שלושה שבועות בלבד לאחר הפיגוע הקטלני בחווארה שבשומרון, שבו נרצחו האחים הלל ויגל יניב הי"ד, התרחש השבוע פיגוע ירי נוסף באותו ציר. דיוויד שטרן, בן 30 מאיתמר, נפצע בראשו ורעייתו רחל שהייתה עמו ברכב לקתה בחרדה. המחבל פתח בירי לעבר כלי הרכב שבו נסעו בני הזוג ודיוויד, חייל מארינס לשעבר וכיום מאמן כיתות הכוננות בשומרון, הצליח למרות הפגיעה להשיב בירי מאקדחו ולפצוע את המחבל שנמלט מהזירה ונתפס מאוחר יותר.
הפיגוע הזה התרחש זמן קצר לאחר שנפתח מפגש הפסגה בשארם א־שייח' בהשתתפות נציגים מישראל, הרשות הפלשתינית, ירדן, מצרים וארצות הברית. המפגש נערך חודש לאחר פסגת עקבה ונועד לקדם רגיעה בין ישראל והפלשתינים לקראת חודש רמדאן. את המשלחת הישראלית הובילו ראש המל"ל צחי הנגבי, ראש השב"כ רונן בר ומתאם הפעולות בשטחים רסאן עליאן ובכירים נוספים.
בתום הדיונים פורסם כי כחלק מהבנות הפסגה ישראל התחייבה לעצור דיונים על כל בנייה חדשה בהתנחלויות למשך ארבעת החודשים הקרובים ולעצור אישור מאחזים לחצי שנה. בהצהרה שפורסמה בתום המפגש נכתב: "המשתתפים מדגישים את מחויבותם לקידום יציבות ושלום עבור הפלשתינים והישראלים, ולנקיטת צעדים לבנייה ולהעצמת אמון תוך פתיחת אפיקים מדיניים". עוד נכתב: "ישראל מתחייבת להפסיק את הדיון ביחידות דיור חדשות בהתנחלויות לתקופה של ארבעה חודשים".
בנוסף לכך, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף רסאן עליאן, פרסם שורת הקלות לפלשתינים לרגל רמדאן, זאת בכפוף להערכות המצב הביטחוניות.
לנטר גם את הרשתות החברתיות
חודש רמדאן נפתח השבוע וכוחות הביטחון נערכים לקראת ארבעה שבועות הנחשבים כמתוחים במיוחד מבחינה ביטחונית. המתיחות אומנם מורגשת מזה כמה חודשים עם שורה של פיגועים קשים, אבל ככל שהתקרב מועד הרמדאן עלה טון האיומים של ארגוני הטרור, כשתשומת הלב של הדוברים כוונה בעיקרה לנעשה בהר הבית, זאת מתוך רצון ללכד את הגופים האסלאמיים השונים נגד ישראל. כוחות הביטחון בישראל נערכים לאפשרות של הסלמה ביטחונית בתקופה הנחשבת לנפיצה.
האלוף במילואים וראש המל"ל לשעבר עוזי דיין מתנגד למתן ההקלות לפלשתינים במציאות הנוכחית: "באופן כללי נכון לתת הקלות לקראת רמדאן, אבל ברמדאן הזה לא. ארגוני הטרור הודיעו הפעם על כוונתם לפגע ולהפוך את רמדאן הזה לזירת פיגועים, אז אין צורך לתת שום הקלה, ולהפך", פוסק דיין, "צריך לעשות מגבלות שיקשו על הטרור. להפעיל הרבה מאוד כוחות, בעיקר לסיורים ומחסומי פתע. זה הדבר הנכון לעשות בתקופה שארגוני טרור מנצלים את רמדאן לפיגועים ולליבוי של רגשות שנאה דתיים ואנטישמיים".
מה הפעולות שלשיטתך יש לנקוט כדי למגר את הטרור?
"ברמדאן הזה יש להפעיל יותר כוחות ויותר כוח", הוא שב ומציין. "הרבה כוחות שנמצאים בשטח והפעלה של יותר כוח. הגיע הזמן מזמן להפסיק להשתמש במילה 'נטרול'. בכל פיגוע טרור, כולל זריקת אבנים ובקבוקי תבערה, צריך לירות על מנת לפגוע. דבר נוסף, הייתי עושה מאמץ מודיעיני מאוד גדול בתקופה הזאת לניטור הרשתות החברתיות. אפשר להשתמש גם בבינה מלאכותית לצורך כך ולפעול נגד כל מי שיש חשד לגביו, גם לפיגועי בודדים. לעצור ולחקור כל מקרה שמעלה חשד".
עוד מצפה דיין מישראלים מורשים לשאת את נשקם: "ברמדאן, לכו עם נשק. זה אולי פחות נוח לעיתים אבל שאו אותו איתכם. אני עצמי הולך כל הזמן עם נשק. גם כל הלוחמים נדרשים לשאת נשק, גם בטירונות וגם ברגילה. כל מי שעבר את שלב ההכשרה הבסיסית צריך לשאת נשק כי הרבה פיגועים נמנעו על ידי כך".
עוד מוסיף דיין כי יש לדאוג להסברה לציבור הערבי: "אנחנו צריכים לפנות לקהל הפלשתיני ולהבהיר לו מה יקרה אם לא ימנע טרור. אפילו כעת באופן מיידי צריך לפנות בערבית ולהבהיר, למשל לציבור בחווארה, שאם ראית מישהו עם נשק או שאתה יודע על מישהו שהולך לבצע פיגוע טרור - אם אתה לא תסכל או תדווח, אז אתה והפלשתינים תיפגעו. צריך לעשות הסברה ישירה בערבית לשני קהלים: לפלשתינים ולערביי ישראל. אין דבר כזה שמישהו מסתובב עם נשק בחווארה ואנשים לא יודעים את זה. תדעו שאם אתם לא תמנעו פיגוע אז יהיה סגר, עוצר ושלילת זכויות עבודה".
בנוסף לכך מצפה דיין שלאחר פעולת טרור המדינה תנקוט צעדים מיידיים ולא תתמהמה. "במקרים של פיגוע אין לחכות לשום דבר. צריך מיידית לאטום בתים בדרך להריסה, להעתיק משפחה של מחבל גם בלי מהלך של גירוש. לדוגמה במקרה של המחבל האחרון מחווארה, לוקחים את משפחתו ומעתיקים אותה לרמאללה. זה דבר שהוא מרתיע אצל הפלשתינים כי מדובר בחברה מאוד חמולתית".
דגש נוסף שעליו יש לתת את הדעת אליבא דדיין הוא בהסדרה ובניית יישובים חדשים. "במקרה של הפיגוע בחווארה צריך להודיע פורמלית שמעלים את אביתר או שאנור, יישובים שמתוכננים ממילא להיות מיושבים בתוכנית הלאומית שלנו".
אבל בפסגה אחרונה בשארם הוחלט שבחודשים הקרובים לא יוסדרו יישובים, בדיוק הפוך ממה שאתה מציע.
"בשארם היה צריך להבהיר, ואני מקווה שכך הובהר, שהכול נכון במידה והצד השני שומר על המצב ואין פיגועים. ברגע שיש פיגוע אין כללים כאלה. אנחנו צריכים לעסוק בתקופה הזאת גם בהדברה של הטרור וגם בהידברות בינינו", מבקש דיין להוסיף. "כי אין דבר שיותר מחליש אותנו ומלבה את הטרור מאשר סרבנות ואפילו איום לסרבנות. במלחמת יום הכיפורים היה לנו אפס אמון בהנהגה המדינית והצבאית, אבל אמרנו: עכשיו אנחנו נלחמים על הבית. הסרבנות בצורה שהיא מדוברת היום מחלישה אותנו", מתריע דיין.
"להעדיף את חיי היהודים"
בעקבות הפיגועים האחרונים בחווארה והידרדרות תחושת הביטחון האישית בקרב התושבים שיגר סא"ל במילואים יהודה ליבמן, שהוביל את גדוד ההגנה המרחבית בחטיבת שומרון במשך כעשור, מכתב חריף לשר הביטחון יואב גלנט. במכתבו כתב: "אני פונה אליך באופן אישי, מתוך הערכה גדולה למסירותך למען ביטחון ישראל במשך כל חייך. יש רגעים שחייבים להכריע הכרעות גורליות ובהם חייבים להעדיף את חיי היהודים על פני תנאי החיים של האויב. בשם המוסר והצדק היהודי והאנושי אני פונה אליך בדם לבבי, בשם אלפי היהודים החיים בגזרה הזאת, אנשים, נשים וטף", כתב ליבמן, ופירט את הצעדים המיידיים שלשיטתו יש לנקוט בתשובה לטרור הגואה: "המענה הביטחוני היחיד בעת הזאת הוא כתר על שכם, בידוד כביש חווארה מכל הכניסות והכפרים, יצירת מסדרון בטוח בחווארה כולל כל הצעדים לצמצום המסחר, תפיסת בתים, מנופי לחץ על האוכלוסייה הכללית ועוד. חייבים להישיר מבט אל עיני המשפחות העוברות בכביש יום ולילה ולהבטיח להן שעושים באמת את הכול כדי שהם לא יהיו הקורבנות הבאים", לשון המכתב.
ליבמן מכיר מקרוב את הנושא הביטחוני ביהודה ושומרון: "אני נולדתי לתוך המציאות הזאת. אני יליד משפחה של מתנחלי חברון, חי כל שנותיי הבוגרות באזור גב ההר, ובשמונה השנים האחרונות ביישוב מגדלים. בתפקידי הביטחוני־צבאי האחרון הייתי מפקד גדוד הגנה מרחבית של חטמ"ר שומרון, שזה בעצם הגדוד של הגנת היישובים. כמעט עשור הייתי בתפקיד זה והרבה שנים אני בתחום הציבורי־התיישבותי והביטחוני ואני חי ונושם ביטחון והתיישבות. כל מה שכתבתי לשר הביטחון כתבתי כאזרח וכאיש שההתיישבות קרובה לליבו".
מה הניע אותך לכתוב לשר הביטחון?
"המצב הנוכחי במסדרון חווארה וסביב שכם, וההבנה שאסור לנו להשלים עם המצב שבו אנחנו נמשיך להיפגע וללוות מתים ופצועים כל כמה ימים. זה מצב שהוא לא הגיוני", הוא אומר בחוסר השלמה. "פורסם שיש הבנות והסכמים של ממשלת ישראל וגורמי ביטחון וצבא עם הרשות הפלשתינית. הסכמים שהמשמעות שלהם היא חיי יהודים בארץ ישראל", ליבמן מכוון בדבריו להחלטות פסגת שארם השבוע. "הסכמים שאומרים לא נבצע כניסות לערים ולא נעשה כל מיני פעילויות התקפיות, לא נשים מחסומים ולא נקדם הסדרת התיישבות בחודשים הקרובים. כל הדברים האלה, יחד עם המציאות הביטחונית הנוכחית כשאנחנו בתוך השלושים לאחים יגל והלל יניב הי"ד - מציבים בפנינו נורת אזהרה".
השבוע, למחרת הפיגוע בחווארה, קם ליבמן בתחושות קשות. "קמתי בתחושה שהיינו אמורים חלילה לנסוע ללוות למנוחת עולמים את הזוג מאיתמר. בחסדי ה' ובתושייה וגבורה של דייב נמנע האסון הזה. ההבנה היא שכנראה אם לא נתעורר אז בעוד יומיים או שבוע או שבועיים חלילה נהיה במקום דומה", הוא מזהיר.
"לכן פניתי להרבה גורמים בהתיישבות, לראשי המועצות, לראשי היישובים ולנציגי ציבור ואמרתי שבמשוואה הזאת בין חיים של יהודים לתנאי החיים של האויב - צריך להכריע לטובת חיים של יהודים. זו משוואה שאמורה להיות מובנת מאליה, אמורה להיות בסיסית ואמורה להיות תנאי לקיום שלנו בארץ. והחשש שלי הוא שמשיקולים של לחצים בין־לאומיים ברמדאן ושיקולים זרים, המדיניות דווקא של הממשלה שאמורה להיות ימין על מלא היא מדיניות שמסכנת חיים".
ליבמן יוצא נגד החלטת הצבא לשגר כוחות רבים מיד לאחר הפיגוע השבוע בחווארה, כשמטרת הכוחות לטענתו היא בראש ובראשונה למנוע פעולות תג מחיר של המתיישבים: "הוקפצו לאזור כוחות גדולים של לוחמים ושוטרים שהתפקיד העיקרי שלהם היה למנוע תג מחיר. כשאנחנו כל הזמן שואלים איך אפשר להגן על התושבים, התשובה היא תמיד שכוח האדם בצבא מוגבל ושאין יכולת להביא לשטח עוד כוח. כשבעצם מערכת הביטחון מגייסת ברגע אחד מאות רבות של לוחמים שכולם באים למנוע מעשה של תג מחיר. לזה יש מוטיבציה ויש כוחות ויש תקציב", הוא תוהה.
"ויותר מכך, הכוחות האלה תוך יום יומיים ייעלמו וישאירו את חווארה עוד פעם מופקרת. אני לא חושב שהצבא מפקיר אלא שהמציאות היא מופקרת בכך שאין משילות, אין הרתעה, אין איסוף נשק ואין מבצע מערכתי שעושה את כל הפעולות הנדרשות להשבת הביטחון. ואנחנו, תושבי מדינת ישראל, נשלם את המחיר, בחווארה או בתל אביב", הוא מזהיר. "איפה כל ההבטחות של ממשלת ימין על מבצעי איסוף נשק, על מערכה כוללת נגד גורמי הטרור? צריך להתעורר ולומר אמירות ברורות שבמשוואה בין חיי היהודים לתנאי החיים של האויב אנחנו צריכים לפגוע בתנאי החיים של האויב".
גם ברמדאן?
"למרות רמדאן לפרוס מחסומים, למרות רמדאן לעשות כתר מלא, לעצור את המסחר איפה שצריך משיקולי ביטחון ולמרות רמדאן לשבש את חיי האויב בכל מקום שנדרש".
אתה לא חושש שדווקא זה יצית את השטח? מומחי הביטחון מתריעים שפעולות כאלה עלולות לגרור להסלמה.
"האמירה הזאת אומרת שעם ישראל יכול לסבול פעם בשבוע־שבועיים לוויה ובואו נתעלם מהמציאות. ועם ישראל הוא עם חזק ויכול לספוג קורבנות ושאנחנו עם למוד פוגרומים ויודע לזכור בימי הזיכרון. אני חושב שאנחנו לא צריכים לחיות ככה בארץ ישראל", הוא אומר בהדגשה. "אסור לנו לקבל את המשוואה הזאת. אני מאמין ומקווה שממשלת ימין צריכה לפעול אחרת. גם צה"ל צריך לקבל פקודות אחרות. צריך לשנות את המשוואה הזאת, על כל המשמעות שלה. גם אם זה אומר להקדים את המערכה על קיומנו בארץ, שהיא ממילא כבר מתרחשת בשטח. שומר חומות 2 כבר בפתח ואם אנחנו נקדים ונתקוף וניזום ונמגר ונכריע, אנחנו רק נציל חיי אדם". ליבמן יוצא נגד מדיניות ההקלות מול הפלשתינים דווקא בעת הזאת: "אנחנו מקבלים תחושות שבגלל הרמדאן מתקבלות החלטות לא שקולות וכציבור אסור לנו לקבל את זה. המכתב לשר הביטחון נולד בעיקר בעקבות הרמדאן, שחלילה וחס לא יהססו לקבל החלטות של שיבוש החיים היומיומיים לאויבים שלנו בכל מקום שנדרש, גם ברמדאן".
קיבלת תשובה מהשר?
"קיבלתי תשובה לקונית 'אנחנו עוסקים בנושא יומם וליל'. הוא בעצם אומר סמוך עלינו, אנחנו יודעים את העבודה. ואני לא רגוע מתשובות כאלה", הוא מבהיר. "אני חושב שמטבעם של מנהיגי ציבור שהמציאות מצליחה לגרום להם להיבהל ולשתק אותם. יש כל הזמן אנשים שדואגים להפחיד ולאיים 'מה יקרה אם', אבל הממשלה הזאת נבחרה בדיוק בשביל הדבר הזה. אלה הכרעות גורליות שאומה צריכה לקבל. אנשים מבקשים ודורשים שיחזירו להם את הביטחון, גם אנשי הגליל והנגב שמרגישים שמדינת ישראל הפקירה אותם לגורלם, וגם תושבי יהודה ושומרון שמצפים לפעולות נחושות יותר".
"לא לאפשר אנרכיה בגלל רמדאן"
גם יושב ראש תנועת הביטחוניסטים, תא"ל במילואים אמיר אביבי, משוכנע כי לאירועי הטרור בחווארה יכול להיות מענה מעשי של כוחות הביטחון: "המענה לנעשה בחווארה הוא הקצאת כוחות נוספים ופעילות מודיעינית ממוקדת. שיביאו עוד גדוד ויסדרו את האירוע הזה. אני לא מצליח להבין מה מסתבכים בעיירה העלובה הזאת. הייתי מפקד גדוד שפיקד על הגזרה הזאת אחרי חומת מגן, בתקופה שהייתה עשרת מונים מורכבת וסוערת בהיבט המבצעי מהתקופה הנוכחית. המענה היה בתגבור כוחות וכך הצלחנו לסכל מאה אחוז מהפיגועים. בזמנו היו הרבה יותר כוחות. במרחב שכם היינו סד"כ של שבעה גדודים, כיום אנחנו רחוקים מכך. כנראה שהצורך בסד"כ הוא הרבה יותר גדול. אפשר להביא את המקום הזה למצב שגם גן ילדים יכול ללכת שם בבטחה", הוא משוכנע. "אני לא חושב שזה אירוע כזה מורכב. יש כאן פריסה לא מספיק משמעותית של כוחות, ומודיעין אולי לא מספיק ממוקד. זה ממש לא גזירה משמיים".
האם ההתייחסות לרמדאן כאל תקופה שגובה בהכרח מחיר דמים היא נכונה?
"זאת המציאות", פוסק אביבי. "לצערנו, התקופה של רמדאן ובעיקר העלייה להר הבית הופכים להיות תירוץ ומרכיב שמשמש את הגורמים שרוצים לייצר אלימות ופיגועים. התירוץ הזה הוא לא חדש. כבר משנות העשרים של המאה הקודמת העלילו עלילות דם בטענה שהיהודים הניפו דגל על אל־אקצה ופרצו מאורעות תרפ"ט. לצערנו הם מחזירים את הטיעון הזה בכל פעם מחדש ומנצלים את התפילות ההמוניות לעימותים".
ומה אפשר לעשות?
"יש כאן כמה אלמנטים. קודם כול להשקיע במודיעין ובניטור הרשתות החברתיות. פעילות מונעת מלכתחילה. כשמזהים התארגנויות שקורות ברשת או במסגדים, אז מראש לעשות פעולות מנע ומעצרים מינהליים. אני מדבר בראש ובראשונה על מזרח ירושלים והיכולת ליצור הרתעה מקדימה עוד לפני שמשהו קורה", הוא מציין.
"בנוסף לכך, יש גישה שרווחת הרבה מאוד שנים של 'בואו לא נתחכך איתם'. ניתן להם לעשות ברדק, נאפשר להם להוציא קיטור, ואני אומר - לא. חובה לשמור על הסדר הציבורי. היו בשנים האחרונות אוטובוסים שלא יכלו להגיע לכותל. אי אפשר היה לנסוע לכיוון שער האשפות. זה לא מקובל וזה דורש תגבור כוחות ופעולה נחושה וחד־משמעית, כי בסוף זה להעביר מסר שאלו דברים שאנחנו לא יכולים להשלים איתם. רמדאן, במקום לשמש לתפילות משמש לאנרכיה ואלימות. זה מעגל שאפשר וצריך להפסיק אותו", קובע אביבי. "זה דורש תגבור והפעלה של הכוחות בצורה מאוד נחושה וברגע שקורה משהו יש להגיב באופן מיידי. ואם צריך בנקודות מסוימות לסגור את הר הבית או להגביל את מספר האנשים שנכנסים להר או את גיל המתפללים - אז לעשות זאת".
יש טרור גם ביהודה ושומרון, למה אתה מתמקד בהר הבית ובירושלים?
"אני מאמין שזהו לב העניין. אני לא חושב שהעניין הוא הגזרה שצה"ל אמון עליה ביהודה ושומרון. שם העסק פחות מורכב במידה מסוימת, עם כל הטרור ומה שיש שם".
אז מה ניתן לעשות לקראת החודש הקרוב?
"אני חושב שמערכת הביטחון מכירה את הנושאים הללו לעומק ויודעת לעשות את הערכת המצב. צריך להכין הרבה מאוד כוחות בכוננות, ובמקומות שבהם צריך תגבור צבאי כמו מרחב ירושלים - צריך לעשות זאת. אני מצפה שסך כל היכולות של מדינת ישראל יבואו לידי ביטוי בהגנה על התושבים בכל מקום ומקום שצריך", מבהיר אביבי.
***