ושוב החגים באים ואיתו השאלה הגדולה: מה עושה החברה הדתית לאומית למול אלפי הרווקים והרווקות שלה? עד כמה היא תשכיל לתת להם את תחושת השייכות בחג שהDNA המשפחתי שלו מהווה עבורם איום?
האם בתי הכנסת ימצאו את הנוסחה שתיתן גם למבקשי הזוגיות להרגיש חלק אינטגרלי מהתפילה? האם הקהילה תכניס אותם לעורקי הדם שלה ותיתן להם את התחושה שלמרות שהם עוד לא מצאו את שאהבה נפשם, עדיין הם מהווים חלק ישיר ממנה, בעיקר בארוחות החג?
ונזכרתי במורה שעבדתי איתה לפני שנתיים ומאז בכל פסח אני לא יכול שלא לחשוב עליה: אחת המסורות שהכרתי. מחנכת בחסד. רווקה שעברה לפני כמה שנים את גיל הארבעים. שאלתי אותה כמשיח לפי תומי איפה היא מתכוונת להיות בפסח? עם המשפחה? חברות? הפנים שלה נתכרכמו ומבטה הושפל, "אתה לא מאמין כמה שאני שונאת את החג הזה! פשוט מתעבת אותו. בכל פעם שאני רק נזכרת בו בא לי להקיא".
"עד כדי כך?" שאלתי מופתע מעוצמת התגובה. בכל זאת חג האביב. התחדשות. משפחתיות. ואז היא סיפרה לי שהיא הבכורה מבן ארבע אחיות. הצעירה התחתנה לפני שנה וילדה לפני חודשיים. היא הולכת להגיע בפעם הראשונה עם התינוק החדש שלה. מעבר לכך שתי האחיות הנוספות שלה הולכות כמובן גם להגיע עם המשפחות שלהן. כולם יקבלו חדרים נפרדים כמובן, כיאה למעמדן. חוץ ממנה, שההורים שלה מתכוונים לתקוע אותה עקב מצוקה של חוסר מקום ביחד עם האחיינות הקטנות שלה.
"בא לי למות" אמרה לי עם דמעות בעיניים. "תגיד, זה נשמע לך הגיוני שבגלל שאני רווקה אני אהיה בחדר עם שתי האחייניות שלי, בנות שבע ותשע? מה אני בעונש? עשיתי משהו רע למישהו? הסתכלתי עליה ושאלתי אותה: "אז מה את הולכת לעשות? לבוא בכל זאת לליל הסדר עם ההורים שלך או לוותר?"
"נראה לך שאני אגיע לסיוט הזה? אין מצב! גם אם אני עדיין לא נשואה יש לי את הכבוד העצמי שלי! יש לי חיסכון שלא חלמתי לשבור אותו בנסיבות כאלו אבל אני הולכת לטוס עם עוד שתי חברות לפראג, יעלה כמה שיעלה, אני לא נשארת כאן. כל כך אבל כל כך שונאת את החג הזה".
הסתכלתי עליה וחשבתי שבטוח יש אלפי רווקים ורווקות כמותה שחג הפסח הזה מבחינתכם הוא סיוט מתמשך ובכל הזמן הזה, עדיין לא השכילה החברה הדתית לאומית ליצור איזה שהיא אלטרנטיבה ראויה למגזר שלם שמרגיש בפסח הזה זר ומנוכר בתוך ביתו. והתחושה? כל כך רחוקה מחירות.
מה חדש בפרויקט 252? המאמנת לזוגיות חיה ממן מגיעה לעשות לנו סדר בוובינר מיוחד שיוציא אותנו לחירות. יום חמישי ח' בניסן (30.3) בשעה 20:00 בזום.
הרשמה ללא עלות כאן >>