע דחוף. אנחנו חיים ונושמים ערכים. מבחינתנו הציונות באה לידי ביטוי בלקום בארבע וחצי לפנות בוקר ולנסוע למטע בבקעת הירדן. הציונות החדשה מתבטאת בלהזרים דם חדש בורידים של יישובים שהגיל הממוצע בהם הוא 70 ושסובלים מהגירה שלילית.
אני מסתכלת על ההייטק הישראלי ואני מזהה ערך מרכזי, אולי לא יחיד, אבל מרכזי בהחלט- כסף. וכמה שיותר. אני לא עוצמת עיניים בפני העולם המתקדם. ברור לי שכסף מסובב את העולם. אבל אני באופן אישי רואה כישלון אדיר של מדינת ישראל בכך שהיא מקדשת את ההיי-טק וגורמת לצעירים לחשוב שרק לשם צריך לכוון. ובהתאמה, הורים רבים דואגים שהילדים שלהם יתגייסו ל8200 במקום לגולני, כדי לדאוג לכך שהם ישתלבו בזריזות בשוק ההייטק, ישתכרו עשרות אלפים בחודש ויחיו חיי נוחות.
הכישלון של מדינת ישראל הוא בכך שהיא לא השכילה להשקיע ביזמות חברתיות כמו הסטודנטים הערכיים מלאי האידיאולוגיה, לפחות באותה מידה שהיא השקיעה בהיי-טק. לא רק בנושא הכלכלי, אלא גם ברוח הגבית והעידוד. בישראל מדברים ערכים אבל מקדשים את הכסף. מברכים על יזמים ציוניים אבל צוהלים על הנפקה חדשה.
תראו, אני לא רוצה שזה יבוא אחד על חשבון השני. אין לי ציפייה שממחר בבוקר מדינת ישראל תעשה אחורה פנה, תפקיר את עולם ההיי-טק ותפנה אך ורק לעידוד יוזמות צעירות, אבל בהחלט יש בי תקווה שמחאת ההיי-טק הדליקה כמה נורות אדומות אצל בכירי המדינה. הם ראו שהכל זה כסף. אם מישהו מוכן "לסחור" בכסף ובהשקעות בתור תנאי לביטול מהלך של הממשלה, אז זה אומר שאין באמת עולם ערכי מאחורי ההיי-טק, והרצון הוא רק להרוויח ולהנפיק ולהתעשר.
מדוע בין שלל מכתבי המחאה והעצומות נגד הרפורמה לא ראינו את עצומת החקלאים נגד הרפורמה? כי הקשר בין אדם לאדמה למדינה חזק והדוק יותר מאשר הקשר בין אדם לכסף למדינה. סטארטאפ שנולד בראשו של ישראלי אפשר לקדם גם בברלין או בליסבון. חקלאות ישראלית אפשר לעשות רק בישראל, וזה כל הסיפור בעיניי.
אין לי ספק שבתחום ההיי-טק בישראל ישנם אנשים ונשים פטריוטים אוהבי המדינה בכל רמ"ח אבריהם. אין שאלה בכלל. אין לי ספק גם שמי שמפגין נגד הרפורמה עושה זאת מתוך אהבה למדינה, כפי שהוא היה רוצה לראות אותה. אבל יחד עם אלה, אני משוכנעת שכשהערך המרכזי שמניע אותך הוא כסף ועושר, אתה עלול לנצל את החוזק הזה כדי לנסות ולכופף את המדינה שתלויה כלכלית בך.
הם יודעים שפגיעה בהייטק ובהשקעות בתחום יגרמו לנזק משמעותי לישראל, וזה הקלף איתו הם משחקים. בעיניי זו טעות קולוסאלית שעלולה להביא לאפקט דומינו שסופו לא ידוע ואי אפשר לשער עד לאן יגיע.
--
תירא-אל כהן היא מנכ"לית ומייסדת "קדמה - התיישבות צעירים"