ביום חמישי הבא, 11 בספטמבר, יתקיים במכון ירושלים לחקר ישראל, יום עיון בנושא "נשים, הריון ואיכות הסביבה". בין היתר יצוין בו כי בשנים האחרונות חלה החמרה בנתונים סביבתים בישראל, ובראשם איכות האוויר והמים.
לדברי ציפי רון, יו"ר ועדת איכות הסביבה במועצת ארגוני הנשים, לאור הנתונים הקשים גבר הצורך לבחון את ההשפעות האפשריות של זיהומים סביבתיים על בריאות האישה ועל נשים הרות.
יום העיון יכלול הרצאות בנושאים מרכזיים, כגון: הקשר הנסיבתי בין פוריות האדם ואיכות הסביבה; השפעת הדיוקסין על נשים הרות ועל דור העתיד; גורמים סביבתיים ותעסוקתיים המשפיעים על פוריות ועל הריון; מיקומה של האישה ההרה ב"שרשרת המזון", השפעת מזהמים סביבתיים על הבריאות, והנושא האחרון: הקשר בין הריון, סביבה ומחלות ממאירות בילדים.
בין המרצים ביום העיון יהיו פרופ' אלף פישביין, מהמרכז לבריאות הסביבה ע"ש סליקוב ברעננה; ד"ר שי יזרעאלי, מהמחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים בבי"ח שיבא, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב; ד"ר מרים אלמגור, מנהלת המעבדות בביה"ח ביקור חולים ירושלים; ד"ר אלי ריכטר, מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית; ד"ר ג'יימס קריקון המכהן כיועץ לעיריית קריית מוצקין בנושא זיהום אוויר; גב' לימור אלוף העומדת בראש THE NATURAL STEP, ISRAEL וד"ר שי פינטוב, מ"נציבות הדורות הבאים", נציבות שמונתה כדי לדאוג היום לתנאי חייהם של הדורות הבאים.
בפתיחת יום העיון ישאו דברי ברכה גב' לאה אהרונוב, יו"ר מועצת ארגוני הנשים בישראל, ח"כ ד"ר לאה נס, יו"ר ועדת המשנה למפגעי סביבה של הכנסת, ועו"ד נירה לאמעי מ"נציבות הדורות הבאים" בכנסת. אחד מהנושאים שיועלה על המדוכה הוא נזקי הדיוקסינים. הדיוקסינים הם מזהמים אורגניים עמידים, ולפחות חלקם מסוכנים לבריאות האדם. הדיוקסינים נפלטים לסביבה ועלולים לחדור לגוף האדם בשל יכולתם להתמוסס בשומן ובשל יציבותם הכימית הגבוהה. הדיוקסינים נמצאים בכל המצעים: באוויר, בקרקע, במים ובמזון (בעיקר במוצרי חלב, בשר ודגים). לכ 30 מהם מיוחסות תכונות רעילות מובהקות, כמו TCDD שהיא התרכובת הרעילה ביותר.
תרכובות אלה הם בעיקר מוצרי לוואי בלתי רצויים של תהליכי חימום וייצור תעשייתי, כגון התכה, הבהרה של נייר וייצור קוטלי עשבים וחומרי הדברה. משרפות לפסולת מוצקה הן המקור העיקרי לפליטה של דיוקסין לסביבה, בגלל בעירה בלתי שלמה. הם נוצרים גם בטבע כגון בהתפרצויות וולקניות ובעת שריפות. חשיפה קצרה של אדם לרמה גבוהה של דיוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור ולשינוי בתפקודי הכבד. חשיפה ממושכת עלולה לגרום להחלשה של המערכת החיסונית ולפגיעה בהתפתחות מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית ותפקודי פוריות.
את הדיוקסין TDCC סיווג הארגון העולמי לחקר הסרטן כחומר מסרטן. הרגישים ביותר לדיוקסינים הם העוברים והתינוקות הרכים.
ההערכה היא כי 90% מחשיפת האדם לדיוקסינים היא דרך המזון, וכדי להעריך את ההשפעות הבריאותיות של הדיוקסינים הנמצאים במזון יש לאסוף מידע מדויק על רמות הדיוקסינים בו, על כמות המזון המזוהם ועל משך זמן החשיפה. קביעה של רמת צריכה סבילה ליום, TDI, הומלצה ככלי להערכת בטיחות על-ידי מומחי ארגון הבריאות העולמי, והיא מוכרת במדינות העולם. רמה זו מחושבת על בסיס חשיפה במשך כל החיים ועל רמות מצטברות של דיוקסינים בגוף.
אנליזה של דיוקסינים דורשת שיטות בדיקה מתוחכמות, ואלה זמינות רק במעבדות מעטות מאוד בעולם. כ 100 מעבדות בעולם מסוגלות לבדוק דיוקסינים בסביבה (באפר, במים ובקרקע), ורק 20 מעבדות בעולם מסוגלות לעשות בדיקות במזון. מחיר הבדיקות משתנה לפי לסוג הדוגמה, והוא נע בין 1,200$ לדוגמה ביולוגית אחת ל- 10,000$ ויותר לאומדן של רמת פליטת דיוקסינים ממשרפות אשפה. הטיפול של המשרד לאיכות הסביבה בנושא זיהום האוויר מדיוקסינים וממזהמים אחרים, כגון פורנים, הוא חדש. גורמי הפליטה העיקריים של דיוקסינים ופורנים הם טיפול תרמי באשפה, שריפת חומרי הדברה ושריפה פנימית במטמנות פסולת. טיפול תרמי באשפה ושרפת חומרי הדברה הם אסורים, והם נחשבים לאירוע חריג.
באוגוסט 01' ניסח המשרד לאיכות הסביבה הנחיות בנושא זיהום אוויר למתקנים השורפים פסולת.
לדברי ציפי רון, יו"ר ועדת איכות הסביבה במועצת ארגוני הנשים, לאור הנתונים הקשים גבר הצורך לבחון את ההשפעות האפשריות של זיהומים סביבתיים על בריאות האישה ועל נשים הרות.
יום העיון יכלול הרצאות בנושאים מרכזיים, כגון: הקשר הנסיבתי בין פוריות האדם ואיכות הסביבה; השפעת הדיוקסין על נשים הרות ועל דור העתיד; גורמים סביבתיים ותעסוקתיים המשפיעים על פוריות ועל הריון; מיקומה של האישה ההרה ב"שרשרת המזון", השפעת מזהמים סביבתיים על הבריאות, והנושא האחרון: הקשר בין הריון, סביבה ומחלות ממאירות בילדים.
בין המרצים ביום העיון יהיו פרופ' אלף פישביין, מהמרכז לבריאות הסביבה ע"ש סליקוב ברעננה; ד"ר שי יזרעאלי, מהמחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים בבי"ח שיבא, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב; ד"ר מרים אלמגור, מנהלת המעבדות בביה"ח ביקור חולים ירושלים; ד"ר אלי ריכטר, מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית; ד"ר ג'יימס קריקון המכהן כיועץ לעיריית קריית מוצקין בנושא זיהום אוויר; גב' לימור אלוף העומדת בראש THE NATURAL STEP, ISRAEL וד"ר שי פינטוב, מ"נציבות הדורות הבאים", נציבות שמונתה כדי לדאוג היום לתנאי חייהם של הדורות הבאים.
בפתיחת יום העיון ישאו דברי ברכה גב' לאה אהרונוב, יו"ר מועצת ארגוני הנשים בישראל, ח"כ ד"ר לאה נס, יו"ר ועדת המשנה למפגעי סביבה של הכנסת, ועו"ד נירה לאמעי מ"נציבות הדורות הבאים" בכנסת. אחד מהנושאים שיועלה על המדוכה הוא נזקי הדיוקסינים. הדיוקסינים הם מזהמים אורגניים עמידים, ולפחות חלקם מסוכנים לבריאות האדם. הדיוקסינים נפלטים לסביבה ועלולים לחדור לגוף האדם בשל יכולתם להתמוסס בשומן ובשל יציבותם הכימית הגבוהה. הדיוקסינים נמצאים בכל המצעים: באוויר, בקרקע, במים ובמזון (בעיקר במוצרי חלב, בשר ודגים). לכ 30 מהם מיוחסות תכונות רעילות מובהקות, כמו TCDD שהיא התרכובת הרעילה ביותר.
תרכובות אלה הם בעיקר מוצרי לוואי בלתי רצויים של תהליכי חימום וייצור תעשייתי, כגון התכה, הבהרה של נייר וייצור קוטלי עשבים וחומרי הדברה. משרפות לפסולת מוצקה הן המקור העיקרי לפליטה של דיוקסין לסביבה, בגלל בעירה בלתי שלמה. הם נוצרים גם בטבע כגון בהתפרצויות וולקניות ובעת שריפות. חשיפה קצרה של אדם לרמה גבוהה של דיוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור ולשינוי בתפקודי הכבד. חשיפה ממושכת עלולה לגרום להחלשה של המערכת החיסונית ולפגיעה בהתפתחות מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית ותפקודי פוריות.
את הדיוקסין TDCC סיווג הארגון העולמי לחקר הסרטן כחומר מסרטן. הרגישים ביותר לדיוקסינים הם העוברים והתינוקות הרכים.
ההערכה היא כי 90% מחשיפת האדם לדיוקסינים היא דרך המזון, וכדי להעריך את ההשפעות הבריאותיות של הדיוקסינים הנמצאים במזון יש לאסוף מידע מדויק על רמות הדיוקסינים בו, על כמות המזון המזוהם ועל משך זמן החשיפה. קביעה של רמת צריכה סבילה ליום, TDI, הומלצה ככלי להערכת בטיחות על-ידי מומחי ארגון הבריאות העולמי, והיא מוכרת במדינות העולם. רמה זו מחושבת על בסיס חשיפה במשך כל החיים ועל רמות מצטברות של דיוקסינים בגוף.
אנליזה של דיוקסינים דורשת שיטות בדיקה מתוחכמות, ואלה זמינות רק במעבדות מעטות מאוד בעולם. כ 100 מעבדות בעולם מסוגלות לבדוק דיוקסינים בסביבה (באפר, במים ובקרקע), ורק 20 מעבדות בעולם מסוגלות לעשות בדיקות במזון. מחיר הבדיקות משתנה לפי לסוג הדוגמה, והוא נע בין 1,200$ לדוגמה ביולוגית אחת ל- 10,000$ ויותר לאומדן של רמת פליטת דיוקסינים ממשרפות אשפה. הטיפול של המשרד לאיכות הסביבה בנושא זיהום האוויר מדיוקסינים וממזהמים אחרים, כגון פורנים, הוא חדש. גורמי הפליטה העיקריים של דיוקסינים ופורנים הם טיפול תרמי באשפה, שריפת חומרי הדברה ושריפה פנימית במטמנות פסולת. טיפול תרמי באשפה ושרפת חומרי הדברה הם אסורים, והם נחשבים לאירוע חריג.
באוגוסט 01' ניסח המשרד לאיכות הסביבה הנחיות בנושא זיהום אוויר למתקנים השורפים פסולת.