המתווה שמונח היום ויונח בימים הקרובים על שולחן מליאת הכנסת לקריאה השנייה והשלישית עונה באופן חד וברור על שלושת היעדים שהצבנו לעצמנו בתחילת הדרך, ושלושת היעדים הללו, תתפלאו, לא כללו השתלטות על בית המשפט העליון.
היעד הראשון שהצבנו לעצמנו והפך להיות כמעט לקונצזוס מלא של כל מי שהציע מתווה, מעל דפי העיתונות, בכתב, בפניות אישיות, והבין שהווטו של השופטים חייב לעבור מן העולם. מדינה דמוקרטית לא יכולה להכיל מציאות של רשות שלטונית שמשכפלת את עצמה ושולטת בשער הכניסה אליה. זה העיקרון הראשון.
העיקרון השני שההצעה נותנת לו מענה הוא הפסקת הסיטואציה שאין לה אח ורע בעולם שבה הציבור כולו, קואליציה ואופוזיציה, מהווים מיעוט. בוועדה בהרכב הנוכחי ניתן למנות שופט - בוודאי לערכאות הנמוכות - גם אם כל נבחרי הציבור אומרים: 'זו החלטה רעה, זה שופט שאיננו מתאים לתפקידו'.
גם המציאות הזו חלפה מן העולם בהצעה שמונחת על שולחן וועדת החוקה. מתוך אחד עשר חברים בוועדה יהיו שישה חברי קואליציה ושני חברי אופוזיציה, בסך הכל שמונה נבחרי ציבור שייצגו את הציבור ששלח אותם.
המחוייבות שלנו בהצעה הזו היא לא רק לקואליציה ולא רק לאופוזיציה ולא רק להרכבו של בית המשפט העליון אלא לכל הצדדים הנוגעים בעניין ולכל הציבור במדינת ישראל.
ממילא גם נדרש שהעם יבחר את השופטים. והנציגים של הרוב הקואליציוני במדינת ישראל הם לא רק הנציגים של ראש הממשלה או של שר זה או אחר. הם נציגי הציבור שנבחרו באופן דמוקרטי. לכן דרוש שהעם יבחר את השופטים והרוב שנמצא בוועדה יוכל לתת ביטוי גם בבית המשפט העליון וגם בערכאות הנמוכות. ההצעה מגשימה גם את היעד השני הזה.
היעד השלישי שהלך והתגבש שבעיני מדובר בחשד רחוק, הוא שאנחנו לא מחוקקים רק לקואליציה הזו, אלא מחוקקים משהו שיהיה גם לדורות הבאים במטרה למנוע השתלטות של קואליציה נקודתית, מקרית על בית המשפט העליון באמצעות הצפה שלו. לכן נקבעו מנגנונים שימנעו הצפה של בית המשפט על ידי קואליציה זו או אחרת.
בנוסף לפרטי הצעת החוק, כל מי שעוקב אחרי דיוני הוועדה יודע שביליתי בחודשיים האחרונים שעות רבות מאוד בחדר וועדת החוקה. על כל שעה שהייתי בחדר הוועדה, הייתי בחדרי משא ונתן שונים, במטרה להגיע להסכמות רחבות, הן על הרכב הוועדה לבחירת שופטים והן לגבי שאר חלקי הרפורמה במערכת המשפט.
לצערי, כמו שאמר יו"ר המפלגה, היד המושטת לא פגשה יד אחות. אני מאוד מאוד מקווה ואני קורא לחברי לאופוזיציה, לאנשים ששוחחתי איתם מהאקדמיה, מההיי-טק, מהכלכלה, מכל חלקי החברה הישראלית, תושיטו יד חזרה. ניתן להגיע להסדר בהסכמה רחבה. אין שום מניעה. הפערים בין הצדדים הם ממש לא גדולים.
כל מה שנדרש הוא רצון טוב והבנה שזו שעת רצון שצריכה להישאר כשעת רצון ולא להפוך לשעת חירום.
אני מצטרף לקריאתו של חברי יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' לבוא להידבר בתקופת הפגרה ולחזור אחרי חג הפסח והחגים הלאומיים כאשר כולנו נצעד ביחד לעבר הסדרה שתהיה טובה לכלל מדינת ישראל כולם, קואליציה ואופוזיציה.