
הכנסות והוצאות – בדקו בכל חודש מה הפער בין ההכנסות וההוצאות. אם נדע בדיוק על מה הוצאנו, נדע איפה בזבזנו יותר ואיפה פחות. לכן כדאי אחת לשבועיים לשבת ולעשות סדר בהוצאות ולהבין האם יש משהו שאפשר לוותר עליו ולראות איפה אנחנו עומדים. אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו יכולים לוותר, מהם ההוצאות שהם לא קריטיות לחיים שלנו שלא מאפשרות לנו לחסוך.
לדוגמא פעם הגיע אלי זוג שהשכר המשפחתי שלהם היה כ- 10,000 ש"ח בחודש. כאשר ישבנו על בניית התקציב הסתבר כי 1,000 ש"ח בחודש הולך עבור מנקה לבית.
אחרי שבנינו תקציב, אנחנו צריכים לראות שאנו עומדים בו - לשם כך נרצה לעשות "בקרה", פותחים לעצמנו קבוצת וואטסאפ שבה בני הזוג כותבים כל הוצאה באופן מיידי. פעם בשבועיים עושים סיכום ואז יודעים כמה הוצאנו עד עכשיו וכמה נוכל להוציא עד סוף החודש. ניתן לעשות את הבקרה דרך קבוצת וואטסאפ משותפת או לחילופין דרך אפליקציות לניהול תקציב או קובץ אקסל.
מזומן או אשראי? – אנחנו צריכים לנהל מעקב אחרי ההוצאות שלנו, הוצאות במזומן לרוב משאירות אותנו אחרי שעה עם השאלה המטרידה "איפה הכסף", לעומת הוצאות באשראי שהכל כתוב בצורה מפורטת, קל לעקוב אחרי התקציב שלנו, לדעת כמה כבר הוצאנו החודש וכמה נותר לנו בתקציב שבנינו להוציא עד סוף החודש.
מאידך, באשראי חייבים לדעת שזה לא כרטיס של הוצאות חופשי, לכן גם אם הכסף לא עובר לנו ביד אנחנו חייבים לעקוב ולהרגיש כשהוא יוצא.
כשהייתי מנהל בבנק, הרבה פעמים היו מגיעים אנשים שלא שמו לב והחיובים שלהם באשראי השתוללו. זה הכניס אותם לבור תקציבי. במידה ואתם מתקשים להשתמש באשראי כזה, תאמצו לכם את כרטיס "דביט", בכרטיס כזה ההורדה היא מיידית ואז אתם ממש רואים בחשבון כמה נותר לכם, מבלי להגיע לסוף החודש והחיוב יורד בבת אחת.
לכל אחד מאיתנו יש עדיפויות שונות איך להתנהל בקניות שלו, הכי חשוב זה שנבדוק לא רק מה נוח לנו אלא בעיקר מה נכון לנו.
הוצאות תקופתיות: חגים כמו חג פסח המתקרב, טסט לרכב, קייטנה לילד בחופש, יציאה לחופשה משפחתית או זוגית, בר מצווה, חתונה וכו' - יש לנו מספיק זמן להתכונן לזה! הילד שלנו לא נהיה בר מצווה ביום אחד, הוא גדל 13 שנה, כך גם לגבי חתונה. החופשה קבועה בכל שנה באותם חודשים, החגים מגיעים בכל שנה באותו זמן. כל אירוע מיוחד שאנחנו יודעים שהוא הוצאה משמעותית עבורנו, יש לנו זמן להתכונן אליו מראש. אנחנו יודעים שחודש החגים ופסח הם חודשים רווים בהוצאות אז אנחנו חייבים להתכונן אליהם אחרת נמצא את עצמנו מעמיקים את הבור הכלכלי, את המינוס בחשבון ואת ההלוואות שיבואו בעקבותיו.
דיאטה – כשאנחנו אוכלים הרבה אנחנו משמינים, שזה קילו-גרם עודף אחד זה לא נורא, אבל כשהבטן כבר מצמיחה קרס, אנחנו לרוב מתחילים לנעול נעלי התעמלות ולבקר במחלקת הירקות יותר, יוצאים לקרב על מנת להשיל את הקילוגרמים המיותרים. כך גם עם חשבון הבנק שלנו. כשהחשבון תופח יש לנו אפשרות להיכנס למשטר חדש. משטר דיאטה. ליצור חודש חיסכון – לוקחים חודש אפור (למשל חודש חשוון או טבת), בחודש הזה לא מוציאים שום דבר מעבר להכרח. מזון רק הכרחי, דלק רק הכרחי, לא יוצאים לחופשות, לא לקניות בגדים. המטרה היא להשאיר לעצמך סכום גדול בצד! את הרזרבה הזאת אנחנו ננצל לטובת הורדת המינוס או יצירת חיסכון לטובת מטרות שאנחנו נתעדף.
היתרון הגדול הוא שפתאום נשים לב לכך שאנחנו מוציאים המון כסף מיותר. אחרי שאנחנו נתרגל חודש כזה, אנחנו נתרגל לקמץ בהוצאות שלנו בחודש הבא.
זו בדיוק שיטתו של הרמב"ם כאשר הוא מדבר על קמצן הוא אומר שצריך ללכת לדרך השניה לפזר ממון ורק אחרי שנהיה בדרך ההפוכה אנחנו נצליח לחזור לדרך האמצע ולחיות בצורה נכונה.
---
שחר וולף הינו כלכלן ויועץ משכנתאות, ניהל במשך למעלה מעשור בבנק דיסקונט ומפעיל את קבוצות הכלכלה בוואטסאפ "כלכלה בגובה העיניים"