דווקא על רקע הקשיים בקידום הרפורמה המשפטית, קואליציית הימין העניקה השבוע למצביעיה קורת רוח מרובה בזכות הישג שחיכו לו שנים רבות – ביטול חוק ההתנתקות באזור צפון השומרון. מדובר בצעד היסטורי, שמוחק מספר החוקים של מדינת ישראל חוק מחפיר שאסר נוכחות והתיישבות של יהודים בלב ארצו ההיסטורית של העם היהודי. מכוח החוק הזה שלחה ממשלת שרון את צה"ל להחריב עד היסוד ארבעה יישובים – גנים, כדים, חומש ושא־נור, ולגרש מביתם את היהודים שהתגוררו בהם מתוקף החלטות חוקיות וציוניות של ממשלות ישראל.
במקרה של צפון השומרון אפילו לא היה אפשר להצדיק את הצעד האנטי־ציוני בתירוצים ביטחוניים מופרכים מהסוג ששימש את שרון וממשלתו לביצוע החורבן והגירוש בחבל עזה. בניגוד לעזה, שכוחות צה"ל נסוגו משטחה עד החייל האחרון (וכך התאפשר לחמאס להשתלט עליה), בצפון השומרון נמשכת עד היום נוכחות צבאית ישראלית, כך שאי אפשר לתרץ את הגירוש והחורבן בתקווה לקצר קווים ולנסות לשמור על חיי החיילים. בפועל, בכל מקום שאין בו יישובים ומתיישבים, גם הנוכחות הצבאית דלילה ופחות אפקטיבית. כך הפך צפון השומרון בכלל, ובירתו העיר ג'נין בפרט, לקן צרעות ומעוז טרור שממנו יוצאים פיגועים נגד חיילים ואזרחים משני צידי גדר ההפרדה המחוררת.
היישוב החרב חומש הפך לסמל המאבק למען תיקון עוול הגירוש ולחידוש ההתיישבות היהודית באזור שממשלת שרון בחרה לנטוש ולהפקיר. רבבות אוהבי ארץ ישראל ותומכי ההתיישבות השתתפו בעליות לחומש ונתנו ביטוי לעובדה שגם אם הקרב נגד הגירוש נכשל, הרוח עודה איתנה, והמערכה על ההתיישבות באזור תימשך. הסיסמה "חומש תחילה" ביטאה את המסר שלא מדובר בדרישה נקודתית, אלא בשאיפה לחזור ולבנות את כל היישובים שהוחרבו - לא רק בצפון השומרון אלא גם בחבל עזה. מבנה הבטון של בריכת המים בחומש, שפעילי מטה חומש תחילה דאגו לצובעו בכתום, הפך לסמל המאבק, שניתן לצפות בו מרחוק כיעד נכסף שאליו יש לשאוף ולחתור. כמו אותו אלון מפורסם בגוש עציון שבו נהגו לצפות עקורי הגוש וילדיהם עד שהתגשמה תפילתם לחזור ולבנות, לאחר מלחמת ששת הימים, את היישובים שנכבשו והוחרבו בתש"ח.
זה כ־16 שנים, בתנאים פיזיים בלתי אפשריים, פועלת על חורבות היישוב חומש ישיבה בראשותו של הרב אלישמע כהן. במהלך השנים סבלה הישיבה מהתנכלות אינטנסיבית מצד דרגים פוליטיים, משפטיים וצבאיים, אך רבניה ותלמידיה לא נכנעו. גם כאשר נתפסו פעם אחר פעם והורדו מן ההר בכוח, הם שבו אליו בחזרה. גם כשהמבנים המאולתרים שבהם התקיימו הלימודים הושחתו, הם שבו והקימו אחרים תחתיהם. כל זה נעשה תחת סכנה ביטחונית מתמדת ובצל ניסיונות פיגוע מצד האויב הערבי השכן, ששיאם ברצח תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן הי"ד לפני כ־15 חודשים. מאבקה של הישיבה זכה לתמיכה נרחבת בקרב שוחרי ההתיישבות ולסיוע צמוד מהמועצה האזורית שומרון, שהעומד בראשה יוסי דגן היה בעצמו בין מגורשי היישוב שא־נור. הניסיונות השלטוניים להצר את צעדיה של הישיבה הגיעו לשיאם בהגשת כתב אישום נגד ראש הישיבה, בטענה שעצם נוכחותה של הישיבה במקום היא עבירה על חוקי ההתנתקות.
למרות שבכל הנוגע להחלטות הפקידות הבכירה של משרד המשפטים אין בדרך כלל מקום לאופטימיות, יש לקוות שהחלטת הכנסת על ביטול חוק ההתנתקות תביא לתוצאה מיידית של ביטול כתב האישום נגד הרב, ובאופן כללי להפסקת ההתנכלות השלטונית לישיבת חומש. בשלב ראשון יש להוציא אישור רשמי להתבססות הישיבה במקום ולהקמת מבנים מתאימים לבית מדרש ולמגורים. השלב הבא, שהתנגדות הממשל האמריקני היא רק מכשול אחד מני רבים שיש להתגבר עליהם בדרך אליו, צריך להיות הקמה מחדש של ארבעת היישובים שהוחרבו בצפון השומרון. האגף הימני של הקואליציה, שבזכות התמדתו העיקשת הגענו להישג הנוכחי, יידרש להמשיך וללחוץ כדי למצות עד תום את שעת הכושר של ממשלת ימין על מלא.
וכמו שהיישוב חומש סומן כראש הגשר לביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, כך יש לסמן את צפון חבל עזה כראש הגשר לביטול חוק ההתנתקות וחידוש ההתיישבות בחבל עזה וגוש קטיף. גם ניסנית, אלי סיני ודוגית, שלושת יישובי צפון חבל עזה הצמודים קרקעית לנתיב העשרה וליד מרדכי, הוחרבו ללא כל צורך ביטחוני, סתם מתוך גסות ליבם של הגורמים המחליטים. בסבב התוקפנות הבא של חמאס בעזה נגד אזרחי ישראל, אפשר ונכון להחזיר את השטח שלהם לריבונות ישראל.
ביטול חוק ההתנתקות הוא מהלך בעל חשיבות היסטורית, חלום שהפך למציאות בזכות מעטים שהגו, חלמו ולחמו, ובזכות רבים שתמכו וסייעו. תעזו לחלום, להציב יעדים גדולים וטובים ולחתור אליהם, כי לפעמים חלומות מתגשמים גם נגד כל הסיכויים.
רק לא להתקפל
יש לקוות שהטון הפייסני שנשמע לאחרונה בהתבטאויותיהם של מובילי הרפורמה המשפטית אינו מלמד על סימני חולשה בדרך להתקפלות מפוארת.
אסור שתעמולת הכזב המשוכללת וצעדי המחאה האנרכיסטיים ישכיחו מליבנו את האמת הפשוטה: הרפורמה המשפטית היא צודקת וחיונית מאין כמותה. ויתור עליה יהיה בכייה לדורות. כניעה לטרור האנרכיסטי תעודד את פעיליו להפוך אותו לשיטה, ותהפוך את ההליך הדמוקרטי ומוסדותיו לפלסתר. ההשלכות החברתיות והפוליטיות של ניצחון האנרכיה על הדמוקרטיה הישראלית יהיו חמורות הרבה יותר מסיוטי דמיונות הכזב של אלה הטוענים שהרפורמה תהפוך את ישראל לדיקטטורה. תעמולת הכזב לא תשכיח מאיתנו שהרפורמה נועדה לתקן מצב שבו שופטי בג"ץ, שאיש לא בחר בהם לנהל את המדינה, לוקחים לידיהם שוב ושוב את הסמכות לכפות על הרוב את עמדת המיעוט. החזרת סמכות ההחלטה מידי המיעוט לידי הרוב, מידיהם של מי שמונו בידי ועדה בהרכב מוטה לידי נבחרי העם, היא דמוקרטיה במיטבה.
סיבה עיקרית לבקיעים המסתמנים בעמידות הקואליציה היא הפקרת זירת המאבק הציבורי האזרחי לידי מתנגדי הרפורמה. גם כשהם נהנים מרוב פרלמנטרי ברור, נבחרי המחנה הלאומי־דתי זקוקים לעידוד ולתמיכה כדי לעמוד בלחץ הכבד שמופעל עליהם מכל כיוון. השתיקה המתמשכת של הציבור התומך ברפורמה עולה ביוקר.
בכל הממסדים והגופים השונים שמתגייסים כדי לתמוך במחאה יש לא מעט אנשים ונשים שחושבים אחרת. הגיע הזמן שאלה יצאו מאזור הנוחות של השתיקה וישמיעו את קולם. מחיר המאמץ ואי־הנעימות הכרוכים בכך יהיה קל בהרבה מהמחיר הכבד שנשלם אם האנרכיה תנצח והרפורמה תיכשל. אפשר להידבר ולהקשיב, אפשר גם להתפשר פה ושם, אבל אסור בתכלית האיסור להתקפל ולוותר על הליבה של הרפורמה. יפה עושים רבנים שנפגשים להידברות עם מתנגדי הרפורמה, אבל חשוב עוד יותר שישמיעו את קולם ואת השפעתם הציבורית כדי לחזק את מקדמיה.
בהיעדר זרוע מרכזית עתירת משאבים ומגובשת של ארגוני חברה אזרחית כמו זו שעומדת לרשות השמאל, יש לעודד יוזמות של ארגונים ואנשים פרטיים. כזו היא למשל היוזמה שסוקרה בגיליון זה, שבמסגרתה הוחתמו עשרות טייסים על נכונות להתנדב לטוס במקומם של טייסים סרבנים. השימוש בנשק סרבנות הגיוס לא מול פקודה בלתי חוקית אלא כאמצעי סחיטה נגד צעד פוליטי שנוי במחלוקת, הוא צעד מסוכן מאין כמותו. את זאת יש להטיח שוב ושוב בפניהם של הסרבנים, בפניהם של מי שתומכים בהם ומעודדים אותם ובפניהם של אלה הנמנעים מלגנות אותם.
בין יוצאי יחידות צה"ל הקרביות והמובחרות, מספר תומכי הרפורמה אינו נופל ממספר מתנגדיה, ומן הסתם עולה עליו משמעותית. ראוי שאלה יתארגנו וישמיעו את קולם כמשקל נגד לעצומות הסרבנות. כדאי לאסוף חתימות של אלפי ורבבות אנשי מילואים בהווה ובעבר, שיצהירו על נכונותם להגן על עם ישראל במקומו של כל מי שינסה להשתמש בשירות המילואים שלו כאמצעי סחיטה וכפייה של עמדתו.
ובינתיים, אחד הצעדים שיכול לנקוט כל תומך בתיקון מערכת המשפט הוא להפסיק לצרוך ולחזק את תקשורת התעמולה חסרת הבושה. העלייה הדרמטית בשיעורי החשיפה של ערוץ 14 היא קרן אור באפלת התקשורת המגויסת לטובת האנרכיסטים שמבקשים לפרק את המדינה אם הממשלה הנבחרת לא תיכנע לדעתם. גם מי שיושב בבית ולא יוצא להביע דעה ברחוב או ברשתות החברתיות, יכול לפחות להצביע בשלט.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***